מ.י. לשכת תביעות שרון-תעבורה נ' מויאל

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשמת מהעבירה של נהיגה בשכרות לפיה סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה.

אני מאמצת את החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים שניתנה בתיק תעבורה מס' 11893/07 מדינת ישראל נגד עינת עוזרי. החלטת בית המשפט בירושלים ניתנה בהרכב מיוחד של שלושה שופטים לאחר שמיעת עדויותיהם של מומחים רבים מטעם ההגנה ומטעם התביעה. בית המשפט בדק את טענות ההגנה שנשמעו נגד מכשיר הינשוף ובסופו של הליך ארוך ומורכב הגיע למסקנה כי מכשיר הינשוף, "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת, קיימים מקרי קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר, שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים. שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל". עוד נקבע כי, "למען הזהירות, בהעדר ידיעה מדויקת ומאחר והמכשיר טרם נבדק על-ידי מומחים כנדרש, יורחק זמנית קו האכיפה וייקבעו שולי בטחון חדשים". בית המשפט החליט כי, "מכלל החישובים שערכנו, לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר. על התוצאה המתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מק"ג בליטר נשוף. בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות."

החלטת בית המשפט בירושלים אומצה בתאריך 22.3.10 בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי כבוד השופטת ברקאי בע"פ 6559/09, מיכאל ליבקין נגד מדינת ישראל, שם נקבע :

" משעמדה סוגיית ממצאי מכשיר הינשוף לבדיקה מעמיקה של מותב בבית המשפט השלום בירושלים, מותב אשר עשה עבודה מקיפה בבדיקת אמינות תוצאות המדידה של מכשיר הינשוף וראה לנכון להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרו גרם בליטר אויר נשוף, קביעה שהנני רואה לנכון לאמצה לאור הנימוקים שהובאו שם בפסק הדין, סבורה אני כי זכאי המערער בנסיבות דנן להינות מן הספק, לאור הגבוליות האמורה ברמת האלכוהול שנמצאה בגופו". בית המשפט המחוזי זיכה את המערער אשר רמת האלכוהול בגופו עמדה על 330 מיקרו גרם, והרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי מבחן מאפיינים שנערך לו.

גם בעפ"ת 12122-07-09 מדינת ישראל נ' הרצל סולטנה התייחס כבוד בית המשפט להחלטת ההרכב בירושלים כאל פסק דין מקיף אשר נקבע בו "סף הרשעה בטוחה".

נוכח כל האמור לעיל, על אף שמדובר בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט לתעבורה ואינה הלכה מחייבת, הרי שאין להתעלם מהחלטה שניתנה לאחר בדיקה מעמיקה של אופן הפעלת מכשיר הינשוף ואמינותו לאחר שמיעת שורת מומחים, החלטה שאף אומצה בבית המשפט המחוזי.

יתר על כן, אף המאשימה אינה מתייחסת עוד לרמת האלכוהול של 240 מיקרו גרם הקבועה בתקנה 169א לתקנות התעבורה כרף מחייב, ואף היא הגבילה את הערעור שהוגש על החלטת בית המשפט בירושלים לרמה של 290 מיקרו גרם אלכוהול ומעלה.

הואיל ורמת האלכוהול שנמצאה בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשמת, על פי פלטי בדיקת נשיפה, עומדת על 355 מיקרו גרם, רמת אלכוהול הנמצאת מתחת לרף שולי הביטחון שנקבע בעניין עוזרי, אני מזכה את הנאשמת מעבירה של נהיגה בשכרות.

בנוסף לכך בחנתי האם מצביע חומר הראיות על היותה של הנאשמת נתונה תחת השפעת משקאות משכרים. בר"ע 666/86 סאמי סודקי נגד מדינת ישראל נפסק כי ניתן לקבוע ממצאים של נהיגה בשכרות בהסתמך על התרשמות סובייקטיבית גם בלא ממצאים מדעיים, אלא שיש לנהוג במקרים אלה במשנה זהירות שכן מדובר בהסתמכות על התרשמות סובייקטיבית שיתכן ומבוססת על טעות ואי הבנה.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות לא מצאתי קיומן של ראיות המצביעות על היותה של הנאשמת נתונה תחת השפעת משקאות משכרים. פרט לריח אלכוהול לא נמצא כל מאפיין נוסף. לא די בריח אלכוהול בלבד כדי לקבוע מעבר לספק סביר כי הנאשמת נמצאת תחת השפעת משקאות משכרים.

כמו כן לא נערך כלל לנאשמת מבחן מאפיינים.

נוכח האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תש"ע, 01/07/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

גזר דין

הנאשמת הורשעה בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר. המדובר בחריגה גבוהה מן המהירות המותרת. יחד עם זאת עברה של הנאשמת נקי לחלוטין.

הנאשמת הודתה בביצוע העבירה וחסכה בכך זמן שיפוטי.

נוכח האמור לעיל אני מטילה את העונשים הבאים:

1.הנאשמת תשלם קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר. שובר לתשלום תוך 90 יום ישלח לב"כ הנאשמת עו"ד שרה מלכה רח' תור הזהב 55 פתח תקווה 49788.

2.אני מטילה על הנאשמת פסילה בפועל למשך 30 יום בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית.