גזר דין
הנאשם הורשע בהכרעת דין לאחר שמיעת ראיות, בעבירה החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973.
הנאשם הורשע כאמור בכך שבתאריך 24.10.2005 נמצא מחזיק בשקית בביתו בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 800 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית כאמור.
הנאשם הודה בעצם החזקת הסם המסוכן, אולם טען כי הוחזק לצריכתו העצמית, ולאחר שמיעת ראיות נקבע בהכרעת הדין כי אין לתת אמון בגירסת הנאשם, וכי הוא לא עמד בנטל לסתור את החזקה של החזקת הסם שלא לצריכה עצמית.
הנאשם יליד 1951. לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל 9 הרשעות, חלקן במספר עבירות, ובהן עבירות רכוש, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, מסירת ידיעה כוזבת, הפרעת שוטר במילוי תפקידו (3 פעמים) ותקיפה.
ההרשעה האחרונה של הנאשם הינה מ- 19.10.98.
בענינו של הנאשם לא התבקש תסקיר שירות מבחן.
ב"כ הנאשם טען כי אין להביא בחשבון כל מידע לגבי הרשעות קודמות שכן הללו התיישנו ומפנה לסעיפים 14 ו – 19 (א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי") הדנים בהתיישנות עבירה, בהבדל ממחיקתה.
חוק המרשם הפלילי מבדיל בין הגופים השונים הזכאים לקבל מידע מן המרשם הפלילי וכן בין התיישנות הרשעה ובין מחיקתה.
על פי סעיף 14 לחוק המרשם הפלילי, לא יימסר מידע על עבירות שהתיישנו (כאשר תקופות ההתיישנות נספרות על פי העבירה האחרונה) לגופים המנויים בסעיפים 6 עד 9 לחוק, ביניהם נותני רישיונות ורשויות שונות.
מסירת המידע לבית המשפט אינה מוסדרת בסעיפים 6 עד 9 אלא בסעיף 5 ועל כן סעיפים 14 ו-19(א) אינם חלים על בית המשפט.
כמו כן, סעיף 20 (ב) לחוק המרשם הפלילי קובע כי ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי. מכאן שרק הרשעה שנמחקה (להבדיל מהתיישנה) אינה קבילה.
לפיכך, אף אם התיישנו העבירות שבגיליון ההרשעות, אין איסור למסרן לבית המשפט כל עוד לא נמחקו.
על פי סעיף 16 לחוק המרשם הפלילי הדן במחיקה, תימחק הרשעה בתום עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות, כאשר:
"היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו."
בין הרשעותיו של הנאשם אין פרקי זמן אשר מאפשרים מחיקתן.
ההרשעה האחרונה של הנאשם הינה מיום 19.10.98, תקופת ההתיישנות בגינה הינה 7 שנים, ולא חלפה תקופת המחיקה שלאחריה.
לפיכך הרשעות הנאשם קבילות, אם כי יש לציין כי אין בהן הרשעות על עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.
ב"כ המאשימה טוען כי הנאשם בהתנהגותו בעת ביצוע העבירה ובהערותיו בבית המשפט (הנאשם התפרץ בדברים) מראה את יחסו לחוק ולמערכת אכיפת החוק, כאשר הוא ממשיך להשתמש ולהחזיק בסמים מסוכנים בכמויות גדולות ללא היתר.
ב"כ המאשימה מדגיש כי מדובר בעבירה ש – 20 שנות מאסר לצידה.