מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' אברהים מוברק סלמן

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר שכפר באשמה ביום 11/9/08. הנאשם כפר באמור בכתב האישום, וטען כי לא עבד באתר במועד הרלוואנטי לאישום, וכי מעולם לא העסיק עובדי שטחים כמיוחס לו.

2. עובדות המקרה עולות מכתב האישום בהם כפר הנאשם ולפיהם העסיק חמישה עובדים. מר איברהים חמד, מר נביל שושה, מר ראמי שושה מר מוחמד חמאמרה מר אחמד שושה. העובדים לא היו במועד הרלוונטי אזרחי ישראל או תושבי המדינה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם.

בתאריך 24/8/10 ניתנה הכרעת הדין בעניינו של הנאשם, בתאריך 21/12/10 נשמעו טיעונים לעונש כמו כן ניתנה אורכה לעניין הגשת מסמכים הנוגעים לטיעונים לעונש ואף נשקלה והוכרעה בקשתו למינוי קצין מבחן, ונדחתה.

בהכרעת הדין נקבע כי המאשימה הוכיחה כי במועד הרלוואנטי לאישום ביצע הנאשם עבודות באתר ומשכך קמה החזקה כי העובדים הזרים שנמצאו בו הם עובדיו וחזקה זו לא נסתרה על ידי הנאשם. על כן הנאשם הורשע בהעסקת עובדים זרים בלא היתר, ביום 1.08.05, בניגוד להוראת סעיף 2(א)(2) לחוק ונקבע כי עבר עבירה של העסקה שלא כדין על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א-1991.

3. עקרון להעסקת עובדים זרים ללא היתר נקבע בע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' ניסים נפתלי, עבודה ארצי כרך לג' (36) (32), שם נאמר כי אין להטיל קנס סמלי או נמוך על מעסיק מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים.

4. מדיניות הענישה הראויה, היא זו המקדמת את תכלית החוק – בהתחשבות במקרה הספציפי.

סעיף – 2(א)(2) קובע קנס מוגדל לגבי עובר זר המועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של מעביד.

5. לזכות הנאשם עומדת העובדה כי אין לחובתו כלל עבירות מסוג זה, מדובר בעבירה שביצע הנאשם בשנת 2005 לפני 6 שנים כאשר עבד כקבלן אולם עסקו נסגר והוא כיום שכיר.

 על פי נ/1 תלושי השכר, משתכר הנאשם סך נמוך העומד על כ-2,292 ₪ לחודש.

בטיעונים לעונש ב"כ הנאשם פירט באריכות את מצבו המשפחתי של הנאשם; מות שני ילדיו וכן היותו חד הורי לילדה בת שמונה עקב נטישתה של אשתו את הבית. עוד נטען כי מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע.

ב"כ הנאשם פירט בפנינו את מצבו של הנאשם. לבית הדין הוגש מטעמו של הנאשם דף פירוט תנועות אחרונות בחשבון בנק של הנאשם, אשר ממנו עולה יתרת זכות של 18,970 ₪, נכון ליום 22.5.11. דומה, כי מפירוט זה ניתן ללמוד כי מצבו הכלכלי של הנאשם הינו טוב ואינו נדרש להסתמך על שולחנם של אחרים.

6. לא צורפה חוו"ד עובדת סוציאלית חרף האורכה שניתנה לנאשם ביום 21/12/10 עד 15/1/11 ואח"כ עד 25/5/11. ואינה מצויה בלקט המסמכים לעניין הטיעון לעונש. אין לקבל את הטענה בדבר הקושי של הנאשם שכן שיחה עם עו"ס כמוה כקצין מבחן.

7. לא למותר לציין כי הליך זה הוא תוצאה של בקשת רשות להישפט שהקנס המקורי בה עמד על 50,000 ₪. עוד יודגש כי מדובר בעסקו של הנאשם (מא/7) בהסכם בו הוא "מתחייב להעסיק תושבי ישראל מבית צפפה במקום בו הוא גר עם אישור עבודה לפי החוק ולפקח על העבודה בכל יום" כך שחשיבות הנושא הועלתה על הכתב ונחתמה על ידו. אין חולק כי הנאשם יודע עברית וכי החתימה המצויה על גבי החוזה היא חתימתו (עמ' 8 ש' 4-6, 25-26, פרוטוקול 21.05.09).

8. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות המקרה ובשים לב לנסיבות הקונקרטיות של הנאשם, בהתחשב בפטירת ילדיו , מצבו הכלכלי והיותו הורה יחיד לילדה בת 8 אני גוזרת על הנאשם קנס בשיעור כולל של 175,200 ₪,דהיינו 25% מהקנס המירבי הקבוע בדין.

קנס זה ישולם ב – 25 תשלומים שווים, תשלום ראשון ביום 1/8/11 ובכל אחד מהימים הראשונים לחודשים הקלנדריים העוקבים לאחר התאריך הנ"ל. לא ישולם הקנס הנ"ל או חלק ממנו במועדים שנקבעו כאמור ייאסר הנאשם חלף הקנס ל-120 יום תמורתו.

9. בנוסף, הנאשם ימסור התחייבות לפי סעיף 72 לחוק העונשין תשל"ז -1977 שלא לעבור עבירה מסוג העבירה בגינה הורשע בהליך זה, תוך 3 שנים מהיום.

ההתחייבות תהיה עד לגובה 50% מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק לגבי כל עבירה בסך 292,000 ש"ח. היה ולא יחתום על התחייבות ייאסר בגין כך למשך 90 יום. היה והנאשם יחוייב לממש את ההתחייבות ולא יעשה כן יאסר בגין כך למשך 120 יום.

10. זכות הערעור לביה"ד הארצי לעבודה תוך 45 יום מיום המצאת גזר הדין.

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011,במעמד הצדדים והנאשם.