מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' נפתלין

הכרעת דין

הנאשמת בפניי נאשמת בכך שנהגה ברכבה ובהתקרבה למעבר חציה לא אפשרה להולכי רגל להשלים את החציה בבטחה.

העידה בפניי שוטרת שהוצבה במקום לצורך אכיפה ספציפית של עבירה זו. לא מצאתי כל הגיון בטענת הנאשמת לפיה השוטרת עמדה במקום ממנו לא יכולה היתה להבחין בעבירה על כל מרכיביה.

אין מחלוקת שאדם (שמראהו שנוי במחלוקת) ירד אל מעבר החציה והיכה את רכבה של הנאשמת וגם קילל אותה. הנאשמת איננה יכולה להסביר התנהגות זו ולדבריה היא היתה כבר בשלב זה מעבר למעבר החציה ורכב אחר שהיה מאחוריה הוא זה שהפריע.

לא מצאתי לקבל את דברי הנאשמת ומצאתי להעדיף את דברי השוטרת.

אין זה מתקבל על הדעת שאזרח ללא כל התגרות או סיבה יכה ברכב של אדם זולת אם זה קיפח את זכויותיו שלו. במקרה דנן העידה השוטרת כי הבחינה בבירור בהולך הרגל על גבי הקו השני מימין מנסה לחצות בעוד רכב הנאשמת חולף על פניו ונעצר מחמת הפקק.

גם תגובתה הספונטנית של הנאשמת אותה הכחישה אומנם אך עמדה מאחורי כל הדברים שנאמרו בה, מעלה שהנאשמת איננה מבינה את חוקי התנועה.

לדבריה רכב שנוסע, הולך הרגל צריך לחכות. הגם שהנאשמת הכחישה דברים אלה הרי שכל יתר דבריה, היא הודתה שאכן נאמרו כגון: הפקק, הנסיעה האיטית, התפרצותו של הולך הרגל, התעסקותה של השוטרת בדוח אחר וכיוצא בזה.

הנאשמת טענה כי השוטרת לא התלבטה כלל ובכך טענה שהשוטרת משקרת, אולם גם לדבריה שלה לפיהם השוטרת ניגשה ומיד אמרה כי שקלה לתת דוח אחר אך ריחמה על הנאשמת, עולה כי אכן דברי השוטרת הם אמת.

השוטרת העידה כראוי ועדותה אמינה עליי ולדבריה הבחינה בעבירה על כל מרכיביה והדוח שרשמה נרשם בהתאם. לאור דברי הנאשמת אשר לא הוכחו בפניי, לפיהם המזכר לא היה בתיק התביעה עת צילמה את חומר החקירה מצאתי שלא לייחס כל משקל ת/2, אולם לשיטתי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד והדוח לכשעצמו מבסס הרשעה בדין.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר שהזהרתי עצמי כי המדובר בעדות יחיד אל מול עדותה של הנאשמת, מצאתי להעדיף את גירסת המאשימה ולהרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשמת בפניי הורשעה בעבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה. כלל ידוע הוא כי משבוחר נאשם לנהל הוכחות בתיק שהוא מסוג ברירת קנס, אין בית המשפט כבול לקנס המקורי.

בנסיבות העניין ולאור העובדה שלנאשמת שלוש הרשעות בשלוש השנים האחרונות, מצאתי כי אין מנוס מהכפלת הקנס.

הנאשמת תשלם קנס בסך 1,000 ₪ בשני תשלומים שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד החל מיום 1.7.10.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

הוקלד על ידי: אורנה גוזלן