מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' יוחנן ששון

בפני

שופט דניאל גולדברג

הכרעת דין

לאחר בירור האשמה החלטתי לזכות את הנאשם. להלן טעמיי:

האישום והכפירה

הנאשם, מר יוחנן ששון, הואשם בכתב האישום בהעסקה שלא כדין של שני עובדים זרים בכך שביום 11.1.05 בסמוך לשעה 10:40 העסיק בביתו במגרש 143 במושב זכריה (להלן: "הבית"), שני עובדים זרים תושבי הרשות הפלסטינית (ששמותם ומס. ת.ז. של הרשות הפלסטינית שלהם פורטו בכתב האישום – להלן: "העובדים הזרים") בעבודות של תיקון גג והכנת מלט, הכל ללא היתר לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. על פי הנטען בכתב האישום, העובדים הזרים שהועסקו בבית על ידי הנאשם לא היו מורשים לעבוד בישראל אצל הנאשם.

הנאשם כפר בכל הנטען בכתב האישום, לרבות טענת המאשימה כי הוא היה הבעלים של הבית.

העסקת העובדים הלא-מורשים בבית הוכחה

העסקת העובדים בבית במועד הנטען בכתב האישום הוכחה בעדותם של עדי התביעה מיכה מתן ותומר פארקר ומוצגים מא/1 ו-מא/5.

היעדרו של היתר לעבודת העובדים הזרים בישראל אצל הנאשם הוכח על ידי שתי תעודות עובד ציבור של רע"ן תעסוקה בית לחם/חברון במינהל האזרחי, מר עמי קבילו שהוגשו כמא/6 ו-מא/7. לעניין זה יצויין כי לאחד העובדים הזרים, לא היה כל רישיון עבודה בתוקף בישראל ביום 11.1.05 ואילו לעובד הזר היה רישיון עבודה בישראל בתוקף לעבודה אצל מעסיק ספציפי בשם יחיאל מינס, אך ישנה אי התאמה בין הרשום ברשימת העובדים -מא/5, אשר נרשמה בביקור המפקחים בבית ביום 11.1.05, לבין הרשום בתעודות עובד הציבור מא/6 ו-מא/7 לגבי זהותו של העובד הזר שהיה מורשה לעבוד בישראל אצל יחיאל מינס וזהותו של העובד הזר שלא היה מורשה לעבוד בישראל כלל.

מי העסיק את העובדים הזרים בבית?

המחלוקת העיקרית בתיק נוגעת לשאלה: מי היה מעסיקם של העובדים הזרים בעת שהועסקו בבית בעבודות תיקון גג והכנת מלט?

המאשימה טוענת שהנאשם הוא זה שהעסיק את העובדים הזרים. הנאשם כופר בכך. עלינו לקבוע, אם כן, אם המאשימה הוכיחה את גרסתה מעבר לספק סביר? תשובתנו לשאלה זו היא שלילית, ומכאן החלטתנו על זיכויו של הנאשם.

להלן נפרט את נימוקינו להכרעתנו.

שאלת הבעלות בבית

כאמור, המאשימה טענה בכתב האישום כי הנאשם היה בעלים של הבית ביום 11.1.05 וביקשה לטעון, בהתאם לחזקה לפיה בעל נכס בו הועסקו עובדים זרים מוחזק כמעסיקם ועליו מוטל להוכיח כי אין כך פני הדברים, שהנאשם הוא שהעסיק את העובדים הזרים וכי עליו מוטל לשכנע שהגם שהם הועסקו בביתו, הם לא הועסקו על ידו.

כאמור, הנאשם כופר בטענת המאשימה כי הוא היה ביום 11.1.05 הבעלים של הבית.

ראיות התביעה בשאלת הבעלות בבית:

הראיה העיקרית התומכת בגרסת התביעה בדבר בעלותו של התובע בבית היא הודעת הנאשם מא/2 מיום 9.5.06, בה אמר הנאשם "אני ששון יוחנן ת.זהות 052274321 משמש כבעל הנכס במגרש 143 במושב זכריה..".

בנוסף לכך, בתיאור המקרה שרשם הפקח מיכה מתן (מא/1) ביום 11.1.05, הוא רשם מפי עובד ישראלי בשם שי, שעבד בבית, כי הנאשם הוא בעל הבית. עדות זו כשלעצמה אינה קבילה בהיותה עדות שמיעה. במאמר מוסגר יצויין שאותו שי – הוא שי ביטון שנמנה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום. עם זאת, העד לא התייצב לאף לא אחת משלוש ישיבות ההוכחות בתיק ולבסוף המאשימה ויתרה על עדותו.