מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נ' קוגן

גזר דין

כתב האישום שבפני אשר בו הודה הנאשם מייחס לו ביצוע 5 עבירות של איומים אשר ביצע כלפי אשתו וחמותו, בהיותו בעיצומם של הליכי גירושין מאשתו.

העבירות בוצעו במהלך שנת 2007 והתבטאו בכך שבאחת ההזדמנויות כשהכינה המתלוננת – אשתו בשר והשתמשה לשם כך בסכין הקצבים של הנאשם, איים עליה הנאשם באומרו לה כי אם תיקח שוב את הסכין מבלי לקבל הסכמתו לכך, יחתוך את ידיה.

בהזדמנות אחרת וכשקבל כתב תביעה בהקשר לחלוקת הרכוש בינו לבין המתלוננת, איים על אשתו המתלוננת תוך שהוא אוחז במזלג, כי יחלק אותה ואת אימה בעזרת המזלג ורק לאחר מכן יחלק את הרכוש.

כן איים בהזדמנות אחרת ובפני שוטר כי יהרוג את חמותו.

בתאריך 10.05.07 בתחנת זבולון ובטרם חקירתו המשיך ואיים הנאשם בפני החוקר באומרו כי ירצח את חמותו תחילה ואח"כ את אשתו.

לכשיצא מתחנת המשטרה חזר על דברי האיום כי יפגע בהן, משום שהזמינו את המשטרה.

הנאשם כפר, תחילה, במיוחס לו בכתב אישום ורק בישיבת 7.9.2009 חזר בו מכפירתו והודה.

עברו הפלילי של הנאשם נקי.

ביהמ"ש הורה על קבלת תסקיר שרות מבחן.

התסקיר הוגש לי אך בתאריך 8.12.2009.

כפי שעולה מן התסקיר, הנאשם אינו מגלה חרטה או אמפתיה כלפי המתלוננת, מרוכז בצרכיו, חווה עצמו כקרבן ואינו מכיר בחלקים התוקפניים שבאישיותו.

להערכת שרות המבחן, לנאשם קושי להיתרם מתהליך טיפולי.

עוד מציין שרות המבחן, כמו גם סנגורו של הנאשם כי הנאשם לקה בעבר באירוע מוחי אשר הותירו נכה חלקית ומוגבל פיזית – נכות עימה הוא מתמודד ואשר הביאה למחלוקות בין בני הזוג בשל הירידה בתפקודו של הנאשם, אשר לא יכול היה עוד לפרנס משפחתו.

כן ציין הסנגור, כי הנאשם והמתלוננת התגרשו בסופו של דבר ואינם גרים עוד תחת קורת גג אחת.

לפיכך ובנסיבות בקש כי לא אמצה הדין עם מרשו.

אין ספק, כי התבטאויותיו של הנאשם כלפי אשתו וחמותו, התבטאויות פסולות ומכוערות הן ועומדות בניגוד לציפיה הטבעית כי במשפחה ישררו יחסי כבוד ואהבה.

לא הייתי מהססת מלמצות הדין עם הנאשם לולי נמצאנו היום במרחק זמן ממועד ביצוע העבירות ובמצב שהנאשם והמתלוננת התגרשו זה מזה ואינם חיים עוד תחת קורת גג אחת ולולי עברו הפלילי הנקי של הנאשם והעובדה שלא נטען כי נפתחו כנגדו תיקים נוספים כלשהם מאז הגשת כתב האישום נשוא התיק שבפני ועד כה.

כל אלה נותנים בסיס לאמונה, כי משסיימו הנאשם והמתלוננת הפרק המשותף בחייהם, לא ישנו עוד עבירות אלימות ביניהם.

לפיכך ולאחר ששקלתי מכלול נסיבות הענין, הנני גוזרת דינו של הנאשם כדלקמן: