הכרעת דין
בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים ש.י.ק שמירה ואבטחה (2004) בע"מ 2004 (להלן: "נאשמת 1") וקרושניבסקי יהושוע (להלן "נאשם 2") בת.פ. 2595/07 בימ"ש שלום נתניה נטען כי נאשמת 1 היתה, בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לה, חברה פרטית שנתאגדה בישראל ועיקר עיסוקה במתן שירותי שמירה ואבטחה. עוד נטען כי נאשם 2 היה , בעת ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, מנהל ופקיד אחראי בנאשמת מס' 1. עוד צוין כי נאשמת 1, באמצעות נאשם 2, העסיקה עובדים.הוסיפה וטענה המאשימה כי הנאשמים היו חייבים, בהתאם לסעיפים 166 ו- 117 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן :"הפקודה") ולפי התקנות שהותקנו מכח סעיפים 166 ו- 243 לפקודה (להלן:"התקנות") לדווח לפקיד השומה על מספר העובדים להם שולמו משכורות, על סכום המשכורות, על סכום מס ההכנסה שנוכה ועל סכום היטל העובדים הזרים שהיה עליהם לשלם, בגין התקופה שבין ה- 14 בחודש הקודם עד ה- 13 בחודש והדיווח על העובדים שחדלו להעסיק (להלן :"דוחות ניכויים") כל זאת עד ה- 15 בכל חודש או תוך 14 ימים מיום הפסקת ההעסקה, לפי העניין.לטענת המאשימה הנאשמים לא הגישו במועד לפקיד שומה דו"ח ניכויים לתקופה 4-11/06 , סה"כ 7 חודשי אי דיווח. בנסיבות אלו יוחסו לנאשמים 7 עבירות שעניינן אי הגשת דו"ח במועד, עבירות לפי סעיפים 215 וסעיף 224 א' בקשר עם סעיף 166 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 – הכל כמפורט באישום הראשון לכתב האישום.עוד צוין בכתב האישום כי נאשמת 1 באמצעות נאשם 2 העסיקה עובדים אזרחי ישראל ועובדים זרים כמשמעות המונח בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג – 2003 (להלן :"החוק"). הנאשמים היו חייבים כך נטען על ידי המאשימה, לפי סעיפים 166 ו- 117 לפקודה לשלם לפקיד השומה עד ה-15 בכל חודש, את המסים שניכו במקור מהמשכורות ששולמו בחודש הקודם לעובדים שהעסיקה החברה כקבוע בתקנות שהותקנו מכח סעיפים 166 ו- 243 לפקודה.הנאשמים, כך צוין, היו חייבים לפי סעיפים 45,46 ו- 47 לחוק ולפי סעיפים 166 ו- 117 לפקודה לשלם לפקיד השומה עד ה- 15 בכל חודש, היטל בשיעור של 10% מסך כל ההכנסה של העובדים הזרים, כקבוע בתקנות שהותקנו מכח סעיפים 166 ו- 243 לפקודה. הנאשמים, בלי הצדק סביר הוסיפה וטענה המאשימה לא העבירו לפקיד השומה במועד, עפ"י הפקודה והתקנות שמכחה, כמפורט לעיל, את המסים שניכו מהמשכורות ששולמו לעובדים ואת ההיטל על העסקת העובדים הזרים לחודשים 12/05, 1/06, 2/06, 3/06, 4-11/06 – הכל כמפורט בסעיף 5 לאישום השני לכתב האישום. בנסיבות אלו הואשמו הנאשמים ב- 11 עבירות שעניינן אי העברה במועד של מס שנוכה ושל היטל עובדים זרים לפי סעיף 219 וסעיף 224א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 – הכל כמפורט באישום השני לכתב האישום. באישום השלישי לכתב האישום הואשמו הנאשמים בכך, שבלי סיבה מספקת לא הגישו במועד את הדו"ח כנדרש על פי סעיפים 131, 117 ו- 132 לפקודה, בגין שנת המס 2005. בנסיבות אלו הואשמו הנאשמים בעבירה שעניינה אי הגשת דו"ח במועד , עבירה לפי סעיף 216(4) וסעיף 224א לפקודה.
בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 1.3.09 הודו הנאשמים בעובדות המיוחסות להם באישום הראשון לכתב האישום אך כפרו בעובדת אי הגשה במועד לפקיד השומה דוחות ניכויים לתקופה 4-11/06 ובסה"כ 7 חודשי אי דיווח. באשר לאישום השני לכתב האישום כפרו הנאשמים בעובדה המיוחסת להם לפיה לא העבירו לפקיד השומה במועד את המיסים שניכו מהמשכורות ואת ההיטל על העסקת העובדים הזרים לחודשים 12/05, 1/06, 2/06, 3/06, 4-11/06 .באשר לאמור באישום השלישי לכתב האישום, הודו הנאשמים בעובדות המיוחסות להם בכתב האישום אך כפרו בעובדת אי הגשה במועד של הדו"ח הנדרש לפי הפקודה בגין שנת 2005.
ביום 25.3.09 ביקשו הנאשמים לתקן תשובתם לכתב האישום ובית המשפט בהחלטתו מיום 26.3.09 נעתר לבקשתם באופן שציינו כי באשר לאמור באישום הראשון לכתב האישום – מודים הם כי נאשמת 1 העסיקה עובדים בחודש 4/06 בלבד וכי בחודשים 5/06-11/06 לא העסיקה נאשמת 1 עובדים בשל הפסקת פעילותה העסקית.ביום 28.10.09 הוגש כתב אישום מתוקן כנגד הנאשמים לפיו תוקן האישום הראשון לכתב האישום ובהתאם לתיקון צויין כי הנאשמים לא הגישו במועד לפקיד השומה דו"ח ניכויים לחודש 4/06 בלבד ומשכך הואשמו הנאשמים בעבירה אחת שעניינה אי הגשת דו"ח במועד . כך גם באשר לאמור באישום השני לכתב האישום , סעיף 5 לכתב האישום תוקן כך שצוין כי הנאשמים לא העבירו לפקיד השומה במועד את המיסים ואת ההיטל על העסקת עובדים זרים בגין חודשים 12/05, 1/06,2/06,3/06 ו- 4/06 בלבד (ולא כפי האמור בכתב האישום המקורי – חודשים 4/06-11/06 ) ומשכך צומצם מספר העבירות המיוחסות לנאשמים ל- 5 עבירות במקום 11 כאמור באישום השני לכתב האישום המקורי. ביום 26.9.10 העבירו הנאשמים מענה בכתב לכתב האישום המתוקן. שמעתי עדויות הצדדים עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים בפני.
בהסכמת הנאשמים הוגשה הודעתו של נאשם 2 והנספחים המצורפים לה וסומנו מוצג ת/1. מהודעת נאשם 2 באזהרה מיום 19.12.06 עולה כי נאשמת 1 הוקמה על ידו בשנת 2004 והפסיקה את פעילותה בחודש 4/06 . החברה עסקה באבטחה, שמירה וניקיון. עוד ציין כי הוא בעלי המניות בנאשמת 1 בשיעור של 100% וכי הוא המנהל הפעיל היחיד בחברה.משנשאל מדוע לא הועבר לרשויות המס מס שנוכה משכר עובדים לחודשים 12/05-3/06 וכן לא הועבר היטל עובדים זרים , השיב "החברה נקלעה לקשיים ולא היה כסף לשלם . אני מתכוון להסדיר תוך חודשיים הקרובים".משנשאל מדוע לא הועבר לרשויות המס מס שנוכה משכר עובדים לחודשים 4/06-11/06 וכן לא הועבר היטל עובדים זרים השיב "כי החברה לא העסיקה עובדים ולא שילמה משכורות והודענו על כך – רו"ח הודיע לשלטונות המס". משנשאל מדוע החברה לא הגישה מאזן לשנת המס 2005 השיב "המאזן בטיפול רו"ח והוא קיבל ארכה להגישה לדעתי תוך מספר ימים היא תוגש".עדת התביעה, מרגלית ויזן, המשמשת כראש ענף עבירות בסיסיות ותובעת ראשית במס הכנסה נתניה ציינה כי דו"ח נאשמת 1 לשנת 2005 שהוא נשוא האישום השלישי לכתב האישום הוגש ב- 24.8.08 וכי דוח זה הוגש באיחור שכן היה אמור להיות מוגש באפריל 2006.משנשאלה האם ידועה לה הסיבה לאיחור בהגשת הדוח ציינה כי מעיון בתיק הנאשמים במס הכנסה למדים כי לא מצויה סיבה ממשית לאיחור.בחקירתה הנגדית משנשאלה אם רו"ח של החברה – טל כרמלי- קיבל אישור להגשת הדו"ח באיחור, השיבה כי סיבה להגשה באיחור צריכה להיות בכתב וכן האישור צריך להיות בכתב וכי במקרה זה אין בקשה בכתב וכן אין אישור בכתב.עד התביעה, ג'רבי גבריאל, ראש ענף חוליית ניכויים פקיד שומה נתניה, ציין כי דו"ח הניכויים של נאשמת 1 לחודש אפריל 2006 – נשוא האישום הראשון לכתב האישום – הוגש ב- 3.2.09 במקום עד 15.5.06. העד ג'רבי גבריאל העיד כי להודעת נאשם 2 באזהרה – מוצג ת/1 צורפו נספחים שהם טופסי דיווח לחודשים 12/05, 1/06, 2/06 ו – 3/06. בטפסים אלו מדווחים משכורות עובדים בעלי אזרחות ישראלית ועובדים זרים. כמו כן בטופסי הדיווח מדווח על ניכויי מס. לדברי העד דוחות חודשים 12/05, 1/06, 2/06 שולמו אך לא במועדם החוקי וכי דוח לחודש 3/06 לא שולם כלל.לדבריו "דוח של ינואר 2006 היה אמור להיות משולם ב- 15.2.06, דוח של 2/06 היה אמור להיות משולם ב- 15.3.06. כפי שציינתי דוח 03/06 כפי שציינתי לא שולם כלל. אני מוסיף ומציין שדוח אפריל 2006 שלא נמצא בטופסי הדוחות שצורפו להודעת הנאשם כפי שעולה מהחומר שנמצא בתיק מס הכנסה הוגש באיחור , הוא הוגש רק ב- 2/09 ולא שולם כלל".לדבריו של עד התביעה דוחות לחודשים 12/05, 1/06, 2/06 שולמו בחודש אפריל 2006 ודוחות לחודשים 3/06 ו- 4/06 לא שולמו כלל וכי סכום החוב נכון ליום מתן עדותו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וללא קנסות עומד על 10,348 ₪.משנשאל האם ידוע לו על הצדק סביר להעברת הניכויים באיחור השיב "אין שום הצדק סביר ולא עולה מתיק הנאשמים במס הכנסה".בחקירתו הנגדית לבקשת נאשם 2 הציג עד התביעה ג'רבי גבריאל את הדו"ח הממוחשב של אפריל 2006 שכן ציין כי לא ניתן להציג את הדו"ח המקורי. הדו"ח הממוחשב סומן ת/2. לשאלה "אני אומר לך שהגשתי את הדוחות המתקנים האלה לחודשים 12/05, 1/06, 2/06 בחודש מרץ 2007"השיב "לא ידוע לי דבר כזה".לשאלה "ידוע לך על סכומים כלשהם ששילמתי למס הכנסה באפריל 2006"השיב "לא"לשאלה "יש לך מושג לגבי העובדה שהחברה שהיא נאשמת 1 פורקה ויש החלטה של בית משפט מחוזי על כך שתיק פש"ר 1073/06 והחלטה על הפירוק היתה כמובן לאחר שנפתח התיק ואני לא זוכר באיזה שנה"השיב "לא ידוע לי".במסגרת פרשת ההגנה העיד נאשם 2, יהושוע קרושניבסקי, אשר בעדותו ציין הדברים הבאים :"הקמתי חברה בסוף שנת 2004 בשם ש.י.ק שמירה ואבטחה (2004) בע"מ, אני הייתי הבעלים של החברה והמנהל שלה. החברה עסקה באספקת שירותי שמירה ואבטחה ושירותי ניקיון למוסדות וגם לפרטיים. לקראת אמצע שנת 2005 מע"מ החלה בפעולה של הטלת עיקולים על החברה מע"מ תבע מהחברה לשלם חובות של חברה קודמת שהיתה בבעלותי שנשארה חייבת כסף למע"מ. הנושא הקשה על הפעילות של החברה, הושג הסדר ביניים עם מע"מ שחלק מהסכומים שהחברה מקבלת מהלקוחות יופרשו אצל נאמן עד שתתקבל החלטה האם החברה החדשה שהיא הנאשמת בתיק זה צריכה למעשה לשאת ולשלם את החובות של החברה הקודמת שהיתה לי בשם ש.י.ק כח אדם ושירותים. הנושא הכביד מאוד על הפעילות של החברה החדשה הקיימת שהיא הנאשמת בתיק זה וזה התבטא במיוחד באיחור תשלום משכורות לעובדים. בתחילת שנת 2006 רואה החשבון מטעם החברה הנאשמת מר כרמלי הגיע להסדר עם יחזקאל גינדי שהוא היה מנהל מח' הניכויים במס הכנסה שמהות ההסדר הוא תשלום של 22,000 ₪ והחברה הנאשמת העבירה באמצעותו של רואה החשבון טל כרמלי למס הכנסה ניכויים ב סך של 22,000 ₪ וזה בא להסדיר את חוב הניכויים של החברה הנאשמת בתיק זה עד חודש 02/06. ההסדר הזה נערך בתחילת שנת 2006 – באפריל 2006. אני מציג קבלה על התשלום של 22,000 ₪ עליו דיברתי – מוגש ומסומן נ/1. מה שקרה לאחר מכן החברה שהיא הנאשמת נאלצה להפסיק פעילותה וזה היה באפריל 2006, לא היה אפשרות לשלם כסף לעובדים ובאפריל 2006 החברה היתה חייבת לעובדים למעלה מ- 3 חודשי שכר ובאופן טבעי נוצר לחץ גם מהלקוחות כי העובדים באו בטענות כי לא קיבלו את שכרם כך שהנאשמת הפסיקה פעילותה באפריל 2006. דוחות הניכויים של מרץ ואפריל 2006 נשלחו כדוחות אפס למס הכנסה – מציג מסמך המעיד על כך שהנאשמת לא שילמה את שכרם של העובדים – המסמך מוגש ומסומן נ/2. בטעות במכתב נ/2 כתוב שהוא מיועד ליחזקאל מורד אבל היה מיועד ליחזקאל גינדי במס הכנסה. מאוחר יותר אחרי שרואה החשבון של הנאשמת טל כרמלי ואנוכי ישבנו על המאזנים של החברה הנאשמת אז רואה החשבון טל כרמלי הנחה אותי שהנאשמת צריכה להגיש למס הכנסה דוח 126 שהוא דוח שנתי למס הכנסה שהוא כולל את כל עלויות השכר של הנאשמת גם אלה שהיא לא שילמה לעובדים מכיוון שהחברה מנהלת את הספרים שלה על בסיס מצטבר ולא על בסיס מזומן. אכן הוגש הדוח הזה ויש עליו אישור – זה הוגש במאי 2006, במועד – האישור מוגש ומסומן נ/3. אחרי שהגשנו את נ/3 אני ורואה החשבון של הנאשמת טל כרמלי בדקנו את רכיב שכר העבודה של החברה והסתבר שמינואר 2005 ועד אפריל 2006 אני עצמי לא משכתי שכר מהנאשמת ואז הוחלט על ידי ועל ידי רואה החשבון כרמלי שנגיש דוחות מתקנים של הניכויים דהיינו של השכר של כלל העובדים כולל השכר שלי כשהשינוי היחידי הוא שהשכר שלי במקום שהוא יהיה 12,000 ₪ ברוטו הוא יהיה שכר מינימום כ- 3500 ₪ כדי לשמור כביכול על הביטוח שלי אפילו שאת הסכום הזה לא משכתי ולא היה ממה למשוך. הגשתי את הדוחות המתקנים למס הכנסה של החברה הנאשמת ותיקנתי את טופס 126. את טופס 126 שלחתי למוקד הניכויים בירושלים וזה היה בתחילת ינואר 2007. לגבי הדוחות המתקנים היתה התנגדות של מס הכנסה לקבל אותם, לאחר דין ודברים עם מר חיים מרמרשטיין שהיה בזמנו ראש ענף הניכויים בפקיד שומה נתניה הוא הסכים לקבל את הדוחות המתקנים, על פי ההתכתבות שלי עם מר יחזקאל גינדי ממס הכנסה נתניה הם לא קלטו את הדוחות המתקנים שלי באופן מיידי אבל לבסוף או שהם קלטו אותם או בגלל טופס 126 המתוקן הנתונים התעדכנו במחשבי מס הכנסה וכמובן שהחבות של הנאשמת ירדה באופן משמעותי. בנוסף באמצע שנת 2006 הגישו העובדים בקשה לכינוס החברה על מנת שיוכלו לקבל את שכרם מהמל"ל. הבקשה של העובדים לכינוס הנאשמת היה במסגרת תיק פש"ר 1073/06 בימ"ש מחוזי חיפה בפני כב' השופטת גילאור. אני לא הייתי מעורב בדיון המשפטי בתיק הפש"ר, היו להערכתי 3-4 דיונים ובאמצע שנת 2007 ניתן הפירוק, הכונס מינה עו"ד בשם רומן אלי שיבדוק את תביעות העובדים ולאשר אותם או לא לאשר אותם ולאחר מכן העובדים הגישו תביעות חוב למל"ל עבור אותם משכורות שלא קיבלו, כמובן שהם היו מצוידים בתלושי שכר שאותם הם קיבלו אבל את השכר בגין אותו שכר הנאשמת לא שילמה להם. למיטב ידיעתי קרוב ל- 60 קיבלו את שכרם מהמל"ל. אני במסגרת מסמכים ששלחתי לתיק בית המשפט צירפתי גם מסמך של עובד שהוא קיבל מהמל"ל שכר במסגרת תיק הפש"ר וזה היה עבור חודש מרץ-אפריל 2006 ומצויין במסמך הזה שהניכוי מס הכנסה הועבר לתיק הניכויים שהמספר שלו הוא המספר של הנאשמת במס הכנסה. כשהוגש כתב האישום בתיק זה פניתי למל"ל בעשרות מכתבים וביקשתי לקבל את המידע כדי שאוכל להגן על עצמי, כלומר את המידע שכל אחד מ- 60 העובדים שקיבל את שכרו אפשר יהיה לראות אם הועבר ניכוי לחודשים מרץ-אפריל 2006 למל"ל ולא קיבלתי וטענו שהנאשמת בפירוק ואני לא יכול לקבל מהם את הנתונים, פניתי לרואת חשבון גב' וקנין ממס הכנסה נתניה וביקשתי ממנה היא תפנה למל"ל, המאשימה ולמעשה מאחוריה מס הכנסה טוענים שהניכויים לחודש מרץ- אפריל 2006 שהנאשמת 1 היתה צריכה להעביר למס הכנסה למעשה לא הגיעו למס הכנסה ואני טוען שהכסף למעשה ברגע שהמל"ל שילם לעובדים את שכרם במקום הנאשמת הוא ניכה מהם את המס והיה אמור להעביר אותו לתיק הניכויים של הנאשמת במס הכנסה נתניה. אני יודע שגם מס הכנסה פנו למל"ל ולמעשה עד מועד הדיון הקודם שבו ביקשתי מכב' השופטת לזמן את נציגת הביטוח לאומי לדיון כעדה מטעמי לא נוצר שום קשר ביני לבין המל"ל שיתרום לעניין. נכון להיום אני יודע שהמל"ל העביר דוח מרכז למס הכנסה שבו הוא מפרט למי מהעובדים של הנאשמת 1 הוא שילם משכורות וכמה הוא ניכה, אני לא ראיתי עד הרגע הזה את הדוח המרכז הזה ואני לא יודע מה כתוב בו, אני יודע שהועבר דוח מרכז כזה למס הכנסה רק בגלל שלמעשה היה זימון של נציגת ביטוח לאומי והם הבינו שיש כאן בעיה של אינפורמציה, היום בבוקר הייתי במס הכנסה והבנתי שהניכויים שנוכו מהעובדים לחודש מרץ – אפריל 2006 הועברו במרוכז לחשבון שנמצא במס הכנסה שהוא חשבון מרכז שמועברים לשם כל הניכויים של כל מיני משכורות של עובדים שמשולמים באמצעות המל"ל כתוצאה מצווי פירוק של חברות. נושא נוסף בכתב האישום שאני רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של הגשת מאזן שנת 2005 של החברה נאשמת 1 באיחור, כלומר מאזן זה כפי שנטען הועבר למס הכנסה רק באוגוסט 2008 בעוד אשר הוא היה צריך להיות מועבר במאי 2006, לענין זה אני רוצה לומר שמה שקרה הוא שהנאשמת בעקבות העובדה היתה תחת חקירה של מע"מ למעשה נתפסו כל הספרים של הנאשמת וכל המסמכים, הדבר היחידי שנשאר הוא המחשב שממנו נוהלה הנהלת החשבונות של החברה. רואה החשבון טל כרמלי בשלב מסוים בסוף שנת 2005 לצורך קבלת ניכוי מס במקור הגיש דוח משוער למס הכנסה שבו הוא פירט למעשה הכנסות והוצאות, זה לא היה דוח מבוקר אלא דוח משוער והוא נמסר לצורך קבלת אישור ניכוי מס במקור של החברה שפג תוקפו והחברה בעקבות המלצה של מנהל מע"מ שהתיק נמצא בבית המשפט קיבלה הארכה של חודשיים לפטור מניכוי במקור. בפועל ההליך עם מע"מ נגמר ב- 2008 לאחר מועד זה קיבלנו את הספרים בחזרה, הם הועברו לרואה החשבון טל כרמלי והוא הגיש את המאזנים באוגוסט 2008 ובספטמבר 2008 היו כבר שומות סופיות לכל המאזנים שהנאשמת היתה אמורה להגיש. אני מבקש להגיש לבית המשפט את ההודעה שלי שאני מבקש להקפיא את תיק הניכויים – מוגש ומסומן נ/4 ומסמך שקיבלתי ממס הכנסה שמאשר את ההקפאה – מסומן נ/5".
