תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
5953-10
07/07/2010
|
בפני השופט:
שרון לארי-בבלי
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה
|
הנתבע:
ירון מתתיה
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
הנאשם בפניי נאשם בכך שעצר את רכבו באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה.
העיד בפניי שוטר שלדבריו היה שוטר חדש ביום רישום הדוח ואשר הבחין בעבירה. השוטר הבחין כי רכבו של הנאשם עומד בניגוד לכיוון התנועה וכתוצאה מהעמדתו נאלצים כלי רכב נוספים לסטות מנתיב נסיעתם ובמקום נוצר פקק תנועה.
ישנה מחלוקת עובדתית בין השוטר לנאשם לגבי הצד בו עמד רכבו של הנאשם, אולם לא מצאתי כל חשיבות למחלוקת זו ואנמק:
הנאשם הביא כראיה תמונות נ/1 –נ/4. מתמונות אלה עולה כי כלי רכב העומדים בצד הכביש, מקום בו טוען הנאשם כי העמיד את רכבו, גורמים לכלי רכב הנעים בכביש לסטות מנתיב נסיעתם אל עבר הנתיב הנגדי. כך בנ/1, כך בנ/2 ובנ/3 ביתר שאת נראה אוטובוס אשר בשל חניית כלי רכב בצד, הוא עובר כמעט כולו אל הנתיב הנגדי וגם הנאשם הודה כי רכב אשר היה מגיע ממול היה נאלץ לסטות או מתנגש באוטובוס.
טוען הנאשם כי "כולם עושים את זה". טענה זו בכל הכבוד, אין מקום לה. האם העובדה שרבים רבים באוכלוסיה משוחחים בטלפון נייד בעת נהיגתם הופכת את כתיבת הדוחות למיותרת? האם העובדה שלאחרונה התגברו מקרי הנהיגה בשיכרות משמעה שאין מקום עוד לכתיבת דוחות אלה? ברי כי התשובה לשאלות אלה היא שלילית. לא זו אף זו, אלא שהנאשם עצמו טרח ופנה אל סגן מפקד תחנת מבשרת ציון אשר אישר באוזניו כי החניות הן בניגוד לחוק. כלומר גם סגן מפקד התחנה אישר כי המדובר בחניה לא חוקית.
הנאשם העיד כי היו לו עדים לאירוע, אולם הוא נמנע מהבאתם לעדות. בהזמנה אשר נמסרה לנאשם בידו נכתב כי "אם התיק קבוע להוכחות, עליך לדאוג להתייצבות עדיך למועד הקבוע". הנאשם לא הביא את עדיו ואין לו להלין אלא על עצמו.
כלל ידוע במשפט הפלילי כי משנמנע צד מלהביא עד שיכול היה לסייע לגירסתו, כאילו התייצב העד והעיד נגדו.
הנאשם אף העיד כי יחד עם השוטר היה שוטר נוסף המוכר לו. הנאשם לא בקש כי שוטר זה יוזמן ואף לא זימן אותו בעצמו. לעניין זה אבהיר כי הן לתביעה והן לבית המשפט לא היתה ולא יכולה היתה להיות ידיעה בדבר קיומו של שוטר נוסף זה שכן פרטיו לא נרשמו בדוח.
כאמור ניתן להרשיע את הנאשם על סמך ראיותיו שלו היינו התמונות נ/1 – נ/4.
הנאשם שב וטוען כי אין במקום סימון המורה כי החניה במקום אסורה. על כך אין מחלוקת, אולם הנאשם אינו מבין גם עתה כי אין מיוחסת לו עבירה של חניה בניגוד לתמרור אלא חניה המפריעה לתנועה ועבירה זו יכולה להתבצע גם במקום בו החניה חוקית לחלוטין וזאת אם כתוצאה מן החניה נגרמת הפרעה לתנועה.
נוכח כל האמור לעיל ולאחר שהזהרתי עצמי כי המדובר בעדות יחיד אל מול עדותו של הנאשם, בפרט על סמך ראיותיו של הנאשם מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תש"ע, 07/07/2010 במעמד הנוכחים.
שרון לארי-בבלי, שופטת
גזר דין
הנאשם בפניי הורשע בעבירה של הפרעה לתנועה.
משבוחר אדם לנהל הוכחות בתיק שהוא מסוג ברירת קנס אין בית המשפט כבול לקנס המקורי וכך גם הוסבר לנאשם במועד ההקראה.
הנאשם שבפניי נוהג משנת 98 ועברו אינו מכביד. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום להטלת פסילה.
עם זאת לא ניתן גם להסתפק בקנס המקורי לאחר ניהול הוכחות.
אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 400 ₪ בתשלום אחד לא יאוחר מיום 1.9.10.
ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תש"ע, 07/07/2010 במעמד הנוכחים.