החלטה
כתב האישום הוגש ביום 6.5.07 ומתייחס לעבירות מ-2006. הדיון נקבע למענה ראשון ב-2/7/07, הנאשם לא התייצב ונדחה ל-10.9.07, בהמשך נדחה ל-15.10.07 והוצא צו להבאתו שלא בוצע ולכן נדחה ל-3.12.07. ב-10.12.07 הותלו ההליכים עקב אי איתור. הוא אותר כעבור שנתיים וחצי וההליכים חודשו ב-28.4.09. הנאשם ביקש שהדיון אליו הוזמן ב-11.5.09 ידחה עקב נסיעתו לחו"ל ונדחה ליום 15.6.09. במועד זה על פי בקשתו מונה לו סנגור ונדחה ל-20.7.09. הדיון נדחה לבקשת הסנגורית ליום 14.9.09 וזו נתבקשה להודיע זאת לנאשם. למרות זאת הנאשם לא התייצב לדיון במועד זה ולכן נדחה ל-23.11.09 והוצא צו להבאתו. במועד זה לא בוצע הצו ונדחה ל-11.1.10. הסנגורית הגישה בקשה לביטול צו ההבאה ולא נעתרתי לה. בתאריך 11/1/10 התייצב הנאשם והסנגורית ביקשה דחייה בהסכמת התביעה, ונדחה ל-15/2/10. במועד זה נדחה לבקשת הסנגורית ובהסכמת התביעה ל- 15/3/10, תוך שהעוזרת המשפטית מפנה תשומת לבה לכך שמדובר בתיק ישן, בו היו דחיות רבות. ב-7/3/10 שוב הגישה הסנגורית בקשת דחייה בהסכמת התביעה, ולפנים משורת הדין נדחה הדיון ל-19/4/10, שוב הפנתה תשומת לבה לכך שהתיק ישן ולא תינתנה דחיות נוספות. ב- 19/4/10 הודיעה הסנגורית כי בפיה טענת הגנה מן הצדק, ונאלצת לכן לבקש דחייה, לצורך פירוט הטענה, וכן ביקשה שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות. כמו כן כפרה באישום והדיון נדחה ל-10/5/10. במועד זה העלתה טענתה כי הובטח לו שלא יוגש כתב אישום נגדו. על מנת להוכיח טענה זו, הדיון נדחה ל-7/7/10 וזומנו עדים. במועד זה החל להעיד מטעם ההגנה יאיר אדננה. מעדותו עלה כי הסמכות המקומית לדון בעבירות נתונה לבימ"ש שלום רחובות לכן ביקשה הסנגורית להעביר התיק לבימ"ש מוסמך. הפרקליטה ביקשה שהות להגיב באופן מסודר לנטען, ולכן עדות העד הופסקה והפרקליטות נתבקשה להגיב בכתב תוך 20 יום על מנת שתצא החלטה לא יאוחר מ-10 ימים ממועד קבלת התגובה.
בפניי עתה תגובת הפרקליטות על פיה למרות שאכן כתב האישום היה אמור להיות מוגש, על פי כללי הסמכות המקומית, לבימ"ש אחר, מבקשים הסכמת הסנגורית להמשך קיום הדיון בפניי ולחילופין גם ללא הסכמתה מבקשים כי התיק לא יועבר לבימ"ש אחר.
המצב המשפטי:
סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982 (להלן:"החוק") קובע כי:
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן-
(1) חוסר סמכות מקומית...
סעיף 150 לחוק קובע כי אם נטענה טענה מקדמית, ייתן ביהמ"ש לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; ביהמ"ש יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי ביהמ"ש לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות- להעביר את העניין לבימ"ש אחר, כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984 (להלן:"חוק בתיהמ"ש") .
סעיף 151 קובע כי אם לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות (1) (3) לסעיף 149 אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות ביהמ"ש.
סעיף 79 לחוק בתיהמ"ש קובע:
(א) מצא ביהמ"ש שאין הוא יכול לדון בעניין שבפניו, מחמת שאינו בסמכותו המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של ביהמ"ש או של בי"ד אחר, רשאי הוא להעבירו לביהמ"ש או לביה"ד האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע ביה"ד הקודם.
(ב)ביהמ"ש או ביה"ד שאליו הועבר העניין כדין, לא יעבירנו עוד.
יעקב קדמי בספרו "על סדר הדין בפלילים", חלק שני, מהדורה מעודכנת, תשס"ט -2009 בעמ' 1236 ואילך, מציין כי מקומה הטבעי של טענה מקדמית הוא מיד לאחר תחילת המשפט, כלומר לאחר קריאת כתב האישום, אף שבהתחשב בתוצאות האפשריות הכרוכות בקבלתה, מתיר החוק להעלותן בשלב מאוחר יותר ואפילו בערעור, ובלבד שלעניין טענת חוסר הסמכות המקומית ופגם או פסול בכתב האישום, יעשה כן אך ורק ברשות ביהמ"ש שכן מדובר בטענות פורמליסטיות בעיקרן, שקבלתן מותנית בד"כ בגרם "עיוות דין", ולכן אם לא נטענו לפני הפתיחה בדיון הענייני ראוי שהצגתן תהיה בפיקוח ביהמ"ש אשר על פי ההלכה הפסוקה קופץ ידו בעניין מתן הרשות להעלותן בשלב מאוחר יותר, וזו תינתן רק במקום שסירוב עלול לגרום לעיוות דין.
פירטתי ברישא החלטה זו את התגלגלותו של תיק זה, שהינו תיק ישן מאד כשהדחיות המרובות כולן נבעו מהתנהלותו של הנאשם ושל באת כוחו.
כיום בהמשך שמיעת התיק בפניי אין משום פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן.
בנסיבות אלה לא מצאתי כל הצדקה בשלב זה, כעבור שנים כה רבות, להעביר התיק לביהמ"ש ברחובות, ולכן איני מוצאת מקום לקבל הבקשה.
הסנגורית תודיע אם ברצונה להמשיך בהעדת עדיה לצורך הוכחת טענתה בדבר טענת הגנה מן הצדק, אולם לטעמו של ביהמ"ש, לאור כפירת הנאשם, מן הראוי שעדים אלה יישמעו במסגרת פרשת ההגנה.
התיק יושב לעוזרת המשפטית לקביעת מועד.
העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.