מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אקרע(עציר)

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

חיותה כוחן, שופטת

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה: הנאשם יליד 83', ללא עבר פלילי, הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של שב"ח וגניבת רכב. בנוסף, חיבל הנאשם במזיד בחלקי הרכב כאשר קרע מושבים וחוטים והסב נזק לרכב. התיק היה קבוע להכרעת דין ליום 21/9/08. התיק נדחה פעמיים וגם לישיבות הבאות הוא לא התייצב ובפועל, הוא נמלט מאימת הדין. תפסו את הנאשם במחסום באקראי ואף הוגשה בקשה לחילוט הערבויות בתיק. העבירות שבהן הוא הורשע הן עבירות חמורות, כל אחת כשלעצמה, וחמורות יותר כשמדובר בביצוע סימולטני. הפסיקה דנה רבות בעבירת השב"ח. אבקש להגיש פס"ד של ביהמ"ש העליון, רע"פ 9629/07, שם הטיל ביהמ"ש עונש של 32 חודשי מאסר בפועל בגין ניסיון גניבת רכב, הפרעה לשוטר ושב"ח. ביהמ"ש העליון מציין בגזר הדין (מצטטת). בענייננו, הנאשם גנב רכב אספנות, השחית אותו, העביר אותו לתוך תחומי הרשות, וגם בכך יש נסיבות לחומרה. נבקש עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת שירתיע את הנאשם ודומיו וכן יביע את סלידת ביהמ"ש מעבירות מסוג זה. נבקש להטיל מאסר על תנאי ממושך וקנס.

ב"כ הנאשם: הנאשם אכן הורשע לאחר ניהול הוכחות, אך ניהול ההוכחות בתיק לא היה כרוך בהשחתת זמן רב של ביהמ"ש, שכן רוב החומר הוגש בהסכמה וניהלנו בתיק הזה פרשת הגנה בעיקר. אכן, הנאשם לא התייצב ולטענתו, הוא לא קיבל אישורים. ביהמ"ש, בסופו של יום, התלה את ההליכים. הנאשם היה עצור מאז ה-16/3/07 עד 4/6/07. מאז הוא לא שב ונכנס לישראל. אין לו עבר פלילי, אין לו מב"דים מלבד התיק הזה, ללמדנו שהנאשם טעה טעות אחת ולא חזר עליה פעם נוספת, לא נכנס לישראל מאז במשך יותר משלוש שנים. לנאשם נסיבות חיים מאוד קשות. למרות גילו, הוא עדיין רווק, הוא המפרנס העיקרי של בני משפחתו, הוא עובד בבניין בתחומי הרשות. הוא בחר לעצמו מקום ואין חשש להישנות מקרים כאלה וגם לא חזרה לישראל. הפסיקה שהפנתה אליה חברתי, לא מתאימה לרמת הענישה המקובלת. שם היה מדובר שהיה לו עבר פלילי. עצם העובדה שחלף זמן, כשלוש שנים, אמנם זה לא יעמוד לזכותו בבחינת הקלה בעונש, אך זה יכול להצביע על כך שהאיש החליט לא לחזור למדינת ישראל ולא לעבור עבירות. עצם העובדה שהוא השתקע ועובד כיום בתחומי הרשות, לכך יש לתת משקל. אבקש שבית המשפט לא ימצה עמו את הדין. הרכב נתפס, הוחזר לבעלים ולכן, אבקש להקל עמו, בנסיבות הללו.

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בגניבת רכב, חבלה במזיד ברכב ושב"ח.

כפי שקבעתי בהכרעת הדין, הנאשם נכנס לישראל במטרה לבצע עבירה, גנב רכב, השחית אותו והעבירו לשטחים. בית המשפט אמר את דברו בעבירה מהסוג הזה, כי מדובר בתופעה נרחבת ונפוצה, שהפכה זה לא מכבר למכת מדינה. בעבירות מהסוג הזה, על ביהמ"ש לנקוט יד קשה הן כדי להעניש את החוטא והן כדי להרתיע את הנאשם ואחרים שכמותו.

בענייננו, נגרם נזק לרכב ואין ספק, כי המתלונן לא יוכל להיפרע מהנאשם, שהינו תושב שטחים.

לזכות הנאשם יש לזקוף את עברו הנקי. לצד זאת, יש לזקוף לחובתו את הימלטותו מאימת הדין.

בהתחשב באמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.21 חודשי מאסר, בניכוי ימי המעצר בין התאריכים 16/3/07 – 4/6/07.

ב.12 חודשי מאסר על תנאי, אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירת רכוש מסוג כלשהו.

ג.6 חודשי מאסר על תנאי, אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירת שב"ח.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

חיותה כוחן, סגנית נשיא