מ.י. לשכת תביעות ירושלים (תעבורה) נ' סמנדוייב

בפני

שופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

האישום

הנאשם הואשם כי ביום 4/4/09 בשעה 04:56 נהג בכביש בגין לכיוון צפון, בעת שהיה שיכור, כאשר בדיקת הינשוף הראתה 335 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף , שהינה כמות העוברת את המידה המותרת.

מדובר בכתב אישום שהוגש בשנת 2009, נמחק בעקבות פרשת עוזרי בביהמ"ש השלום והוחזר לאחר קבלת הערעור, בעקבות פרשת עוזרי בביהמ"ש המחוזי.

תשובת הנאשם

לאחר מספר דחיות נשמעה תשובתו של הנאשם לאישום ביום 29/5/11. הנאשם באמצעות בא כוחו כפר באשמה ומפיו נרשמו הדברים הבאים:

"כופר בתקינות ובאמינות ההפעלה, יש לי תע"צ אודיע בתוך 14 ימים אם אני מבקש לחקור את עורכו". (ראה פרוטוקול מיום 29/5/11).

ביום 6/6/11 הודיע ב"כ הנאשם בכתב כי הוא "אינו מעונין לחקור את עורך התע"צ בתיק זה".

יוער כי ב"כ הנאשם לא כפר בנהיגה ואף על פי כן טען בסיכומיו כי לא הוכחה נהיגתו של הנאשם, משהופנה ל"דברי הנאשם" בת/4 חזר בו מטענה זו.

ראיות המאשימה:

המאשימה הגישה הראיות הבאות: דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות הינשוף (ת/1), פלטי ינשוף (ת/2), פלט כיול ת/3 והזמנה לדין (ת/4). ת/1-ת/3 הוגשו בישיבת ההוכחות מיום 23/10/11, במסגרת חקירתו של עורך המסמכים – עת/1 ליאור אוקנין (להלן: "המפעיל") ואילו ת/4 הוגש בהסכמה, כאשר בדיון מיום 23/10/11 הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מוותר על העדתו של עורך ההזמנה לדין – אופיר הרוש.

ב"כ המאשימה ביקש להגיש את המסמכים שערך המתנדב אייל הרוש וביניהם בדיקת המאפיינים, אולם בית המשפט דחה בקשתו לאור התנגדותו של ב"כ הנאשם לענין עינוי הדין שעבר הנאשם ומתן הזדמנות בדיון הקודם להזמין בשנית את העד. הניסיון להגיש את המסמכים שערך אייל הרוש ללא חקירתו הנגדית, במסגרת סעיף 27 לפקודת התעבורה, אף הוא נכשל, באשר ב"כ הנאשם לא ויתר על חקירת העד, כפי שהצהיר למשל לגבי אופיר הרוש ולגבי עורך התע"צ. (ראה החלטתי מיום 13/12/11 שניתנה במעמד הצדדים, בטרם סיכמו טיעוניהם). בענין סעיף 27 לפקודת התעבורה יצוין עוד כי אף אם יסווגו המסמכים שהצגתם התבקשה ע"י המאשימה כ"הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור", עדיין בית המשפט "רשאי" אך לא חייב לקבלן כראיה, במיוחד לא כאשר הנאשם עומד על זכותו לחקור את עורך המסמכים והמאשימה יודעת על כך, מצהירה כי תזמן העד אך לא עושה כן פעמיים.

ראיות ההגנה

מטעם ההגנה לא העיד אף אחד, לא הנאשם שהיה נוכח באולם בית המשפט ולא מי מנוסעיו שלא הוזמנו כלל.

טענות הצדדים

המאשימה טענה כי יש להרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות על סמך הראיות שהוצגו וכי לא נפל בהם כל פגם וגם אם קיים פגם כלשהו, הרי שזה נרפא באמצעות הימנעותו של הנאשם להעיד, שפועלת לרעתו.

ב"כ הנאשם טען כי יש לזכות את הנאשם משום שהמאשימה לא הוכיחה את יסודות העבירה, הן משום שלא הוכיחה כי הנאשם נהג (בסוף סיכומיו חזר בו מהטענה הזו, משום שהנאשם הודה בת/4 כי נהג) והן משום שלא הוגש תע"צ תקינות המכשיר לבית המשפט, משלא הוגש דו"ח העיכוב בהעדר העד אייל הרוש טען ב"כ הנאשם כי לא ניתן לדעת מתי נעצר ו"מה הקשר בין שעת העצירה לשעת הנשיפה.." (פרוטוקול עמ' 8 ש' 24) ולענין ההימנעות מלהעיד, טען כי זו משמשת כתמיכה לראיות המאשימה אולם במקרה דנן אין ראיות.

דיון והכרעה