מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' קארו

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לסעיפים 62(3) ו-64ב(א) בפקודת התעבורה יחד עם תקנה 169 א בתקנות התעבורה.

ביום 23.4.2009 התייצב בפניי הנאשם והודה באישומים המיוחסים לו בכתב האישום.

במהלך טיעוניו לעונש אישר הנאשם כי אכן שתה אלכוהול לפני שנהג והסביר כי בעקבות האירוע נתפס רישיונו ונפסל למשך שלושים יום בהליך מנהלי, וכן נתפס רכבו למשך שלושים יום והופקד במגרש אחסנה.

לאחר האירוע החל הנאשם להתנדב בעמותת "אור ירוק" ולמעשה הפך למדריך בנושא אלכוהול ונהיגה.

הנאשם הסביר לפרוטוקול כיצד מקרה זה שינה את חייו, והביע חרטה עמוקה על התנהגותו במקרה זה.

לאחר ששמעתי את הנאשם והתרשמתי מדבריו, ולאור העובדה כי עת התנהל התיק בפניי בחודש אפריל 2009 עדיין התנהל התיק בעניין עוזרי בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, החלטתי כי גזר הדין לא יינתן לפני שתוכרע אמינות מכשיר הינשוף בפרשת עוזרי, וכי בשלב הביניים יפסל הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ההחלטה בעניין פסילתו עד תום ההליכים של הנאשם ניתנה על ידי ביום 19.10.2009.

בימים האחרונים קיבל בית משפט השלום לתעבורה בירושלים את החלטתו הסופית, פה אחד, בהרכב של שלושה שופטים בפרשת עוזרי (ת 11893/07 מדינת ישראל נגד עוזרי עינת, פורסם במאגר נבו).

בהתאם להחלטת שלושה שופטי תעבורה, פה אחד, נמצא מכשיר הינשוף אמין למדידת אלכוהול בגופו של נהג, וזאת כאשר רמת האלכוהול הנמדדת עולה על 400 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף .

שלושת שופטי התעבורה קבעו לאחר ששמעו מומחים שונים כי כאשר מכשיר הדרגר (ינשוף) מציג תוצאת מדידה שהיא נמוכה מ-400 מיקרו גרם לא ניתן בשלב זה לסמוך על התוצאה שהוא מראה כתוצאה אמינה ומדויקת.

מאחר והמדובר בהחלטה המקיפה, הרצינית והמעמיקה ביותר שניתנה עד היום ביחס למכשיר הדרגר, ולאחר ששלושה שופטי תעבורה ותיקים שמעו כל מומחה אפשרי ביחס למכשיר הדרגר והגיעו למסקנות פה אחד, נחה דעתי כי המדובר בהחלטה שיש לה משקל רב, גם אם מבחינה משפטית פורמלית אין המדובר בהחלטה מחייבת או מנחה.

לאחר שקראתי היטב את כל ההחלטה, אני סבור כי יש מקום לתת להחלטה זו משקל רב בכל תיק בו נמדדה רמת אלכוהול נמוכה מ-400 מיקרו גרם בליטר אוויר נשוף, ויש מקום לייחס ספק רב לאמינות תוצאת מדידה כאשר היא נמוכה מ-400 מיקרו גרם.

אין בדברים אלו כדי לשלול מהמדינה את האפשרות להוכיח בתיקים בהם הרמה שנמדדה נמוכה מ-400 את השכרות בדרך אחרת. למדינה יש אפשרות להוכיח שכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול באמצעות ראיות הנובעות מדו"ח המאפיינים או באמצעות ראיות הנובעות מבדיקה אחרת (בדיקת דם או שתן).

במקרה שבפניי הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, לפיהן נמצאה בדגימת אויר נשוף שלו רמת אלכוהול של 335 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשם בתיק זה נמדד באמצעות ינשוף והמדובר ברמה שהיא נמוכה מ-400 מיקרו גרם .

המדינה במהלך טיעוניה הגישה לעיוני את כל חומר הראיות ולצורך התאמת העונש בתיק זה בחנתי גם את דוח המאפיינים של הנאשם אליו הוא התייחס במהלך טיעוניו לעונש. במהלך בדיקת דוח המאפיינים מצאתי כי למעט ריח קל של אלכוהול מפיו של הנאשם, כל יתר הפרמטרים שנבדקו על ידי השוטר נמצאו תקינים לחלוטין.

הופעתו היתה מסודרת, בסעיף ההתנהגות נרשם כי הנאשם "מגיב לעניין", עמידתו היתה יציבה, הליכתו על קו היתה יציבה. הנאשם ביצע מבחן הבאת אצבע לאף בצורה תקינה, וכאשר התבקש השוטר לרשום את התרשמותו הכללית מהנאשם רשם השוטר מפורשות כי הנאשם "לא נראה שיכור".

בנסיבות אלו, ולאור ההחלטה בפרשת עוזרי, לו בוחר היה הנאשם לנהל את תיקו היום, יותר מסביר כי על בסיס דו"ח המאפיינים המצוי בידי המדינה לא ניתן היה להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בתיק זה.

מבחינה משפטית הנאשם כבר הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום, ולכן מלאכתו של בית המשפט נותרה אך ורק לשלב קביעת העונש לגביו.