מ.י. מדור תביעות-מס הכנסה ת"א נ' וקנין

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשמת, על פי הודאתה, בשתי עבירות בניגוד לסעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

הטענה להעדר אפשרות לשלם לרואה החשבון אינה מהווה הגנה.

גם אם מוסיפה ב"כ הנאשמת וטוענת שבתחילה הנאשמת לא ידעה כי הדו"ח לא הוגש והיתה צריכה לרדוף אחרי אותו רו"ח, עדיין מדובר בהתרשלות. נישום אינו יכול להעביר את האחריות להגשת הדו"ח במועד לרוה"ח שלו.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

דן מור, שופט בכיר

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

גזר דין

הנאשמת הרשעה על פי הודיית בשתי עבירות של אי הגשת דין וחשבון שנתי למס הכנסה בשנים 2003 ו- 2004. הנאשמת ניהלה עסק של מינימרקט, כנראה בעזרת מי שהיה בעלה וכיום גרושה. הדוחות לא הוגשו במועד וכידוע, האחריות והחובה לדאוג כי הדו"ח יוגש במועד היא של בעל העסק, הוא לא יכול להעבירה לאחרים. יחד עם זאת, ניתן לקבל, לצרכי העונש, כי היא אולי סברה כי בעלה דאז מטפל בענין עבורה.

בינתיים, לאחר מאמצים קשים, כאשר רואה-החשבון שטיפל בנאשמת חלה ולאחר מכן קשה היה להשיג את שיתוף הפעולה עמו, הוגשו הדוחות. מעיון בדו"ח לשנת 2003, דו"ח הרווח והפסד, ניתן לראות כי הרווח השנתי בסוף השנה היה כ- 57,000 ₪. בשנת המס 2004 הרווח השנתי הוא למעשה הפסד של כ- 8,000 ₪. בינתיים העסק נסגר. לנאשמת חובות של כשני מליון ש"ח. היא נאלצה לפנות את דירתה בשל חוב משכנתא לבנק. לפי דברי הסנגורית היא מתגוררת עתה עם שלושת ילדיה בדירת אמה, דירה קטנה בדרום העיר. אחד מילדיה חולה במחלה המצריכה טיפול שוטף, הכולל התפרצויות ואף הזדקקות לתרופות יקרות באופן שוטף. בית המשפט אף ראה במסמכים שהוצגו כי הנאשמת החלה בהליכי פשיטת רגל, מונה לה נאמן, אולם עקב אי עמידתה בתשלומים שנקבעו בצו, הוגשה בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל, אך לבסוף הוחלט על המשכם, וצפוי כי תוכרז כפושטת רגל בקרוב.

לאחר שהדוחות הוגשו, עמדת המדינה הינה להטיל על הנאשמת עונש הרתעתי, של מאסר על תנאי וכל קנס. ב"כ הנאשמת מבקשת שבית המשפט יתחשב במצבה של הנאשמת, כמפורט לעיל, וכן יתחשב בעובדה כי אין לה כל הרשעות קודמות, בהודייתה ובעובדה שעבר זמן רב מאז ביצוע העבירות, ועל כן על בית המשפט להסתפק בהטלת התחייבות כספית.

לאחר ששקלתי את כל הנימוקים, נראה לי שלגבי הקנס על בית המשפט להתחשב במצב הכלכלי הקשה, בעובדה שבסיומו של יום אוצר המדינה לא ניזוק מהעבירות, ובעיקר בהליכי פשיטת הרגל, כך שהקנס ממילא יגבה כחוב כספי ויהיה בכך כדי לפגוע בשאר נושיה של הנאשמת.

אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.3 חודשי מאסר, אשר הנאשמת לא תישא בהם, אלא אם תעבור, תוך שנתיים מהיום, את העבירה בה הורשעה.

ב.הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 6,000 ₪, להימנע, למשך שנתיים מהיום, מלעבור את העבירה בה הורשעה. לא תחתום – תעצר ל- 7 ימים ותובא בפני שופט.

הודע לנאשמת על זכותה לערער.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

דן מור, שופט בכיר

הוקלד על ידי: שולי הרפז