מ.י. ענף תנועה ת"א נ' טטרקו

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגשו שני כתבי אישום שהדיון בהם אוחד בפניי, היות ומדובר באותו אירוע ובאותם עדים.

בתיק 23282/10 (להלן - כתב האישום הראשון) הואשמה הנאשמת כי נהגה ברכב ולא צייתה לתמרור ב-3, בכך שפנתה שמאלה שלא בהתאם להוראות התמרור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה).

בתיק 23473/10 (להלן – כתב האישום השני) הואשמה הנאשמת כי הרכב בו נהגה נבדק על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה ונמצא כי אינו תקין, בכך שפנס אחורי שמאלי שבור, שני צמיגים קידמיים שחוקים ומגב אחורי יבש, בניגוד לתקנה 306 לתקנות. בשל כך נאסר לשימוש לפי תקנה 308 לתקנות התעבורה.

נסיבות המקרה על פי המצוין בדו"ח היו כדלקמן: ביום 30.8.09, שעה 11:00 לערך, נהגה הנאשמת ברכב מ.ר. 6454307 ברחוב בר כוכבא בתל אביב. בהגיעה לצומת בר כוכבא -בוגרשוב פנתה שמאלה לרחוב בוגרשוב לכיוון מזרח בניגוד לתמרור ב-3 המוצב בכוון נסיעתה האוסר את הפניה בימים א'-ה' בשעות 10:00-19:00. השוטרת סמ"ר אסרף הילה (להלן – השוטרת) הבחינה בביצוע העבירה בעודה עומדת סטאטי ברחוב בוגרשוב 76, תוך כדי שמירת קשר עין רצוף. הוסברה מהות העבירה לנאשמת.

תגובתה של הנאשמת משיוחסה לה העבירה: "אולי תטפלי בכל הבלאגן שיש פה. מה את רוצה ממני. תעופי ממני".

הנאשמת לא החזיקה ברשותה רשיון נהיגה או כל מסמך מזהה אחר אלא אך כרטיס אשראי. היא מסרה לשוטרת את פרטיה וטענה כי ניתן לזהות אותה באמצעות כרטיס האשראי שברשותה. השוטרת הסבירה כי לא ניתן לזהות את הנאשמת ללא תעודה הנושאת את תמונתה, וביקשה מהנאשמת להתקשר לאדם המכיר אותה על מנת שיזהה אותה.

בהמשך הכרעת הדין תידון התפתחות הדברים אשר הביאה להסלמתו של האירוע, עד שלבסוף הנאשמת נעצרה, נכבלה והובאה לתחנת המשטרה. בשלב זה יצוין כי נוכח העובדה שהנאשמת לא שיתפה פעולה, הזעיקה השוטרת סיוע. למקום הגיע סגן הקצין הממונה, חגי קרואל, שהינו גם סייר בוחן (להלן- השוטר). השוטר בדק את הרכב ומצא בו ליקויים כפי שפורטו לעיל, ובגין כך רשם הודעה על איסור שימוש ברכב, כשהנאשמת נדרשה לתקן את הליקויים תוך 48 שעות. במקביל, הוגש כנגד הנאשמת כתב האישום השני בגין נהיגה ברכב לא תקין. עבירה זו הינה מסוג ברירת משפט, והקנס בגינה הינו בסך של 1000 ₪.

משיוחסה לנאשמת העבירה של נהיגה ברכב לא תקין תגובתה הייתה : "אני עברתי טסט לא מזמן. הרכב תקין. אתם סתם מתנפלים עלי".

הנאשמת כפרה במיוחס לה והתנהל דיון הוכחות.

יובהר כי הנאשמת הגישה תלונה במח"ש, אך לא נמצא מקום לפתוח בחקירה פלילית. הוסבר לנאשמת כי המסגרת המתאימה לבדיקת התלונה היא היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל.

במסגרת הדיון בפניי הוגשו הודעותיהם של המעורבים בפרשה בפני קצין תלונות הציבור במשטרת ישראל, אך לא הוגשה החלטת הקצין עם סיום הבירור המשטרתי.

מטעם התביעה העידה השוטרת, ובמסגרת עדותה הוגשו: 2 דו"חות התנועה (ת/1, ת/2), דו"ח פעולה (ת/3), דו"ח מעצר (ת/4) ותרשים שהכינה במהלך הדיון (ת/5); השוטר אשר במסגרת עדותו הוגשה הודעה על איסור שימוש ברכב (ת/6). כן, הוגשו הודעת השוטרת (נ/1), הודעת השוטר (נ/2), החלטה בתלונה שניתנה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (נ/3) וכן הודעת הנאשמת (נ/4).

מטעם ההגנה העידה הנאשמת ובמסגרת עדותה הוגשו: דו"ח שיחות יוצאות (נ/5), עדות הנאשמת במחלקה לחקירות שוטרים (נ/6), הודעת הנאשמת מיום האירוע (נ/7), דו"ח שיחות יוצאות (נ/8), תע"צ בדבר שיחות נכנסות (נ/9) וכן אישור מחברת הטלפון הסלולרי בו מנויה הנאשמת (נ/10).

דיון והכרעה:

כתב האישום הראשון :

עובדות כתב האישום הראשון אינן שנויות במחלוקת והנאשמת הודתה בהן.

ב"כ הנאשמת טען כי ביחס לעבירה זו יש להחיל את הגנת זוטי דברים לפי סעיף 34 יז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשמת טענה כי ביום האירוע הייתה בדרכה לעבודתה ברחוב נחלת בנימין, ונקלעה לפקק ברחוב דיזינגוף. לאחר שעה ארוכה בפקק, הציעו לה לדבריה אנשים מסוימים לפנות לרחוב בר כוכבא. לגרסתה, בהגיעה לצומת עם רחוב בוגרשוב, התכוונה לפנות ימינה על מנת לעקוף את הפקק, ולהמשיך משם למקום עבודתה, אך בצומת הבחינה בניידת ולכן פנתה שמאלה, על מנת להתריע בפני השוטרת על הפקק. עם כל הכבוד, לא האמנתי לגרסתה זו של הנאשמת.

מסלול נסיעתה הרגיל של הנאשמת למקום עבודתה, כפי שהסבירה, הינו רחוב דיזינגוף, ומשם היא פונה ימינה לרחוב קינג ג'ורג. לדעתי, הנאשמת פנתה שמאלה לכיוון רחוב קינג ג'ורג, מתוך מטרה להמשיך במסלול נסיעתה הרגיל, תוך עקיפת הפקק ששרר בצומת הרחובות דיזינגוף- קינג גורג'. ואכן, בהודעתה מיום האירוע טענה הנאשמת כי: "אמרתי לה שעשיתי את העבירה כי עמדתי שלוש שעות בפקק וכיוונו אותנו לבוגרשוב." בהודעתה במח"ש חזרה הנאשמת וטענה כי פנתה שמאלה בגלל הפקק שהשתרך ברחוב דיזינגוף.