גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני אישומים של הסעת תושב האזור ללא היתר, ובעבירה אחת של ניסיון הסעת תושב האזור ללא היתר עבודה. העבירה הראשונה, עליה הוא נותן את הדין, נעברה על ידו בתאריך 01.06.08, שאז הסיע ברכבו ארבעה תושבי האזור שלא היו בידיהם אישור שהיה או היתרי עבודה כדין בישראל. העבירה השניה בוצעה על ידו בחלוף כחודשיים, בתאריך 24.08.08, כאשר הסיע ברכבו שני תושבי האזור, שלא היו בידיהם אישורי כניסה ושהיה בישראל כדין.
חלפו חודשיים נוספים, ושוב נתפס הנאשם בתאריך 30.10.08, כשברכבו ארבעה תושבי האזור, ששהו בישראל שלא כדין.
על כל אלה עותרת המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
המאשימה מבקשת לשים את הדגש על הסיכון הביטחוני שהיה טמון בביצוע כל אחת מהעבירות, על ריבוי העבירות ועל ריבוי השוהים הבלתי חוקיים שהסיע ברכבו בכל אחת מהפעמים.
לפיכך, לטענתה, גם בהעדר עבר פלילי קודם, יש למצות את הדין עם הנאשם.
מנגד, ביקש ב''כ הנאשם לשים את הדגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שהן עולות משני דוחות של העובדת הסוציאלית בעיריית קלאנסווה.
מהדוחות עולה תמונה של משפחה קשת יום, למודת חולי, שהנאשם שהינו עובד במאפיה, הינו המפרנס העיקרי שלצידו אישתו משתכרת משכורת דלה מעבודתה בניקיון.
ב''כ הנאשם ביקשו על כן להימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם, וכן להימנע מפסילת רישיונו של הנאשם.
בטרם גזירת הדין, הפניתי את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, אשר מצא אותו מתאים לריצוי מאסר במסגרת עבודות השירות.
בבואי לבחון את העונש הראוי לנאשם, עלי לשים על כפות המאזניים מצד אחד את האינטרס הציבורי, הבא לידי ביטוי בצורך להגן על הציבור מפני מבצעי עבירות כגון אלו, עליהן נותן הנאשם את הדין, שיש בהן כדי לסכן את ביטחונו של הציבור, ועל הכף השניה יש להניח את הנסיבות האישיות של הנאשם.
אישורי שהיה בישראל ניתנים לאחר בדיקה על ידי גורמי הביטחון, והכנסתם של תושבי האזור ללא אישורים כדין מהווים פוטנציאל לסיכון ביטחון הציבור.
בתקופה הרלוונטית בשנת 2008, עדיין התרחשו פיגועים בתחומי מדינת ישראל, והכנסת שוהים בלתי חוקיים לארץ הקשו על כוחות הביטחון לשמור על ביטחונו של הציבור. אומנם, לאחרונה שקטה הארץ, אף עלי לבחון את מעשיו של הנאשם בעת ביצוען של העבירות, כאשר פעם אחר פעם הנאשם שב על מעשיו לאחר שנעצר, מוזהר ומשוחרר, וכשלא היה בכל אלה כדי להניאו מביצוען.
הטענה כי המעשים נעשו על רקע מצוקה כלכלית אינה יכולה להוות בעיני טיעון מקל, כשיש במעשים כדי לסכן את שלומם של אזרחי המדינה.
אינני מתעלמת מנסיבותיו האישיות הלא קלות של הנאשם, כפי שציינתי לעיל, אך אין בהן כדי להטות את כפות המאזניים באופן מובהק לכיוון העדפת האינטרס האישי של הנאשם, ויש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי.
בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב בחלוף הזמן ובעובדה כי מאז חודש אוקטובר 2008, כמו גם בהודאתו המיידית, הבעת החרטה והחיסכון בזמן השיפוטי, לא אמצה את הדין עם הנאשם כפי שראוי היה לעשות, ולא אשית עליו עונש של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
סוף דבר, בשקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:
1.שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ירצה הנאשם בעבודות שירות.
עבודות השירות תבוצענה במסגרת "מאיר פנים" בנתניה, בהיקף של חמישה ימים בשבוע, שמונה וחצי שעות עבודה יומיות.
תחילת ביצוע עבודות השירות בתאריך 31.07.11, בשעה 08:00.