מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' עזרן

בפני

שופטת מגי כהן

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של אי האטה לפני מעבר חצייה לפי תקנה 52(6) לתקנות התעבורה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה בניגוד לתקנה 67 לתקנות התעבורה, נהיגה רשלנית לפי סעיף 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה, גרימת חבלה של ממש לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961 וגרימת נזק עבירה על סעיף 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

מכתב האישום עולה כי בתאריך 15.12.06 בשעה 07:55 או בסמוך לה נהג הנאשם ברכב מספר רישוי 67-377-56 (להלן:"הרכב") ברחוב בר-לב לכיוון הצומת עם רחוב בלקינד (להלן:הצומת).

במקום ובמועד הנ"ל נמצא מעבר חצייה ברור ומסומן היטב על הכביש ובאותה שעה חצו במעבר החצייה הולכות רגל מאי ואור חתמי (להלן:הולכות הרגל) בהליכה רגילה משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם אשר לא האט את רכבו לא נתן זכות קדימה להולכות הרגל ומנע מהן להשלים את חצייתן בבטחה ופגע בהן עם רכבו.

כתוצאה מהפגיעה נפגעו הולכות הרגל ונחבלו חבלה של ממש בגופן.

בישיבת ההקראה שהתקיימה בתאריך 10.11.08 בפני השופטת שלהבת קמיר-וייס כפר הנאשם בעובדות כתב האישום למעט בנהיגה בזמן ובמקום.

פרשת התביעה:

מטעם המאשימה העידו לפי הסדר:

-חתמי רוני (להלן:ע"ת/5) האם של הולכות הרגל, הגיש תעודות רפואיות של הולכות הרגל (6 עמודים) ת/1.

-יעקב ידגר (להלן:ע"ת/1) בוחן תנועה, גבה וערך הודעת נאשם (2 עמודים) ת/2, סקיצה ת/3 ותרשים ת/4.

-ניר קוסטיקה (להלן:ע"ת/2) קצין בוחנים בעברו, ערך והגיש חוו"ד ת/5

ע"ת/5:

הגיע לזירת האירוע לאחר התרחשות התאונה וראה את הולכות הרגל שוכבות על הכביש ובוכות ולשאלתו מי פגע בהן השיבו שהנאשם הוא זה שבפגע בהן ואף אמר לו מפורשות שהולכות הרגל חצו במעבר חצייה.

ע"ת/1:

בוחן תנועה מזה 17 שנה, הסביר כי מדובר בתיק הצמדה , התאונה ארעה בצומת עם כיכר סמוך לבית ספר, לדבריו שדה הראיה של הנאשם מהכיוון שבא מהכניסה לכיכר עד למעבר החצייה היה כ-20 מטרים ויותר, העד הסביר שבמידה והנאשם נסע במהירות של 25 קמ"ש היו לו יותר מ-3 שניות לעצור מהכניסה לכיכר ועד למעבר החצייה והנאשם אמר לו שהוא ראה את הולכות הרגל במעבר החצייה ומסקנתו הינה כי הנאשם נהג ברשלנות.

בחקירה הנגדית השיב כי שדה הראיה של יותר מ-20 מטר קבע כאשר הוא הגיע למקום התאונה ומדד את הצומת עם גלגלת והוסיף כי את הסקיצה ערך על הודעת הנאשם שמסר כי הולכות הרגל חצו את הכביש במעבר חציה , כן השיב העד כי ישנם מקרים שבמעבר חצייה התאונה בלתי נמנעת כאשר הולך הרגל נתקל בדופן אחורי של הרכב אולם כאן הייתה בחזית הרכב, על כן לא ביצע חישוב זמן עצירה כי מדובר במעבר חצייה והנהג צריך לקחת בחשבון כי התקרב למעבר החצייה ועליו להאט.

ע"ת/2: