מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' סבחה ואח'

בפני

שופט דב פולוק

הכרעת דין ( נ אשם מס' 2)

הנאשם הואשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין תשל"ז - 1977; בהעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ובאיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

על פי כתב האישום:

"הנאשם 1 הגיע לבניין השייך לנאשם 2 ושם החנה את רכבו. משהגיעו השוטרים למקום הפריע הנאשם 2 לשוטרים במילוי תפקידם, העליב את השוטר 1 וכן איים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו."

"הנאשם 2 אמר לשוטר 1 "מניאק, נבלה של אדם, אתה לא מפחיד אותי ותעוף מפה. במקום נוצרה התקהלות שמנעה מהשוטרים לעכב את הנאשם 1. הנאשם 2 אמר לשוטר 1: "יא בן זונה, תעופו כמה שיותר מהר" וכן "תוריד את המדים ואני אראה לך מה זה, יא חתיכת חרא, כלב, אפס...תוריד את הנשק ואני אראה לך מה זה."

ע"ת מס' 1, שוטר המג"ב מאלק קיזל, הוא "שוטר 1" בכתב האישום. העד תיאר בעדותו את התנהגות הנאשם. השוטר ביקש מאדם (הנאשם 1) את תעודת הזהות שלו והוא סירב להציג אותה בפני השוטר. "אח"כ מגיע בן אדם שני מוחמד (הנאשם 2), אומר לי מה אתה עושה פה? אמרתי לו מה זה נוגע אליך?, התחילו צעקות, קללות, תנועות עם הידיים, (אמר לשוטר ד.פ.) "זה שטח שלי, תקרא למשטרה" אמרתי לו שאני שוטר , אני עוקב אחרי הבן אדם הזה, (הנאשם) ביקש שאצא, התחיל לקלל ולצעוק. הוא אמר "אתה אפס, אתה בן אדם לא מתנהג יפה, תעוף מפה, לא יודע מה אני עושה לך ". התחיל לצעוק ולעשות את הרעש, פתאום ראיתי 12 איש מסביב, אנחנו רק 3 אנשים, רציתי להקפיא את המצב, על מנת לקרוא לעוד כוח, שיתגבר אותי, שלא יהיה איזה ברדק. לא יכולתי לעצור את החשוד (הנאשם 1 ד.פ.) עצמו. הוא לא ציית להוראות שלי. מוחמד התחיל להפריע לי בעבודה, להשפיל אותי ולצעוק עלי" (ע' 9 לפרוטוקול שורות 24 - 30).

וכן:

"...מוחמד המשיך לצעוק ולקק ואמר לי תוריד את המדים שלך, את הנשק שלך, אתה משחק אותה שאתה גבר עכשיו." הוא הפריע לי בעבודה. אם לא היה מתערב, הייתי עושה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר...הוא עשה את כל הבלגן במקום" (ע' 10 לפרוטוקול שורות 3 - 6).

בחקירה נגדית נשאל העד "מה הנאשם עשה חוץ מלקלל? העד השיב "התחיל לעשות תנועות בידיים של "תעופו מפה" ואחר כך התחיל להתעצבן ואמר לי "תוריד את המדים שלך אני אראה לך מה זה" ואמר לי גם "תוריד את הנשק שלך..." (ע' 14 לפרוטוקול שורות 23 - 25) וכן "הוא אמר "זה המוסך שלי תעופו מפה" (ע' 16 לפרוטוקול שורה 1).

אוריאל בן מרדכי, ע"ת מס' 2, העיד שהנאשם החל להתערב בטיפול באירוע ולכלל. הוסבר לו שהם שוטרים והוא מפריע להם. המצב הגיע עד לדחיפות ולכן הצוות, שחשש מקטטה המונית, פנה לתגבור. הנאשם אמר למאלק קיזל "שיוריד את המדים ונראה אותו גבר בלי המדים" (ע' 18 לפרוטוקול שורה 12) וכן אמר לו "כלב, אני לא מוכן להזדהות בפניך, מי אתה בכלל" וגם "תוריד את המדים והנשק ונלך ראש בראש" (כנ"ל שורות 17 - 18). בחקירה נגדית הדגיש העד שהנאשם היה "המנהיג שהוביל את כולם" (ע' 20 לפרוטוקול שורה 14) וכן "המגן האנושי שנלחם את מלחמתו (של הנאשם 1) (ע' 21 לפרוטוקול שורה 8) וכן "(הנאשם) היה הכוח, אני חושב שאם הוא לא היה באירוע הכול היה יכול להסתיים ברגוע ואפילו לא היה צריך להתעכב למעצר" (ע' 23 לפרוטוקול שורות 22 - 23).

