ת"פ
בית משפט השלום נתניה
|
5107-09
21/11/2010
|
בפני השופט:
חנה שניצר-זאגא
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. לשכת תביעות שרון – פלילי
|
הנתבע:
יבגני ודובקין (עציר)
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
על פי הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן בת.פ. 44735-07-10, הנני מרשיעה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.
מורה למזכירות לסרוק את כתב האישום המתוקן.
בהתאם להסדר הטיעון, מורה על צרופו של תיק זה לתיק פלילי 5107/09.
ניתנה והודעה היום י"ד כסלו תשע"א, 21/11/2010 במעמד הנוכחים.
חנה שניצר-זאגא, שופטת
גזר דין (ת.פ. 5107/09 ות.פ. 44735-07-10)
1.הנאשם יבגני ודובקין, הורשע בהתאם להכרעת דין מיום 31.10.10 בת.פ. 5107/09 באישום השני, המייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתנגדות למעצר.
הנאשם זוכה מחמת הספק מהאישום הראשון אשר ייחס לו עבירות של גניבת רכב והפרעה לשוטר ונהיגה בזמן פסילה.
עובדות האישום הראשון מהן זוכה כאמור מחמת הספק מתייחסות לאירוע מחודש אוקטובר 2008 בעת שנצפה על קטנוע שהתברר כגנוב, והתבקש להזדהות ונמלט.
עובדות האישום השני בהן הורשע מתייחסות לאירוע מחודש ינואר 2009, כאשר עוכב על ידי שוטרים, תקף אותם כמפורט בסעיף 5 לפרק העובדות.
2.במסגרת עיסקת הטיעון אשר הובאה היום בפני בית המשפט, הודה הנאשם והורשע בכתב אישום נוסף אותו צרף לתיק זה ת.פ. 44735-07-10.
מדובר בכתב אישום אשר תוקן לקולא ומתייחס לאישום של הפרת הוראה חוקית ואיומים, לגבי אירוע מיום 24.7.10, כאשר הנאשם היה בגילופין בסמוך למועדון בניגוד להוראה חוקית (תנאי שחרור ממעצר), איים על בעל המועדון שיפגע בו וישרוף את המקום.
3.עיינתי בעובדות כתב האישום המתוקן ושמעתי טיעוני הצדדים לעונש.
המדובר בנאשם צעיר יליד 1986, אשר בעברו רישומים בעבירות אלימות ורכוש, לרבות תקופות מאסר בפועל אותן ריצה ומאסר על תנאי בר הפעלה.
לקולא, יש לציין את זיכויו של הנאשם מהאישום המרכזי בתיק ת.פ. 5107/09 והודייתו בכתב האישום המתוקן אותו צרף ובכך חסך מזמנו של בית המשפט.
יש להתחשב בתקופת המעצר הארוכה בה שהה בתנאים מגבילים וכי מדובר בהפרה חד פעמית נשוא כתב האישום המתוקן שצורף.
מדברי ב"כ הנאשם עולה כי כיום הוא מנהל חיים נורמטיביים ובתקווה כי אכן יפתח דף חדש בלא הסתבכות נוספת עם החוק.
4.בדקתי, בחנתי ושקלתי את הנתונים שהוצגו בפני לעניין רף הענישה, אל מול עובדות שני כתבי האישום והעבירות בהן הורשע, בשים לב לנסיבותיו האישיות ובמכלול שיקולי הענישה שוכנעתי כי הסדר הטיעון לעניין העונש אינו חורג ממדיניות הענישה בנסיבות.
לפיכך, מצאתי לכבדו והנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א.מורה על הפעלת 5 חודשי מאסר בהתאם לגזר דין של בימ"ש השלום בנתניה בת.פ. 5117/06, מיום 21.9.06.