מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' מאיר אשרף

החלטה

בפני בית הדין בקשת המאשימה לעיכוב ביצוע שחרור כספי הנאשם למשך 72 שעות והתנגדות הנאשם.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בתוך שלקחתי בחשבון את האיזון העדין הנדרש בין צרכי הנאשם לבין צרכי החברה, בין היתר לנוכח זיכויו של הנאשם מחד, והרצון ליתן למאשימה 72 שעות לשקול האם לערער על החלטת בית הדין היום.

כאשר אין בחיקוק הסדר לגבי עניין של סדר דין ינהג בית דין "בדרך הנראית לו כטובה ביותר לעשיית צדק", מכוח סמכותו הטבועה של בית הדין בעניינים שאין לגביהם הסדר בחוק. וזאת כאשר יש ליתן תוקף לתכלית החקיקתית.

הגשת ערעור כשלעצמה אינה מונעת ביצוע פסק דין. פסק הדין קובע עמדתו של בית הדין ויש להצביע על טעם מיוחד על מנת שבית הדין ימנע ממי שזכה בדין ליהנות מפרי זכייתו.

הנטל להצביע על טעם מיוחד לעיכוב הביצוע מוטל על מי שמבקש לעכבו, במקרה זה המדינה.

"טעם מיוחד" לעיכוב ביצוע מותנה בשני תנאים, האחד הקושי בהחזרת המצב לקדמותו עם ביצוע פסק הדין, והשני, הסיכוי הטוב לקבלת הערעור, (רע"פ 2284/06 טיירו נעים נ' מדינת ישראל).

במקרה שלפנינו, מדובר בכספים המונחים במדינה זה זמן רב. הנאשם שכיר כך שיש מנין לגבות כסף אם וכאשר יוחלט בערעור אחרת מפסק דינו של בית הדין האזורי.

המאשימה לא הצביעה על קושי בהחזרת המצב לקדמותו. דהיינו גביית כסף, אם נוכח הזיכוי יושב לנאשם הקנס.

יכולתו של המרכז לגביית קנסות להגיע לאחר פסק דין לחייבים נלקחה בחשבון אולם במאזן האינטרסים אין היא יכולה להטות את הכף.

נקבע בפסיקה כי אין לעכב תשלומו של קנס שנגזר על נאשם משום שבניגוד לעונש מאסר שאינו הפיך, קנס ניתן להשיב, אם יוחלט על ביטולו המלא או החלקי. (ב"ש (ארצי) 19/06 נורי יובל נ' מדינת ישראל, 11/07 משה דוד נ' מדינת ישראל, וכן פסק דין בעניין ניר עם כהן ירקות ( 3/07) לעיל).

קל וחומר בעינינו ליישם הלכה זו לפיה אין לעכב החזר קנס ששולם, מאחר ולא הוכח כי תהיה בעיה להשיבו אם יוחלט בבית הדין הארצי על הרשעה.

באשר לתנאי השני המתבקש בדבר סיכוי טוב לקבלת הערעור, מצאנו כי נוכח נימוקי פסק הדין, וליקויי התנהלות המדינה עוד בטרם כתב האישום, מדובר בסיכויים נמוכים לכאורה.

גם מטעם זה מצאנו כי לא מתקיים הנדרש בפסיקה לצורך עיכוב ביצוע לא של פסק הדין ולא של החלטתנו בפרו' היום.

יחד עם זאת, מדובר בבקשה של המדינה, ועיכוב קצר לא יהיה בו כדי לפגוע באופן בלתי מדתי בנאשם שזוכה.

מאחר ובערב חג אנו, ועיכוב ביצוע של 72 שעות משמעו עיכוב ביצוע של למעלה משבוע, ולכך לא מצאנו כל הצדקה, כאמור בהנמקה לעיל, ניתן עיכוב ביצוע ל-48 שעות בהן תשקול המאשימה שיקוליה.

המאשימה תודיע עד ליום 4/4/12 בשעה 13:00 את החלטתה.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ב, 02 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.