הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2242-09,2243-09
05/01/2011
|
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז
|
הנתבע:
מגארי אמיר
|
גזר-דין |
גזר דין
בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 2/1/11 הורשע הנאשם, על יסוד הודעתו, בעבירה של העסקת עובדים זרים בלא היתר, עבירה לפי סעיף 2 (א) (1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 וזאת במסגרת של הסדר טיעון שהוצג לבית הדין על ידי הצדדים. אציין כל על פי המפורט בכתבי האישום הנאשם העסיק שני עובדים בלא היתר ביום 26/2/06 כמפורט בכתב האישום בתיק פ 2243/09, וחמישה עובדים הועסקו על ידו בלא היתר ביום 24/5/06 כמופרט בכתב האישום בתיק 2242/09.
ב"כ המאשימה ציין בטיעוניו לעונש, כי נסיבותיו האישיות של הנאשם יוצאות דופן, ביחס לנאשמים אחרים שמורשעים בעבירות לפי חוק עובדים זרים. הנאשם (יליד 1982) הוא בן למשפחה קשת יום. אביו מכור לסמים ואף הוא היה מכור לסמים בעבר, ולאחרונה הוא מצוי בתהליך גמילה. לדברי ב"כ המאשימה, נתקבלה אצלם פניה מטעם מחלקת הרווחה בעירית ג'לג'וליה, שם מתגורר הנאשם, ולפיה הנאשם תומך כעת באביו החולה, והוא נתון בתקופה קריטית מבחינה שיקומית. לנאשם יש חובות כבדים בהם הסתבך בתקופה בה היה מכור לסמים, אשר שיעורם מאות אלפי שקלים. לפיכך השאיר התובע את ענין שיעור הקנס לשיקול דעתו של בית הדין וביקש להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי בצד חתימה על התיבות
הנאשם טען בפני בית הדין כי העבירות בהן הסתבך נובעות מכך שהיה נתון בתקופה בה היה מכור לסמים, ולדבריו לא ידע לא ידע מה הוא עושה. הנאשם הגיש לבית הדין תסקיר שהוכן על ידי שירות המבחן והוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה, בהליך בו הוא הורשע בעבירת גניבה. מהתסקיר (שנחתם ביום 8/7/10) עולה כי הנאשם שגדל והתבגר בתנאים של עזובה והזנחה, התמכר לסמים קשים ובמשך שנים אחדות הסתבך בעבירות אלימות ורכוש בגינן ריצה עונשי מאסר. בתקופת מאסרו האחרונה, החל הנאשם בתהליך שיקום במסגרתו הוא מצוי במעקב ובבדיקות שמוכיחות כי הוא נקי מסמים. מהתסקיר אף עולה כי בשנתיים האחרונות לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים פלילים חדשים, ולכן ממליץ שירות המבחן על מתן עונש שלא יפגע במאמץ השיקומי.
הנאשם הוסיף וטען בפני כי הוא נישא לאחרונה, וכי במסגרת הסדרים שנערכו עימו לפריסת חובותיו הוא נדרש להשיב כספים מדי חודש, והחובות שרובצים עליו מכבידים מאוד. לנוכח האמור ביקש הנאשם כי בית הדין ימנע מלהטיל עליו קנס לתשלום בפועל.
לפנים משורת הדין, בשים לב למכלול נסיבות העניין, ועל מנת שלא להכביד על תהליך השיקום של הנאשם החלטתי שלא להטיל על הנאשם קנס לתשלום בפועל.
מכח סמכותי לפי סעיף 52 ו- 71 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אני מטילה על הנאשם עונש של מאסר לתקופה בת 4 חודשים, על תנאי לשנתיים. הנאשם לא ישא בעונש אלא אם יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי סעיף 2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991.
כמו כן, אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות שלא לעבור עבירה על סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א 1991 וזאת במשך 3 שנים, שאם לא כן, יחוייב בקנס המקסימלי הקבוע בחוק.
הנאשם יפנה למזכירות בית הדין על מנת לחתום על התחייבות כמפורט לעיל.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים.
ניתן היום, כ"ט טבת תשע"א, 05 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.