בחקירתו הנגדית, משנשאל האם הוא יכול להציג אסמכתא לכך שהודעת הזיכוי על תשלום חריג ניכויים – מוצג נ/1 שלדבריו מהווה קבלה לאחר הסדר עם פקיד השומה מתייחסת לחודשים נשוא כתב האישום המתוקן, קרי 12/05-4/06 השיב נאשם 2 כי אין לו אסמכתא לכך.באשר למועד בו הוגשו לטענתו דוחות אפס לחודשים מרץ ואפריל 2006 השיב נאשם 2 כי הדוחות הוגשו בתאריך 15.5.06, ומשנשאל אם יש לו אסמכתא לכך השיב "לא. הם נשלחו בדואר".לשאלה "אני אומרת לך שעל הדוח לחודש מרץ –אפריל 2006 אם מסתכלים על ת/1 ועל דוחות לחודשים האלה רואים שבדוחות הניכויים לחודשים מרץ-אפריל 2006 שולמו לעובדים זרים וישראלים והיה צורך להעביר את סכום הניכויים שלא הועבר"השיב "אני חוזר על תשובתי הקודמת ואומר שאמנם כתבתי בדוחות את הסכומים אבל לא שילמתי אותם ולכן גם לא העברתי את הניכויים וציינתי על הדוחות האלה אפס אפס".לשאלה "מציגה לך מכתב שהגשת לבית משפט כלומר שלחת לתיק בית המשפט והוא נמצא בתיק בית המשפט מיום 26.9.10 ונושאו הוא "מענה לכתב האישום המתוקן", המכתב נחתם על ידך בתאריך מאוחר יותר מאשר הגשת הדוחות נשוא נ/2 ובמכתב הזה מפנה אותך לסעיף 3 א (4) בו נאמר חודש מרץ 2006 ניכויים משכר עבודה 3721 ₪ היטל עובדים זרים 338 ₪, סה"כ 4079 ₪, האם זה נכון מה שכתבת במסמך זה ששלחת לבית המשפט". השיב "את הצגת עכשיו סעיף מסוים מתוך סעיף כולל ואם מסתכלים על הסעיף הכולל הוא מדבר על דיווח של 126 ואני מזכיר למה רשמתי את מה שרשמתי בסעיף הזה וזה בגלל שבכתב האישום הסכומים שנקבה המאשימה היו סכומים שונים ואני טענתי שלפי הטופס 126 המתוקן אלה הסכומים הנכונים כלומר אלה שפרטתי בסעיף 3 למכתב מיום 26.9.10. רשמתי בסעיף ה' לאותו מענה מיום 26.9.10 שאני מדגיש שהנאשמת 1 לא שילמה לעובדים את כל הסכומים של שכר עובדה לחודשים ינואר 06 עד אפריל 06 אלא רק חלקו בשל קשיים כספיים שהובילו לבסוף להפסקת הפעילות ובפועל שולם שכרם של העובדים האלה על ידי המל"ל כפי שנעשה לגבי חודש אפריל 2006". נאשם 2 אישר כי לטענתו חלק ממשכורות העובדים שולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי.לשאלה "לאיזה תקופה אתה מדבר?"השיב "לתלושי השכר מינואר 2006 עד אפריל 2006. אני לא ראיתי את התלושים של החודשים האלה שהמל"ל שילם לעובדים. באופן גורף מרץ ואפריל 2006 בטוח שאני לא שילמתי לעובדים, היו גם חלק ממשכורות עובדים שלא שילמתי לחלק מהעובדים משכורות לינואר – פברואר 2006 והמל"ל ככה אני חושב שילם להם אם הם הגישו תביעות למל"ל. כללית אני רוצה לומר שאני בעצם לא יודע מי מהעובדים וכמה עובדים אם בכלל הגישו תביעות למל"ל לתשלום שכרם. הבאתי דוגמא של עובד אחד שאת המסמך שלו שלחתי לתיק בית המשפט. אני יודע בוודאות שמעל 30 עובדים כן הגישו העובדים תביעה למל"ל כי איזה עו"ד מחדרה ייצג את כולם אבל אני לא יודע מה היו התוצאות של הפניה הזאת"לשאלה "אמרת שהוגש דוח משוער לא מבוקר למס הכנסה, יש לך אישור על זה"השיב "לא. יש לי העתק של הדוח המשוער הזה אבל אני לא יודע אם מס הכנסה קיבל אותו או לא או אם הוא הוגש, על זה יעיד רואה החשבון טל כרמלי. התוצאה שקיבלתי ניכוי במקור ל- 60 יום נוספים מעידה שהדוח המשוער הזה הוגש והוא הוגש ב – 15.12.05".לשאלה "אני אומרת לך שהמאזן של שנת 2005 אמור להיות מוגש במאי 2006 איך אתה אומר שהדוח המשוער שלך הוגש ב- 15.12.05?השיב "15.12.05 מתייחס ל- 11 חודשים ואמרתי שהוגש לטובת קבלת ניכוי מס במקור אבל אני אומר שאפשר להתייחס לזה כאל דוח משוער למרות שלא הוגש דוח משוער בזה את צודקת אלא הוגשה הבקשה לצורך ניכוי מס במקור ואני אומר שלבקשה זו אפשר להתייחס כאל דוח משוער". עדה מטעם ההגנה, מרציאנו עדנה, סגנית מנהלת תחום ביטוח זכויות עובדים במשרד הראשי במוסד לביטוח לאומי, אישרה כי המוסד לביטוח לאומי שילם ל- 56 עובדים מעובדי נאשמת 1 שכר עבודה , לחלק מהעובדים פיצוי פיטורין או דמי חופשה או הבראה וזאת לאחר שהמפרק שמונה לנאשמת אישר את התביעות. עדת ההגנה אישרה כי נוכה מהשכר ששולם לעובדים מס הכנסה והועבר לתיק ניכויים במס הכנסה. דו"ח מסכם את תביעות העובדים מהמוסד לביטוח לאומי כולל בסכומים ששולמו וניכויי המס הוגש וסומן א'. עוד הוסיפה וציינה העדה :" אנחנו שמשלמים סכומים לעובדים אז כל זה יוצא תחת שם החברה שהעובדים עבדו בה עם מספר תיק ניכויים של החברה האמורה. בפועל הניכויים עוברים למס הכנסה לא דרך תיק הניכויים של החברה אלא דרך התיק הכללי של סכומים שמועברים למס הכנסה מכל החברות וכל הגימלאות שצריכים להשתלם לאנשים הכל כפי שציינתי בתחילת עדותי. הנוהל הזה קיים למיטב ידיעתי עוד לפני התקופה שהייתי במל"ל משהו משנת 1975".
