מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' עבד אל רחמן

בפני

סגן נשיא יוסף ריבלין

הכרעת דין

1.העובדות המוסכמות

הנאשם נהג רכב פרטי ברח' יפו בירושלים ממזרח למערב (מכיוון הדווידקה לכיוון השוק).

בהגיע הנאשם לצומת מחנה יהודה היה מעורב בת.ד. עם אוטובוס נהוג בידי מירו ניר צמח (להלן המתלונן) שנסע בכיוון נסיעת הנאשם. כתוצאה מהתאונה נחבלו 3 מהמעורבים (הוגשו תעודות רפואיות – ת'9).

רכב הנאשם נפגע בדופן שמאלי מחזית קידמית ימנית של אוטובוס המתלונן .

הנאשם נסע בנתיב נסיעה ציבורית בניגוד לתמרור ב – 44 שהיה מוצב כיוון נסיעתו (ראה הודעת הנאשם ת' 6 ש' 9-8 ותמונות 21-20 לת' 5)

בצומת בו אירעה התאונה התמרורים אוסרים פניה שמאלה (ראה תמונות 1 – 3 לת' 5)

2.השאלה שבמחלוקת

כיצד אירעה התאונה? ההגנה טענה בתשובתה לאישום כי הנאשם "עמד באדום" ואוטובוס המתלונן בא משמאלו עלה על אי תנועה ופגע ברכב הנאשם.

המאשימה טוענת כי הנאשם שנסע כאמור בכיוון המתלונן , סטה שמאלה בניגוד לתמרורים בצומת , הפתיע את המתלונן כתוצאה מהאמור אירעה התאונה.

3.עיון

לאחר ששקלתי חומר הראיות בחנתי חוות דעת הבוחן התמונות ועדויות המעורבים אני קובע כי הנאשם גרם לתאונה בנסיבות להן טענה המאשימה.

להחלטתי הגעתי מטעמים אלה:

א.על פי חוות דעת הבוחן (האמינה עלי) הנאשם פנה מרח' הנביאים ימינה בניגוד לתמרור ב' 44 שאסר עליו פניה כאמור (הפניה מותרת רק לצורך פריקה וטעינה וגם זאת בשעות 20:00 עד 11:00) . התאונה אירעה בשעה 5.45 והנאשם לא נסע במקום לשם פריקה או טעינה אלא למלא דלק (ראה תמונות 20-21 לת'5 ראה פרו' עמ' 6 ש' 26) .

ב.על פי חוות דעת הבוחן מהנזקים ברכב הנאשם (דופן שמאלי באזור הכנף האחורית – ראה תמונות 7 – 9 לת' 5) ניתן לקבוע כי רכב הנאשם היה בסטייה שמאלה כגרסת המתלונן (ראה פרו' עמ' 1 ש' 24-25 והודעת המתלונן ת'11 ש' 16 – 19)

ג.על פי חוות דעת הבוחן מיקום שברי הזכוכיות שנפלו מכלי הרכב מצביע על מקום בו אירעה התאונה ומדובר במסלול לגיטימי של האוטובוס בדרכו לנת"ץ, כאשר האוטובוס בחלקו השמאלי אף במסלול הנגדי (ראה התרשים ת/1 תמונות 16-17 לת'5 ועדות הבוחן פרו' עמ' 1 ש. 23 – 26 ועמ' 4 ש' 5 - 10).

אוסיף: לו רכב הנאשם היה במסלול הלגיטימי שלו ישר (תוך סטייה קלה ימינה ) ונוסע למסלול כלי הרכב הפרטי, סביר שלא הייתה מתרחשת התאונה.

ד.הנאשם עצמו בהודעתו במשטרה (ת'6) אומר כי חשב שהפניה שמאלה בצומת מותרת, כי נעמד בזווית של 45 מעלות ואז נפגע (ש' 15 – 18 וש' 34-36).