הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2193-09
01/07/2013
|
בפני השופט:
אורן שגב
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית
|
הנתבע:
סימון עאזאר
|
|
החלטה
בדיון שנערך לפניי ביום 5.6.13 ביקש הנאשם לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדו בטענה להגנה מן הצדק.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין העסקת עובד שלא כדין, לפי סעיפים 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.
טענות הנאשם בתמצית
העבירה המיוחסת לו נעברה לכאורה ביום באוגוסט 2005 והקנס המנהלי הוטל על הנאשם כשנה וחצי מאור יותר בחודש בינואר 2007.
בשנת 2008 התנהל בבית הדין הליך בבקשה להארכת מועד להישפט. כתב האישום הוגש בפברואר 2009.
חלק מהעיכובים נובעים מהתנהלות הנאשם אבל חלק מהעיכובים בתיק נובעים מהתנהלות המאשימה.
הנאשם הפנה לתיק 3369-05-10 שם היו נסיבות חמורות יותר, לטענתו, אך המאשימה עיכבה את ההליכים בתיק, ומכאן שהמאשימה נוהגת כלפי הנאשם באופן מפלה.
הנאשם ציין כי הוא לא נחקר על עניין כתב האישום דבר שיש בו מחדל חקירתי, המהווה שיקול לעניין ההגנה מן הצדק.
בנסיבות אלו, יש מקום להורות על ביטול כתב האישום בשל שיהוי לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב – 1982.
טענות המשיבה בתמצית
כתב האישום הוגש בתוך פחות מ-5 שנים מיום ביצוע העברה שהוא זמן ההתיישנות בעברות בהם האשם הנאשם.
מרבית העיכובים בתיק אינם באחריותה של המאשימה. הנאשם פנה בבקשה לעיכוב הליכים ליועמ"ש, לאחר שבקשתו נדחתה פנה פעם נוספת. הנסיבות בגינם נדחו דיוני ההקראה אינן קשורות למאשימה.
הנאשם זומן לחקירה מספר פעמים, אך לא התייצב. למפקחים מטעם המאשימה אין סמכויות מעצר, בשונה משוטרים, ולכן משעה שהנאשם אינו מתייצב לחקירה, אין באפשרותם לגבות את עדותו. יחד עם זאת, משעה שניתנו לנאשם מספר הזדמנויות להתייצב ולמסור את גרסתו, הרי שלא נפגעה זכותו של הנאשם.
בעניין טענת האפליה, המאשימה טענה כי אין בפניה את התיק והנסיבות הספציפיות שהובילו להחלטה ולכן אין באפשרותה להתייחס קונקרטית לתיק. על כך יש להוסיף, כי טענת הפלייה צריכה להיתמך בראיה שאכן הייתה התנהגות מכוונת ושרירותית שננקטה כלפי הנאשם לעומת נאשמים אחרים, בעניינו אין ראיה לדבר.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום, בשלב מקדמי זה, להורות על ביטול כתב האישום וכי דין בקשת הנאשם להידחות.
הוראות סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 מעגנות את הטענות המקדמיות אותן רשאי נאשם לטעון ובין היתר –
"(10)הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
במסגרת סעיף זה נטענת טענת הגנה מן הצדק, שהוכרה בפסיקה והמאפשרת לבית הדין לבטל כתב אישום כאשר הגשתו או בירורו אינם עולים בקנה אחד עם קיומו של הליך פלילי ראוי והוגן.