ע"ת מס' 3, מר נאור ימין, העיד שהנאשם "...התחיל לקלל ולדבר באיומים "תהיה גבר ותוריד את המדים" הוא אמר למפקד הסיור (קיזל ד.פ.) [ע' 22 לפרוטוקול מיום 22.12.10 שורות 18 -19]. לדבריו, הנאשם גם קילל את קיזל "כוס אחתך", "אתה אפס", "תוריד את המדים ונראה מי אתה" (ע' 23 לפרוטוקול כנ"ל שורה 6).

באמרתו של הנאשם (ת/1) תיאר שקיזל הגיע למקום בקללות ושאיים להרביץ לנאשם 1. הנאשם הפריד בין קיזל לבין הנאשם 1 והתקשר למשטרה. הנאשם הכחיש שאיים או שקילל. התערבותו היתה רק כי פחד שאנשי המג"ב עומדים להרביץ לנאשם 1 (ת/1 שורה 36).הנאשם אישר שהוא ידע שמדובר ב"איש חוק", "שוטר מג"ב" (ת/1 שורות 62 - 64).

בעדותו בבית המשפט העיד הנאשם שקיזל הגיע למקום, קילל אותם, תפס את הנאשם 1 בכתף והחל לגרור אותו לרכב. הנאשם קם ושאל את קיזל "מה קרה" וקיזל השיב "תסתלק מכאן". הנאשם התקשר למשטרה. קיזל המשיך לקלל אותם. הנאשם שאל את קיזל "למה גררת את אותו בן אדם, תכבד את המדים שאתה לובש, מה כבר עשינו לך?". לדבריו קיזל השיב "אנחנו נחנך אתכם אחד אחד" (ע' 30 לפרוטוקול שורה 24 - ע' 31 לפרוטוקול שורה 4). לדברי הנאשם הוא דיבר בנימוס לשוטרים ומכחיש שאמר את הדברים המיוחסים לו בכתב האישום. לטענתו, הוא נעצר הואיל והזמין משטרה למקום וכן מפני שביקש את הפרטים של קיזל כדי להגיש נגדו תלונה.

מר סלים סמום העיד כעד הגנה. לדבריו, קיזל קילל אותם ותפס את הנאשם 1 בחולצה. הנאשם 2 הגיע ו"ניסה להפריד בניהם בצורה יפה, תוך שימוש במילים יפות, הוא ביקש ממנו לכבד את המדים" (ע' 36 לפרוטוקול שורות 28 -30). העד חזר מספר פעמים שהנאשם ניסה להפריד בין קיזל לבין הנאשם 1 ואף אומר שהנאשם השתמש בידיו כדי להפריד בניהם (ע' 37 לפרוטוקול שורה 7 ו-27 וכן ע' 38 לפרוטוקול שורה 4).

בסיכומיו בעל פה, ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט להטיל ספק לגבי הדברים שכביכול נאמרו על ידי הנאשם. לטענתו, מעדותם של שוטרי המג"ב עולות ספקות לגבי הבנתם את השפה הערבית ואף יש סתירות בעדותם לגבי ירידת כל העדים מהרכב ויכולתם לקלוט את הדברים שנאמרו בין הנאשם לבין קיזל. בנסיבות אלו טען שיש לזכות הנאשם, ולו רק מחמת הספק, בעבירות של הפרעה לשוטר ובעבירה של איומים. לגבי העבירה של העלבת עובד ציבור, הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה על פיה בית המשפט ירשיע בעבירה זאת רק אם הדברים שנאמרו "תגרום בוודאות קרובה לקיום פגיעה קשה ביכולת התפקוד של עובד הציבור הנפגע ושל המערכת אותה הוא משרת" (ת"פ 2148/08 מ"י -נ- אלפרון (24.10.2010) וראה גם תפ (כ"ס) 17380-11-09 מ"י -נ- בני שפיים (1.2.11)-אתר נבו) אך השווה ע"פ 333/10 סרנקו -נ- מ"י (לא פורסם 28.10.2010) ו-ע"פ (חי) 6693-10-10 פדידה -נ- מ"י (לא פורסם 9.12.10) ) .

דיון:

לעניין העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גם אליבא דגרסת הנאשם, ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר, שהנאשם נקט במעשים בכוונה להפריע לשוטר במילוי תפקידו.

מאמרת הנאשם (ת/1) עולה בברור שהנאשם הבין היטב שמדובר בשוטרי מג"ב ושהם, במילים שלו, "אנשי חוק". אין בפנייתו של הנאשם למוקד 100 כדי לשנות ממסקנה זו. אדרבא. גם פנייתו של הנאשם למשטרת ישראל יסודה לכאורה בסיכול הפעילות של אנשי המג"ב שהגיעו למקום.