בחקירתה הנגדית לשאלה "תאשרי לי שהגמלאות שמשולמות על ידי המל"ל משולמות רק לעובדים שהגישו תביעה ולא בהכרח לכלל עובדי החברה"השיבה "זה נכון חד משמעי ואני מוסיפה ואומרת שלא מדובר בעובדים שהגישו תביעה אלא בעובדים שהגישו תביעה ותביעתם אושרה על ידי המפרק או בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט במסגרת תיק כינוס הנכסים או הפירוק". לשאלה "תאשר לי שלא מדובר על תשלום לעובדים זרים"השיבה "עובד זר שעבד בארץ אצל מעסיק רשום רשאי להגיש תביעה ועניינו נבדק לגופו של ענין אבל על פי עיון שלי ברשימה מוצג א' לא היו עובדים זרים שהגישו תביעות וכלולים בתביעות עובדים שאושרו על ידי המפרק ושהועברו להם תשלומים"
עד ההגנה, גינדי יחזקאל, ציין כי בתקופה הרלבנטית לכתב אישום שימש כעובד במס הכנסה וטיפל בתיק הניכויים של נאשמת 1 כשנאשם 2 הוא בעליה ומנהלה. העד ציין כי בשנים 2005-2006 שימש כראש ענף גביית ניכויים.לשאלה "האם זכור לך שרואה חשבון טל כרמלי ביצע הסדר בניכויים עבור חברה זו הנאשמת 1" השיב "בזמנו הוגשו דוחות שהנאשמת העסיקה עובדים ולא העבירה את המס המגיע למס הכנסה אחר ששלחנו כמה התראות שהנאשמים יבואו להסדיר את החוב נאלצנו להעביר את כל הנושא לחקירות חיפה. מאז חקירות חיפה ואז היה לנאשמים רואה חשבון אחר למיטב זכרוני ואחר כך בא רואה חשבון אחר ששמו טל כרמלי שהוא הפך להיות רואה חשבון של הנאשמים והוא הגיש בזמנו דוחות מתקנים לפי טיעון של נאשם 2 שהוא לא משך את הכספים ואז להקטין את החבות למס הכנסה. הוגשו כל הדוחות המתקנים שהנאשמים הגישו לרכז חוליית ניכויים דאז מר חיים מרמלשטיין והיה תנאי שאם יגישו דוחות שנתיים והם יתקבלו על ידי מס הכנסה ירושלים מוכן הרכז לקבל את הדוחות המתקנים ולהקטין את סכום החיוב למס הכנסה וזה מה שהיה. הוגשו הדוחות והוקטן החיוב למס הכנסה"לשאלה "אתה זוכר לגבי הסדר באפריל 2006 שבגינו שולם סך 22,000 ₪ שיש על זה קבלה"השיב "אני לא יכול לזכור. היום אין לי גישה למחשב"לשאלה "האם ידוע לך שנאשמת 1 בשלב מסוים פורקה"השיב "לי לא ידוע"
בחקירתו הנגדית משנשאל "מפנה אותך לנספחי ת/1 שהם דוחות הניכויים של נאשמת 1 ולטופס 126 מתוקן שהנאשם הגיש במסגרת המכתב שלו מיום 26.9.10 ומבקשת שתאשר לי שהדיווחים גם בטופסי 102 וגם בטופס 126 מבטאים את מה שלא שולם בפועל". השיב "אני לא עובד כבר במס הכנסה ויצאתי לגימלאות אז אני לא יכול לבדוק את הענין ולא יכול להשיב". עד ההגנה, טל כרמלי, רואה חשבון במקצועו אשר שימש כרואה חשבון של נאשמת מסוף שנת 2005 ועד סוף חודש אפריל 2006 . לאחר שהתבקש לעיין במסמך שהציג לו נאשם 2 ציין הדברים הבאים :"מה שכתוב במסמך הזה כתוב בו שיחזקאל גינדי שהיה עובד במס הכנסה בחוליית ניכויים בגבייה. רואים במסמך הזה שאני ביצעתי עבור הנאשמת תשלום של 22,000 ₪ שהיה עבור הסדר חוב הניכויים של החב' שהיא הנאשמת בתיק זה. יש גם קבלה שהסכום הזה שולם"לשאלה "לאיזה חודשים מתייחס הסך של 22,000 ₪? "השיב "לחודשים ינואר-פברואר 2006, כך אני רואה ובודק. אבל עכשיו אני רואה שהסכום ששולם שהוא 22,000 ₪ הוא הרבה יותר גדול ממה שהיה צריך לשלם עבור החודשים ינואר-פברואר 2006 ולכן כנראה שהסכום הזה כלל גם חובות עבור חודשים קודמים. כך אני סבור". לשאלה "ידוע לך מהטיפול בנאשמת בחודשים ינואר עד אפריל 2006 מה היה מצבה של הנאשמת? "השיב "החב' הפסיקה את הפעילות שלה בסוף 04/06 וזה מופיע בדוחות המבוקרים של החב'. כשאני קיבלתי את התיק לטיפול, כרואה חשבון של החברה וזה היה בסוף נובמבר או דצמבר 2005, הספרים/התיעוד של החב' היה בידי מע"מ חדרה כי זה היה שם בחקירה מטעמם. לכן כשאני קיבלתי את הטיפול בנאשמים וזה היה בסוף נובמבר 2005 לא היו בידי הספרים של החברה. כלומר, לא היו בידי חשבונות ספקים, ולא היו בידי חשבונות לקוחות. לפי מיטב זכרוני הנאשמת הוקמה בנוב' או דצמ' 2004. אני הגשתי דוחות מבוקרים לשנת 2005 ולשנת 2006. לאחר מכן בסוף שנת 2007 ואני לא זוכר בדיוק, הנאשם 2 הביא לי את חומר ספרי החשבונות של החברה לאחר שקיבל את זה חזרה ממע"מ כשהסתיימה החקירה. אחרי סדר גודל של חודשיים הגשתי את הדוחות המבוקרים של שנת 2005 ושנת 2006. את דוח המבוקר לשנת 2005 של הנאשמים הגשתי למס הכנסה ביום 24.08.08. את הדוח המבוקר לשנת 2006 של הנאשמים הגשתי לכם למס הכנסה גם כן באותו מועד – 24.08.08. בדוחות המבוקרים שהגשתי לשנת 2005 לחב' היה גרעון בהון של 312,000 ₪. זה היה מצבה של הנאשמת. כשיש כזה גרעון בהון זה מראה שהחב' היא בבעיה כספית, בעיה תזרימית". לשאלה "מפנה אותך למסמך. האם אתה מכיר מסמך זה?"השיב "כן. זה גיליון אקסל שאני ערכתי לנאשמים שבו מוצג רווח משוער לחודשים ינואר עד נובמבר 2005. המסמך הופק על ידי ביום 25.12.05. המסמך מוגש ומסומן נ/6. "לשאלה "לצורך מה ביקשתי ממך את המסמך הזה? "השיב "לצורך פטור מניכוי מס במקור לחברה שהיא הנאשמת בתיק זה. אני גם זוכר שבעקבות המסמך נ/6 גם קיבלת את הפטור".
עד ההגנה , רו"ח טל כרמלי, אישר כי הוא זוכר הגשת דוחות ניכויים מתוקנים. כמו כן אישר כי נכון להיום קיימות שומות סופיות לנאשמת 1 לשנים 2005-2006. לשאלה "לגבי האיחור של הגשת המאזן של הנאשמת לשנים 2005-2006. האם ניתן לייחס את הסיבה שאי אפשר היה לבצע ביקורת בספרים של הנאשמת ללא תיעוד החוץ?"השיב "חד משמעית. אי אפשר להוציא דוחות מבוקרים לפי כללי חשבונות מבוקרים ללא תיעוד החוץ של החברה".
בחקירתו הנגדית משנשאל לאיזה חודשים ערך הסדר ניכויים עם פקיד השומה בקשר לחוב הניכויים, השיב "לפי הדוחות שיש לי פה מדובר בינואר-פברואר 2006. אבל כנראה שמדובר גם על ניכויים לחודשים קודמים ולכן שולם סך של 22,000 ₪. הסכום שולם ביום 9.4.06. לשאלה "מתי היו אמורים להיות משולמים הניכויים לחודשים ינואר ופברואר 2006" השיב "ינואר 2006 אמור להיות משולם ב- 15.2.06 ופברואר 2006 ב – 15.3.06".
עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של עדי התביעה . עדותם היתה כנה רצינית אחראית, מקצועית ומדויקת ואני סומכת על גרסתם שהוכחה ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי הנאשמים. לא כן באשר לעדות נאשם 2 ועדי ההגנה מטעמו. באשר לאישום הראשון לכתב האישום המתוקן – עניינו של אישום זה אי הגשת דוח ניכויים לחודש 4/06. למעשה הודו הנאשמים באמור בעבירה המיוחסת להם באישום זה שכן במענה בכתב מיום 26.9.10 שהעביר נאשם 2 לבית המשפט הודו הנאשמים כי דוח הניכויים לחודש 4/06 לא הוגש כלל לפקיד השומה מאחר ונאשמת 1 העסיקה עובדים בחודש זה אך לא שילמה את שכרם בשל חדלות פירעון. אומנם בחקירתו הראשית הציג נאשם 2 גירסה סותרת לזו שציין במענה בכתב בציינו כי "דוחות הניכויים של מרץ ואפריל 2006 נשלחו כדוחות אפס למס הכנסה" והציג בתמיכה לכך את מסמך – נ/2. עם זאת, בדיקת המסמך מעלה כי מסמך זה אינו נושא חותמת כלשהי המעידה כי הוגש ובאיזה תאריך הוגש לרשויות מס הכנסה. משנשאל בחקירתו הנגדית האם יש בידיו אסמכתא להגשת הדוחות לחודשים מרץ ואפריל 2006, השיב "לא. הם נשלחו בדואר". עד התביעה, ג'רבי גבריאל העיד בבית המשפט כי דוח הניכויים של נאשמת 1 לחודש אפריל 2006 הוגש בתאריך 3.2.09. עוד הוסיף וציין עד בעדותו כי דוח אפריל 2006 לא נמצא בטופסי הדוחות שצורפו להודעת הנאשם – מוצג ת/1 שכן כלולים במוצג ת/1 טפסי דיווח לחודשים דצמבר 2005, ינואר 2006, פברואר 2006 ומרץ 2006. דוח אפריל 2006 הוגש לדבריו רק בחודש 2/09 ולא שולם כלל.העולה מהמקובץ, וכך אני קובעת בהעדיפי גרסת המאשימה שלא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י הנאשמים כי הנאשמים לא הגישו במועד לפקיד השומה דוח ניכויים לחודש 4/06 ואני מרשיעה הנאשמים בעבירת האישום הראשון לכתב האישום המתוקן לפי סעיפי העבירה המיוחסים להם.
באשר לאישום השני לכתב האישום המתוקן – עניינו של אישום זה אי העברה במועד של מס שנוכה ממשכורות ששולמו לעובדים ושל היטל עובדים זרים לחודשים 12/05-4/06. מעדות עד התביעה ג'רבי גבריאל עולה כי הדוחות לחודשים 12/05, 1/06, 2/06 שצורפו להודעת הנאשם – מוצג ת/1 שולמו אולם לא במועד אלא באיחור וכי הדוחות לחודשים 3/06 ו- 4/06 לא שולמו כלל.לדבריו של עד התביעה דוח לחודש 12/05 שולם ב- 4/06 במקום עד יום 15.1.06, דוח 1/06 שולם ב- 4/06 במקום עד יום 15.2.06, דוח לחודש 2/06 שולם ב- 4/06 במקום עד יום 15.3.06. כאמור, דוחות בגין חודשים 3/06 ו- 4/06 לא שולמו כלל. עוד הוסיף וציין העד כי בעקבות הגשת דוחות מתקנים באפריל 2009 לדוחות חודשים 12/05-2/06 וכי באותו מעמד שולם הסכום עפ"י יום ערך של אפריל 2006 מופיע התשלום במחשבי מס הכנסה כתשלום באפריל 2006. עד התביעה ג'רבי גבריאל ציין כי עיון בתיק הנאשמים במס הכנסה לא מעלה שום הצדק סביר לאיחור בהעברת הניכויים למס הכנסה והוסיף כי נכון ליום מתן עדותו קיים סכום חוב לחודשים מרץ- אפריל 2006 של 10,348 לאחר הוספת הפרשי הצמדה וריבית. מהודעתו של הנאשם באזהרה – מוצג ת/1 – מיום 19.12.06 מודה נאשם 2 באישום המיוחס לו בדבר אי העברת מס שנוכה משכר עבודה והיטל עובדים זרים לחודשים 12/05-3/06 וציין כי הסיבה לכך היא שנאשמת 1 נקלעה לקשיים ולא היה לה כסף לשלם לעובדים . באשר לחודש 4/06 ציין כי החברה לא העסיקה עובדים ולא שילמה משכורות. עם זאת,דוחות הניכויים של הנאשמים לחודשים 12/05-3/06 הוגשו לביהמ"ש כנספח למוצג ת/1 ולפיכך נטל ההוכחה כי דיווחים אלה אינם נכונים מוטל על כתפי הנאשמים אשר לא עמדו בנטל.בעדותו הראשית הודה נאשם 2 כי בחודש אפריל 2006 נערך הסדר באשר לחובות הניכויים עד חודש 2/06 והציג קבלה על סך 22,000 ₪ - מוצג נ/1, כלומר אף נאשם 2 בעדותו מציין כי התשלום בוצע לאחר המועד החוקי לתשלום הניכויים וכן גם מעדותו של רואה החשבון של נאשמת 1 עולה כי חובות הניכויים לחודשים ינואר-פברואר 2006 וכן חובות עבור חודשים קודמים שולמו באיחור- בחודש אפריל 2006 . נאשם 2 טען כי חלק מעובדי החברה הגישו תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי בגין משכורות שאותן לא קיבלו לחודשים ינואר 2006 עד אפריל 2006 ולכן הניכויים לחודשים אלה שנאשמת 1 היתה צריכה להעביר למס הכנסה היו צריכים להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי אשר שילם את שכר העובדים וניכה מהם את המס וכי למעשה שולמו למס הכנסה תשלום בכפל.עדת ההגנה, עדנה מרציאנו, אישרה כי אכן שולמו לחלק מעובדי הנאשמת תשלומים שונים כולל שכר עבודה ופיצויי פיטורין וכי הועברו ניכויים למס הכנסה בגין אותם תשלומים. אף המאשימה בסיכומיה ציינה את העובדה שהמוסד לביטוח לאומי שילם סכומים מסוימים לעובדים, עובדה שאינה שנויה במחלוקת אלא שצודקת המאשימה בטענתה כי הנאשם היה צריך להוכיח לא רק את העובדה ששולמו סכומים ונוכה מהם מס אלא גם את הטענה שמשכורות עובדים אלו נכללו בטופסי 102 – דו"ח על ניכויים ממשכורות ושלפיכך יש כפל דיווח כביכול ואכן צודקת המאשימה כי הנאשמים לא עמדו בנטל זה. בנוסף, עד התביעה ג'רבי גבריאל העיד כי הריכוז השנתי של דוחות הניכויים (טופס 126) נערך והוגש ע"י הנאשמים במסגרת בקשה לתיקון דיווחי הניכויים ומשרד פקיד השומה נתניה נעתר לבקשתו ולפיכך הנאשם איננו יכול לטעון שהדיווחים האלה אינם נכונים שהרי הם הוגשו לאחר שנבדקו בשנית והותאמו לאחר שנערכה בדיקה אילו סכומים שולמו.לסיכום, הוכחו בפני העבירות המיוחסות לנאשמים באישום השני לכתב האישום המתוקן ואני מרשיעה הנאשמים בעבירות אלו.באשר לאישום השלישי לכתב האישום המתוקן שעניינו עבירה של אי הגשת דו"ח במועד , בלי סיבה מספקת, בגין שנת המס 2005 הרי שנאשם 2 במענה בכתב לכתב האישום המתוקן ציין כי בדו"ח לשנת 2005 הוגש ע"י רואה החשבון של נאשמת 1 , טל כרמלי, בהתאם ללוח זמנים שעליו הוסכם בין רואה החשבון לבין פקיד השומה בנתניה. אלא שרואה החשבון, טל כרמלי, במסגרת פרשת ההגנה, העיד בסתירה לדברים האמורים בציינו כי המאזן לא הוגש במועד מאחר ותיעוד החוץ של הנאשמים נתפס ע"י מע"מ במועד שאינו ידוע לו. עוד ציין כי גם לא ניסה לצלם את אותם מסמכים שנתפסו. עדת התביעה , מרגלית ויזן ציינה בעדותה בבית המשפט כי דוח נאשמת 1 לשנת 2005 הוגש בתאריך 24.8.08 במקום באפריל 2006. עוד ציינה העדה כי עיון מתיק הנאשמים במס הכנסה אינו מגלה סיבה מספקת לאיחור בהגשת הדו"ח. לסיכום, הוכחו בפני העבירות המיוחסות לנאשמים באישום השלישי לכתב האישום המתוקן ואני מרשיעה הנאשמים בעבירות אלו.
באשר לטענת ההגנה שעניינה "הצדק סביר" שהעלה נאשם 2 בסיכומיו תוך שהוא אינו מפרט את הטענה אלא מפנה לשני פסקי דין ומבקש ללמוד מהם לעניינו הרי שלא די בהעלאת טענת ההגנה בעלמא תוך ציון הטענה ותו לא. על הצד הטוען להתקיימותו של הצדק סביר נטל ההוכחה ואני קובעת כי הנאשמים לא הרימו נטל זה ומשכך דין טענתם להדחות וכך אני מורה.
לסיכום, הוכחו בפני העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן ואני מרשיעה הנאשמים בעבירות כתב האישום המתוקן לפי סעיפי האישום המתוקן המיוחסים להם.
ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"א, 28/03/2011 במעמד הנוכחים.
אביבה טלמור, שופטת בכירה
החלטה
נקבע לטיעון לעונש ליום 22.5.11 שעה 11:30.
ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"א, 28/03/2011 במעמד הנוכחים.
אביבה טלמור, שופטת בכירה