מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' תדהר בניה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לגילוי חומר חקירה אותו הגישו הנאשמים במהלך דיון ההוכחות.

2.בתיק 1186/10 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום בגין העסקת עובד זר ללא היתר כדין (עבירות לפי סעיפים 2 (א)(1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 ועבירה לפי סעיף 5 ו-2 (א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991)בכל הנוגע לנאשם 2.

ביום 9.9.2012 התקיים דיון הקראה בתיק.

ביום 24.11.13 התקיים דיון הוכחות בו נשמעו חלק מעדי המאשימה.

ביום 25.12.13 הגיש ב"כ הנאשמים בקשה לגילוי חומר חקירה כמצוטט:

" בית הדין הנכבד יתבקש להורות למאשימה לגלות חומר חקירה רלוונטי המצוי בידה ואשר דבר קיומו עלה מחקירות עדיה במסגרת הדיון מיום 24.11.13." בהמשך הבקשה צויין כי מדובר על גילוי פרוטוקול שמיעת טענות של העובד הזר וזאת נוכח עדויות 3 מעדי המאשימה מהם עולה כי בשלב שלאחר גמר הטיפול בעובד נשוא האישום ע"י הגורמים המשטרתיים שהעידו, הועבר העובד לחזקת משרד הפנים, שם נערך לו שימוע ( תוך הפנייה לעדויות אלו) .כמו כן בסעיף 12 לבקשה הורחבה הבקשה לחומר הנוגע להבאתו ארצו ולחידוש אשרות שנתיות בנוגע לאותו עובד ואשר הוגשו בין היתר על ידי מעסיקיו. עוד ציין ב"כ הנאשמים כי אינו מעוניין לזמן לחקירה את מי שערכה את תעודת עובדת הציבור – מ/2 .

ביום 31.12.13 הוגשה תגובת המאשימה בה היא מציינת כי למאשימה אין מידע ו/או פרוטוקול באשר לשימוע שנערך, אם נערך, לעובד שנתפס באתר וכי אינה מסתירה מידע זה ובכל מקרה אין מדובר בחומר חקירה. עוד טוענת המאשימה, כפי שאף נטען על ידה במהלך דיון ההוכחות, כי אין מניעה לקבל מידע נוסף בנדון, באמצעות זימון עובד הציבור אשר חתום על מ/2 לחקירה נגדית.

זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה שבידי המדינה בנוגע לאישום נגדו, מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט העליון עמד לא אחת על כך שהזכות לעיון בחומר חקירה היא זכות רחבה, וכרוכה בעבותות בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן, וכי רוחבה משתרע אל מעבר ל"גרעין הקשה" של ראיות התביעה וכולל גם ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע" (ראה בש"פ 3377/10, עדוי נ מ"י (פורסם בנבו). כמו כן כידוע, אין לשלול אפשרות כי חומר שאינו מצוי בפועל בתיק החקירה, יחשב כחומר חקירה, לרבות ראיות שתכליתן לבסס את טענות ההגנה, כאשר המבחן הקובע הוא - מבחן הרלוונטיות לבירור האשמה.

במקרה דנן, ראשית מציינת המאשימה כי אין בידיה חומר זה . עוד ציינה ב"כ המאשימה במהלך הדיון:" בכל הנוגע לבקשת הנאשמים בנוגע למסמכים בדבר שימוע שהתקיים אם התקיים במשרד הפנים, אין מניעה לחקור את גב' קדוש שנתנה ת.ע.צ ולהורות לה להביא את כל התיק שנוגע לעובד נשוא כתב האשום".

יתרה מזאת , גם עיון בעדויות של עדי המאשימה בכל הנוגע לאותו שימוע שנעשה לעובד הזר, מעלה כי השימוע בוצע במשרד הפנים ומשכך לטעמי, אין מניעה לקבל את אותו פרוטוקול שימוע, ככל שהוא נמצא באמצעות זימון לעדות את גב' קדוש שנתנה תעודת עובד ציבור בנדון או כל עד אחר ממשרד הפנים.

מעבר לאמור, ב"כ הנאשמים בבקשתו אינו מציין מה הרלוונטיות לפרוטוקול השימוע או לחידוש אשרות שנתיות בנוגע לאותו עובד, להוכחת הגנתו .

11. אכן אין חולק כי יש לתת לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה אולם יש להפעיל שיקול דעת בעניין ואין לכלול במסגרת המונח "חומר חקירה" מסמכים שהרלוונטיות שלהם לחומר החקירה רחוקה ושולית. כמו כן הליכי מעצר אינם רלונטיים לביצוע עבירה של העסקה ללא היתר, כמפורט בכתב האישום. יש אף לקחת בחשבון כי גם אם מצוי חומר שכזה, הוא אינו נמצא בידי התביעה ובשליטתה. וכי הליכי המעצר וההרחקה של אותו עובד מבוצעים על ידי יחידה נפרדת ברשות ההגירה שאין לה מעורבות וזיקה ישירה להגשת כתב האישום. לכן אני סבורה כי אין מקום במקרה זה לראות בחומרים נשוא הבקשה "חומר חקירה" ואין להטיל על המאשימה את החובה להעביר לנאשמים חומר זה גם במידה והוא קיים, במיוחד כאשר ניתן לקבל חומר זה, ככל שהוא נמצא, באמצעות עדים שנתנו תעודת עובד ציבור בתיק זה או באמצעות עדים אחרים.

12. נוכח האמור, הבקשה נדחית.עם זאת, ככל שהנאשמים יבקשו לזמן לעדות נציג ממשרד הפנים שיביא עימו את התיק הנוגע לעובד הנדון, בית הדין ישקול להעתר לבקשה זו בכפוף לסמכותו בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי.

13. דיון הוכחות יתקיים ביום 29.1.14 שעה 11.30. כלל עדי המאשימה והנאשמים ישמעו באותו מועד. על הצדדים להיות ערוכים לסיכומים בעל פה, עד 20 דקות לכל צד, בכפוף לשיקול דעת בית הדין וללו"ז.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ד, (11 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.