ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
2276-09
14/03/2010
|
בפני השופט:
גיליה רביד
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
|
הנתבע:
שמואל אלופר (עציר)
|
החלטה,הכרעת-דין,גזר-דין |
החלטה
כתב האישום יתוקן בהתאם לדברי התובעת.
התיקון נעשה בגוף כתב האישום.
ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תש"ע, 14/03/2010 במעמד הנוכחים.
גיליה רביד, שופטת
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם בעבודות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותו בעבירות של החזקת סכין ואיומים לפי סעיף 186(א) ו- 192 לחוק העונשין.
ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תש"ע, 14/03/2010 במעמד הנוכחים.
גיליה רביד, שופטת
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של החזקת סכין ואיומים, וזאת בגין אירוע מחודש אוקטובר 2007 שבמהלכו על רקע סכסוך בין הנאשם לבין נהג שבמוניתו הוא נסע,נטל הנאשם את כספו של המתלונן ואחר כך סירב להחזירו תוך שהוא מאיים על המתלונן כי ידקור אותו בסכין שאותה בסופו של דבר נמצא הנאשם מחזיק בכיסו.
לנאשם הרשעות קודמות כמפורט בת/1 והוא נדון זה לאחרונה לריצוי עונש מאסר ממושך.
הרשעות קודמות אלה מאוחרות לביצוע העבירה הנוכחית.
ב"כ המאשימה עתרה בטיעוניה לעונש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי וזאת כפועל יוצא של חומרת העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת לגביהן.
לעומת זאת ב"כ הנאשם עתר להסתפק בענישה מותנית בלבד וזאת מתוך התחשבות בחלוף הזמן הרב שעבר מאז האירוע ובעובדה שבעת שהנאשם ביצע אותו הוא היה נטול עבר פלילי כאשר כל הרשעותיו הן מתקופה מאוחרת יותר. עוד עתר להתחשב בעונש המאסר הממושך שהוטל על הנאשם זה לאחרונה.
העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה הן עבירות חמורות שאין להקל בהן ראש ומדיניות הענישה הנוהגת כיום היא להחמרה בגין עבירות מסוג זה ולהטלת עונשים ראויים ומרתיעים על רקע האלימות הפושה בחברה. מבחינה זאת, עתירת המאשימה להשתת עונש מאסר בפועל איננה שונה מהעתירה שעולה תדיר בטיעוני המאשימה בתיקים דומים.
אמנם נכון כי עברו של הנאשם הוא מתקופה מאוחרת יותר ונכון כי בעת ביצוע העבירה היה עברו הפלילי של הנאשם נקי, ועם זאת המציאות מלמדת כי במהלך התקופה שעברה הנאשם הסתבך בביצוע עבירות חמורות נוספות לרבות בעבירות אלימות, מה שמעיד כל כך שלא מדובר היה באירוע חד פעמי ומקרי.
עתירת ב"כ הנאשם להסתפק בענישה הצופה פני עתיד בלבד, תהווה לטעמי התחשבות מופרזת עם הנאשם על חשבון אינטרס הציבור.
באיזון הראוי שבין שיקולי הענישה בתיק זה, לבין העובדה שהנאשם בכל זאת נדון זה לא מכבר לריצוי עונש מאסר בפועל ממושך, הגעתי למסקנה להטיל על יו עונש מאסר שרובו הגדול יהיה חופף למאסר אותו מרצה כעת.
במכלול השיקולים והאיזונים אני מטילה את העונשים הבאים:
1.מאסר בפועל למשך 5 חודשים. חודש מתוך התקופה הנ"ל ירוצה במצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם כעת בת.פ 1/09 והיתרה תרוצה בחופף.
2.מאסר על תנאי למשך 7 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.