מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' נדיר

פסק דין

1. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן ב- 4 אישומים: קבלת נכס שהושג בפשע, עבירה על סעיף 411 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); קשירת קשר לפשע, עבירה על סעיף 499(א)(1) בחוק; גניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק והתנהגות פסולה במקום ציבורי, עבירה על סעיף 216(א)(5) בחוק, בכך שבתאריך 28/12/07, בשעות הערב, החזיק הנאשם בשתי שרשראות וטבעת, סכום של 200 ₪ ומכשיר פלאפון וזאת, ביודעו כי בפשע הושג. בהמשך, בתאריך 3/01/08, בשעה 08:30, או סמוך לכך, והן בתאריך 11/01/08, בשעה 16:00, או בסמוך לכך, קשרו הנאשם ו-א.כ. קשר לביצוע פשע, התפרצו לבניין מגורים בצוותא חדא בכוונה לבצע גניבה, גנבו רכוש מהבית ללא הסכמת הבעלים, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, תוך שהם מתכוונים לשלול את הרכוש הגנוב שלילת קבע. כמו כן, בתאריך 13/01/08, בשעות הערב, שוטט הנאשם ביחד עם א.כ. ברחוב הבוצרים בראשל"צ, בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שנמצא שם למטרה פסולה.

2. הצדדים הגיעו להסדר לפיו, הנאשם הודה, ונשלח לקבלת תסקיר בטרם ההרשעה. שרות המבחן נתבקש לבחון את שאלת ההרשעה בין יתר הבחינות.

3. לדיון בתאריך 18/04/10, התקבל תסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי, הנאשם בן 20, רווק, חייל בצה"ל מזה שנה ועשרה חודשים בתפקיד אבטחה. הנאשם שב כל יום לבית הוריו בראשל"צ, עימם הוא מתגורר, ועובד בערבים בתפקיד שליח מזה כמעט שלוש שנים. להתרשמות שירות המבחן, מדובר במי שעבר שינוי לטובה בחייו ומתפקד באופן נורמטיבי גם במסגרת הצבאית, בה מצטיין כחייל ואף, התקבלו על כך המלצות ממפקדו. מהרישום הפלילי עולה כי, הנאשם נעדר מעורבות קודמת או אחרת עם החוק ולמעט עבירות אלה מלפני שנתיים, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. כמו כן, הנאשם עבר את מבדקי הקצונה ולאור נתוניו האישיים, פתוחה בפניו הדרך להיות קצין בצה"ל אם כי, שילובו בקורס הקצינים מעוכב עד לבירור תוצאותיו של ההליך הנוכחי. באשר לעבירות נשוא תיק זה, התרשמות שירות המבחן היא, שמדובר בבחור צעיר אשר לוקח אחריות מלאה על התנהגותו ומודע לחומרתה. כמו כן, לוקח אחריות מלאה על ביצוען של העבירות וקושר אותן להתנהלותו באותה התקופה והתחברותו לחבר בעל עבר פלילי. להערכת שירות המבחן, הוא משדר כיום בגרות ורצינות ועל כן, הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות מצידו, הינו נמוך. בנוסף, ההתרשמות של שירות המבחן היא כי, ההליך הפלילי, המעורבות המשפחתית והקשר עם מפקדיו, מהווים עבורו גורמים מציבי גבולות ברורים. בשירות המבחן מעריכים כי, סיום ההליכים בדרך של אי הרשעה, יגביר את אמונו בעצמו בכוחותיו להמשך ולהתנהלות תקינה. לאור כל זאת, המלצת שירות המבחן היא, להימנע מהרשעתו בדין. כעונש חינוכי וקונקרטי, ממליץ שירות המבחן להטיל עליו צו של"צ בהיקף 190 שעות, אותן יוכל לבצע במקביל לשירותו הצבאי.

4. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, עתרה להרשיע את הנאשם. כמו כן, הפנתה לתסקיר שהתקבל בעניינו וטענה, כי על אף שבתסקיר הומלץ על אי הרשעה, שיקולי שירות המבחן אינם רלוונטיים ולא עומדים במבחנים הברורים של הפסיקה, אימתי להרשיע ומתי לא ואף, אין בהם הצבעה לפגיעה ספציפית בתעסוקה. עוד הוסיפה, שבתי המשפט גזרו לא אחת עונשים של מאסר בפועל בעבירות כגון דא וכי, רק לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי, חד משמעית, ששיקולים של היעדר עבר פלילי וגיל צעיר, אין בהם כדי להימנע מהרשעתו של נאשם. לטענת ב"כ המאשימה, העובדה שבמהלך שבוע אחד גייס בשנית את הקטין ושוב קשרו השניים קשר לביצוע פשע ואף שבו לאותו בית מיועד, מצביע על כך שהנאשם גילה דרך חדשה להשיג כסף קל. ב"כ המאשימה רואה במעשיו של הנאשם כפוגעים ברכושו של הציבור, בביטחון החברה ובזכויות היסוד ועל כן, מתעורר הסיכון לפגיעה בנפש וברכוש של מי מהאזרחים הנמצאים במקום. כמו כן, באשר לעולה מן התסקיר, כי מדובר בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, ציינה ב"כ המאשימה, שהחל מיום 22/05/08 ועד ליום 29/06/09, נדחו שוב ושוב 8 ישיבות שונות בתיק העיקרי לאור בקשות שונות של הנאשם או מי מטעמו. אשר על כן, סבורה שיש לדחות מכל וכל את המלצת שירות המבחן, עותרת להרשעת הנאשם, להטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

5. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש עתר להימנע מהרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו צו של"צ. ב"כ הנאשם הסכים לכך, שאכן מעשיו של הנאשם פסולים הם וחמורים אם כי ציין, שהם כתוצאה משעמום וכי, התרחשו על פני שבוע אחד ואומלל בחייו של הנאשם. כמו כן, עתר לביהמ"ש להתייחס למכלול השיקולים שהם, בין היתר, גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי לפני ואחרי, המלצת שירות המבחן, עובדה שהתנהגותו הפסולה התרחשה על פני שבוע ימים, ההודיה והחרטה, לקיחת אחריות מלאה על מעשיו ועל התנהגותו והמודעות לחומרתה, השילוב המוצלח שעבר בהליך הטיפולי והן, התגייסותו לצה"ל, הצטיינותו וההתגייסות לקצונה. בנוסף, טען ב"כ הנאשם כי, אין המדובר רק במבחנים לפגיעה תעסוקתית אם כי, לטעמו, פגיעה כגון דא עשויה להתרחש אם תישלל מהנאשם האפשרות לשרת כקצין בצה"ל. עוד הוסיף, שעל פי תלושי המשכורת של הנאשם ניתן לראות, שהנאשם עבד עובר לביצוען של העבירות ואף אחריהן. על כן, הנאשם מבין ויודע שדרך הפרנסה הקלה אינה דרכו. באשר לטענת חלוף הזמן, שהעלתה ב"כ המאשימה, טען ב"כ הנאשם, שניתן לראות שעם חלוף הזמן, בחר הנאשם בדרך טובה יותר. לפיכך, סבר ב"כ הנאשם כי, הרשעתו של הנאשם ושליחתו למאסר תגרום לפגיעה בהליך שיקומו ועל כן, מבקש הוא להימנע מהרשעתו ולאשר את תוכנית השל"צ, כפי שהומלצה על ידי שרות המבחן.

6. לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, עיינתי בפסיקה שהוגשה לעיוני ובתסקיר שירות המבחן שבא בהמלצה לאי הרשעתו, את עברו הנקי של הנאשם, את חרטתו, את הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והחיסכון בזמן שיפוטי יקר- מחד, ואת חומרת העבירות והאינטרס הציבורי- מאידך, החלטתי שלא להרשיע את הנאשם, ואפרט:

עבירת ההתפרצות שהפכה זה מכבר למכת מדינה, טומנת בחובה הן פגיעה במובן הרכושי והן במובן הרגשי. דהיינו: פלישה לטריטוריה הפרטית של הפרט שכן, "ביתו הוא מבצרו" והן, ליצירת תחושות של פחד, בהלה וחוסר אונים הגורמות לפגיעה בציבור כולו, כמו גם, נטילת רכושו של אדם מבלי שנתן את הסכמתו לכך. לפיכך, על בתי המשפט מוטלת האחריות למגר את תופעת הפשיעה הגואה ובדרך זו, לאפשר לציבור להאמין במערכת אכיפת החוק.

יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה, הימנעות מהרשעה או ביטול ההרשעה ייעשו בהתקיימותם של שני גורמים מצטברים זאת, כדבריה של כב' השופטת דורנר בע.פ. 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 373 (להלן: "הלכת תמר כתב"), לפיה: "ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים". כמו כן, בהלכת תמר כתב, מציג כב' השופט שמגר קוים מנחים לבחינת שאלת הרשעה או אי הרשעה של נאשם, לפיו: "השאלה אימתי ובאלו נסיבות רשאי בית המשפט לחייב נאשם בשירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, אינה יכולה להיות מוערכת לפי שיקולים הרמטיים. עם זאת, רשאי בית המשפט לקבוע קווים מנחים, שמבלי להיות ממצים, יש בהם כדי להדריך את בתי המשפט בעניין זה. שיקולים אלה הם שיקולים של שיקום מחד, ושיקולים של אינטרס הציבור מאידך".

לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי המקרה בו עסקינן נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם יש מקום ליתן משקל לנסיבות האישיות של הנאשם ולנסיבות העבירה, ולהעדיף אותן על פני האינטרס הציבורי. זאת אני למדה, הן על פי ציוניו הטובים בתעודת הבגרות, המלצות מפקדו האישי, המלצת תסקיר שירות המבחן בעניינו, והן על פי עדותו של הנאשם אשר ניתנה בפניי לפיה, שוכנעתי כי הנאשם הפנים את הלקח ופעל להיטיב עם דרכיו. לפיכך, אני סבורה, שהרשעתו של הנאשם תפגע באופן קשה בשיקומו ועל כן, אני נמנעת מהרשעתו.

אשר על כן, אני קובעת כי הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 190 שעות, בהיכל הספורט העירוני בראשל"צ, בעבודות של טיפול, ניקיון ותחזוקה, בלא הרשעה בדין.

הרכוש שנתפס יוחזר לבעליו ובהעדר בעלים יחולט. כל מה שנתפס בביתו של הנאשם, כאמור בעובדת אישום חמישי שנמחק, יחולט.

סך של 1800 ש"ח מתוך ההפקדה בתיק ב"ש 5579/08 יחולט כאמור בהחלטתה של כב' הש' שרון מיום 3.12.08.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לשירות המבחן, שידווח לבית המשפט על סיום עבודות השל"צ.

ניתן והודע היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

איטה נחמן, שופטת

הוקלד על ידי: יפעת שלומוב