ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
11038-10
18/06/2012
|
בפני השופט:
שמואל מלמד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שרה דותן
|
הנתבע:
שי הוכמן ע"י ב"כ עו"ד שמשון וייס
|
הכרעת-דין |
בפני
כב' השופט שמואל מלמד
הכרעת - דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו בתאריך 08.01.10 בשעה 12:30 רכב הנאשם על קטנוע בדרך הטייסים בתל אביב מכיוון צפון לדרום והתקרב לצומת עם רח' לה גווארדיה.
אותה שעה נהגה רובין שחר אודליה (להלן: "המעורבת") והגיעה לצומת האמור מכיוון דרום לצפון מול כיוון נסיעת הנאשם. המעורבת עצרה בקו העצירה בעקבות אור אדום ברמזור. הרמזור התחלף לאור ירוק והמעורבת החלה בנסיעה. נכנסה לצומת בפניה שמאלה בחסות האור הירוק. הנאשם נהג בקלות ראש מבלי לציית לאור האדום ושני כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מכך הנאשם נחבל חבלות של ממש וכלי הרכב ניזוקו.
הנאשם כפר באשמה ונשמעו ראיות בתיק.
מטעם התביעה העידו העדים הבאים:
1. בוחן תאונות הדרכים תרם פנחס - ערך דו"ח בוחן. הבוחן הגיע למקום התאונה כ- 30 דקות לאחר התרחשותה. על פי הדו"ח שרשם הבוחן שדה הראיה של הנאשם 50 מטר קדימה ושדה הראיה של המעורבת 60 מטר קדימה. הבוחן עמד על הנזקים לכלי הרכב. הרכבים נבדקו ונמצאו תקינים. הרמזור במקום נבדק ונמצא כי אין ירוק משותף לרכבים. הרמזורים נמצאו תקינים ונראו היטב. על סמך העדויות שגבה הבוחן ומכלו הראיות שהיו בפניו, הוא קבע כי הנאשם נכנס לצומת כאשר ברמזור דלק אור אדום. הבוחן הגיש לוח תצלומים שערך וכן סקיצות של המקום, תרשים ותוכנית רמזורים. בחקירתו הנגדית התייחס הבוחן לסקיצה שרשם, זאת בהקשר לעדותה של גאולה אשורווה אשר חתמה על הסקיצה.
2. שחר רובין המעורבת - לדבריה נסעה בכביש הטייסים מדרום לצפון, עצרה בכניסה לצומת כיוון שדלק בכיוון נסיעתה אור אדום. הרמזור התחלף, היא החלה בנסיעה והתאונה ארעה.
3. דותן לזר - עד ראיה. לדבריו נסע בכיוון נסיעת המעורבת, כאשר הוא רכוב על קטנוע יחד עם אשתו. השניים המתינו ברמזור האדום, הרמזור התחלף לירוק ואז ראו אופנוע שהתנגש במהירות ברכב שיצא מכיוון נסיעתם. הרכב שלהם האיץ במהירות נמוכה יותר ולכן הם לא התנגשו בקטנוע. בחקירה נגדית טען העד כי ראה בעיניו את האור הירוק ברמזור (עמ' 8 שורה 15 לפרוטוקול).
מטעם ההגנה העידו:
1.הנאשם - הוגשה הודעת נאשם לפיה הנאשם זוכר כי נכנס לצומת באור ירוק. הנאשם טען כי יתכן שהיה בתוך הצומת שעה שהרמזור בצבע ירוק. אך הכניסה לצומת לוותה לטענתו באור ירוק מלא. מעבר לכך הוא אינו זוכר דבר הקשור בקרות התאונה.
לדברי הנאשם, הוא אושפז בבית החולים תל השומר למשך שבוע ועבר ניתוח ברגל שמאל. בעדותו בבית המשפט, טען הנאשם כי עבר את הצומת כשברמזור דלק אור ירוק, קיבל חבטה ברגל. לדבריו אין לו קשר לעדה גאולה. הנאשם טען כי לדברי העדה היא התווכחה עם המעורבת שלא הציעה עזרה לנאשם. הנאשם בחקירה נגדית טען כי הרכב של המעורבת נסע בנסיעה רצופה ולא עצר ברמזור האדום (עמ' 12 שורה 2 לפרוטוקול).
2.אשורווה גאולה - עדת ראייה, לדבריה היא הייתה במקום וגבו ממנה הודעה. העדה פגשה בבית הכנסת רבנית שאמרה לה שבעלה עובד עם הנאשם. בעקבות טלפון של הנאשם ניגשה למשטרה ומסרה הודעה, למרות שמסרה הודעה גם קודם לכן ביום האירוע במקום האירוע (עמ' 17 שורה 22 לפרוטוקול). לדברי העדה הרמזור בכיוון הנאשם היה ירוק ובכיוון המעורבת אור אדום. לדבריה הנהגת המעורבת דיברה אליה לא יפה והייתה לא לבד. הנהגת המעורבת רצתה להכות את העדה (עמ' 18 שורה 1 לפרוטוקול). העדה טענה כי במקום התאונה הסבירה לשוטר היכן עמדה ומה ראתה. בחקירה נגדית טענה העדה כי ראתה שהרמזור שדלק לאופנוע היה ירוק ולרכב המעורבת אדום (עמ' 18 שורות 25-28 לפרוטוקול).
לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי להרשיע את הנאשם בכתב האישום.
בתחילת דברי אבקש לציין כי במסגרת הסיכומים הסתמכו הצדדים על דברים שאמרו העדים במשטרה. לנוכח העובדה כי הצדדים לא ביקשו להגיש לבית המשפט את ההודעות שנגבו במשטרה, הרי שהן לא התקבלו לתיק. בית המשפט לא יכול להסתמך על דברים אלו. הכרעת הדין תעסוק רק בראיות ובמסמכים שהובאו בפני בית המשפט.
בתיק זה כל אחד מהצדדים אוחז בטענה כי הוא חצה את הצומת כאשר ברמזור דלק אור ירוק. לאור העובדה כי כל אחד מהמעורבים הינו עד מעוניין, הרי שלא ניתן להסתמך על עדויות אלו מבלי להסתמך על עדות ניטראלית התומכת בגרסתו שלו, לצורך הכרעה בשאלה איזה אור דלק ברמזור.
הבוחן בדו"ח שערך ציין, כי בחן את הרמזור והרמזור היה תקין. הוצגה בבית המשפט תוכנית הרמזורים ממנה עולה כי אין אור ירוק משותף לצדדים. ההפרש בין האור האדום לירוק בין שני הצדדים הוא אדום משותף למשך 5 שניות. מכאן ניתן ללמוד כי אחד הצדדים נהג כאשר בצומת דלק אור אדום.
לצורך קביעת התשובה לשאלה איזה אור דלק ברמזור הובאו שני עדים ניטראליים לכל אחד מהצדדים.
לאחר ששמעתי עדים אלו מצאתי להעדיף את עד התביעה על עדת ההגנה וזאת מכמה טעמים.