ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
2869-09
06/05/2010
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה
|
הנתבע:
אלון נוימן
|
הכרעת-דין |
בפני
כב' השופט אברהם טננבוים
הכרעת דין
מבוא בקליפת אגוז
השאלה בקליפת אגוז היא האם המילה "דרך" המוגדרת בסעיף 1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") כוללת גם את מדבר יהודה. והתשובה היא כן מסיבות שיפורטו בקצרה.
אבהיר כבר עתה, כי אני דוחה את טענות הנאשם ומרשיע אותו בעבירה נשוא כתב האישום.
האשמה ומהלך הדיון
הנאשם מר אלון נוימן (להלן: "הנאשם") הואשם בעבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 ("רשלנות") (להלן: "פקודת התעבורה"), עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ("חבלה של ממש"), עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 ("גרימת נזק לרכוש או לאדם") (להלן: "תקנות התעבורה"), ובעבירה על תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה ("סטייה מנתיב").
הטענה העובדתית היא כי ביום 27.01.09 בסמוך לשעה 16:00, נהג הנאשם בטרקטורון מסוג "פולריס" מ.ר. 7516956 (להלן: "הטרקטור") ונסע בשביל עפר במדבר יהודה מכיוון תחנת הדלק לכיוון נבי מושא בכפר אדומים.
על פי כתב האישום, בהגיעו לעליה חצובה בהר, סטה הנאשם משביל נסיעתו לעבר דפנות ההר, איבד שליטה והטרקטור התהפך. כתוצאה מכך, נגרמה התאונה בה נחבל הנאשם וכלי הרכב ניזוק.
בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 4.02.2010 כפר ב"כ הנאשם באשמה. ב"כ המאשימה הגיש סיכומיו ביום 01.03.2010 וב"כ הנאשם הגיש סיכומיו ביום 08.04.2010. נקבע כי הכרעת הדין תינתן ביום 06.05.2010 בשעה 09:45.
העובדות שאין עליהן חולק
אין חילוקי דעות, כי בהגיעו של הנאשם לעליה חצובה , סטה הנאשם משביל נסיעתו לעבר דפנות ההר וכתוצאה מכך התהפך הטרקטור. עוד אין חולק כי, במועד התאונה הנאשם לא חבש קסדת מגן כמתחייב בחוק.
גרסת המאשימה
לטענת המאשימה נהיגה במדבר יהודה בהיותו מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בו, הינו "דרך" כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה.
גרסת ההגנה
ההגנה גורסת כי, זירת האירוע, מדבר יהודה אינה מהווה "דרך" כמשמעותו בפקודת התעבורה וזאת רק בשל היותו מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בו. לטענתו של ב"כ הנאשם, יש לפרש את המונח "זכות לעבור" כציר תנועה לכלי רכב המיועד לתנועה בלבד. לטענתו המונח "לעבור" כפי שמוגדר בסעיף 1 לפקודה מדגיש את אלמנט התנועתי בלבד. מכאן לידידו שכוונת המחוקק לא הייתה להחיל את ההגדרה הרחבה על כל מקום ציבורי "כדרך", אלא כוונתו הייתה אך ורק למקום ציבורי המיועד לתנועת כלי רכב לציבור הרחב ותו לא. לבסוף טען ב"כ הנאשם, מאחר שסעיפי האישום שיוחסו לנאשם מתייחסות ל "עובר דרך" בלבד מכאן שסעיפי האישום אינן רלוונטיות למקרה של הנאשם. משכך טוען ב"כ הנאשם כי, יש לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
דיון
האם מדבר יהודה הינו "דרך"?
סעיף 1 לפקודת ההגדרה מוגדרת המילה "דרך" כך: