מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' מרום

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות.

הנאשם כפר באישום וטען כי במועד האירוע חגר חגורת בטיחות.

מטעם המאשימה העיד השוטר אדוארד זייתון (להלן: השוטר), הנאשם העיד לעצמו.

לאחר ששקלתי את ראיות הצדדים באתי לידי מסקנה כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, כפי שיפורט להלן:

מדובר בשוטר ותיק, מנוסה ומיומן אשר הוצב במקום לצורכי אכיפה של עבירות תעבורה.

לא הוצג לפני כל נימוק שיש בו לבסס הנחה כי השוטר טעה או לא דיבר אמת. בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של שוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

הנאשם הציג תמונות ממקום האירוע (נ/1, נ/2). כפי שניתן להסיק בבירור מתמונות אלו השוטר עמד במרחק קצר ביותר מנתיב הנסיעה של הנאשם, כך שאין כל בסיס לסברה כי ממקום עמידתו של השוטר לא היה באפשרותו להבחין בביצוע העבירה.

זאת ועוד, אין זה הגיוני כי שוטר המוצב לצרכי אכיפה ימוקם במקום ממנו לא ניתן להבחין בביצועה של העבירה.

השוטר הוסיף והעיד כי הבחין בנאשם מושך את חגורת הבטיחות בזמן שנצמד לרכבו של הנאשם והורה לו לעצור בצד. גרסה זו מסירה כל ספק ביחס לדיוק בהבחנת השוטר בביצועה של העבירה.

יצוין עוד כי המרחק בין המקום בו הבחין השוטר בנאשם ועד למקום עצירתו הוא קצר ביותר ואין מקום לספק בדבר זהותו של הנאשם.

הדוח שערך השוטר (ת/1) הינו מפורט ביותר, קריא ולא מצאתי כי נפלו בו פגמים.

לאור האמור, ועל אף שמדובר בעדות יחידה במשפט פלילי, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תש"ע, 30/06/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 250 ש"ח, בה יוחסה לו עבירת חגורת בטיחות.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).

המחוקק אפשר לנאשם לשלם סכום קנס מינימלי ומופחת, מבלי להדרש להליכים משפטיים. אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).

כאשר נאשם בוחר להישפט על עבירת קנס הוא לוקח סיכון שבית המשפט יתן דעתו על נסיבותיו הכלליות של האירוע ושל הנאשם, וישית עליו עונש מתאים (ע"פ ירושלים 5081/09 פלומבו נ' מדינת ישראל).