מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' מזרחי

גזר דין

הרקע וההליך

הנאשם הורשע בעבירה של פציעה בנשק קר, בכך שביום 5.9.07 בסמוך לשעה 11:00 ברח' אגריפס / שמואל הנביא בירושלים, הוא תקף את שכנו שמואל גשר, כשהכה בראשו במוט מספר פעמים. כתוצאה מכך המתלונן נפצע בראשו ונגרם לו חתך של 4 ס"מ שטופל בתפירה.

2.הרקע לביצוע העבירה הוא סכסוך בין שכנים, בשל כך שהנאשם נהג לאחסן בלובי הכניסה לבניין המגורים המשותף, חפצים שונים כמו: קרשים, ציוד, שקיות, לדירת המתלונן והעמיד ואף העמיד בקומת הכניסה לבניין מנגל מלא עפר ושאריות אוכל, שגרמו ללכלוך, לעפר ולג'וקים. בנוסף המנגל חסם חלקית את הכניסה לדירת המתלונן. לאחר שהנאשם לא שעה לבקשות המתלונן להזיז את המנגל, המתלונן פנה אליו שוב ביום האירוע וביקשו להוציא את המנגל, אולם הנאשם השיב לו כי יוציאו, כאשר המתלונן ינקה את המדרגות. בתגובה לכך, המתלונן תפס המנגל בידיו והוציאו מלובי הבניין, והנאשם בתגובה ניגש למתלונן, תפס ואחז בו, השניים החלו במאבק, וכשחברו של הנאשם ניסה להפריד ביניהם ולקח את המתלונן הצידה, הנאשם נטל בידו מקל והכה באמצעותו 3 פעמים בראשו של המתלונן. המתלונן זב דם מראשו, חש סחרחורת, נפל ואיבד הכרתו. כתוצאה מהמכה בוצעו במצחו תפרים ונותרה בה צלקת.

3.בעדותו תיאר המתלונן כיצד בעקבות האירוע הידרדרה מערכת היחסים בין השניים, הנאשם אף קילל את המתלונן ואיים כי יהרוג אותו, והמתלונן חשש לעצמו ולבני משפחתו, מה עוד שאשתו הייתה בשמירת היריון. אמנם כוונתו הייתה לעזוב את המקום, אך מחשש ופחד מפני אירוע אלים נוסף, הוא פנה לנאשם בסולחה, כדי להרגיע את המצב, ומאז שררו בין השניים יחסי שכנות קורקטיים.

טיעוני המאשימה לעונש

4.הנאשם יליד 1951 ולו 14 הרשעות קודמות במגוון עבירות סמים, אלימות ורכוש. הוא ניהל הוכחות והורשע, אך לא לקח אחריות על מעשיו ולא הכיר בחומרתם, ומעבר לכך גם במהלך ישיבת ההוכחות הוא השתולל, צעק, הפריע והתנהג באופן בלתי הולם, עד שבית המשפט נאלץ להרחיקו מהאולם. התקיפה בענייננו הייתה מעשה בריוני, ורק במזל התוצאה לא הייתה קשה יותר. לפיכך על בית המשפט להעביר מסר חד משמעי, כי נקיטת מעשים בדרכי אלימות, תוביל את העבריין במקרים חמורים מאחורי סורג ובריח. קרבן העבירה הותקף 3 מכות באמצעות מקל בראשו, איבד הכרתו, נותרו לו צלקות מהתפירה, ועד היום הוא סובל כאבים מהמכה. לפיכך יש להעדיף את שיקולי הגמול, ההרתעה והאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.

5.לאור הרשעותיו הקודמות המצביעות על היותו אדם אלים שלא שינה דרכו, עותרת המאשימה כי בית המשפט יגזור על הנאשם לא פחות מ-18 חודשי מאסר ממש, מאסר על תנאי בגין כל עבירת אלימות ופיצוי למתלונן.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

6.הנאשם מטפל באביו הקשיש מדי יום, ומשמעותה של ענישה מחמירה לגביו, הינה הפקרת האב. הנאשם סבל מהזנחה בנעוריו, אמנם התנהגותו בעייתית כעולה גם מהערות בית המשפט, אולם הוא איש קל לרטון ולרגוז עם בעיות התנהגות, עבירת האלימות האחרונה שביצע היא משנת 1977, ולאחר מכן הוא ביצע רק עבירות סמים כשהאחרונה הייתה לפני 4 שנים. גם המתלונן נהג שלא כראוי בהשליכו סיגריות למבואה ותלה בה כביסה. קיימת פסיקה המקלה עם עבירות חמורות יותר כמו תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ובנסיבות המקרה, על מנת לאפשר לנאשם להמשיך לטפל באביו, ומצד שני ליתן את הדין על מעשיו, עותרת הסנגורית כי בית המשפט יסתפק בהטלת מאסר על תנאי ולצידו מאסר בעבודות שירות, כעונש מוחשי שיאפשר לנאשם גם לטפל באביו.

דיון

7.המקרה שלפנינו מלמד על מעשה בריונות חמור מצד הנאשם, שנקט כלפי המתלונן בדרך נקמנית וקלוקלת ביחסי שכנות, שהדרדרה עד למצב קיצוני של תקיפה חמורה, שאך בדרך נס הסתיימה בחבלה בראשו של המתלונן, והותירה בו צלקת וכאבים. מדובר במעשה חמור של בריונות. עברו של הנאשם מעיד על אופיו האלים ועל כך שהנאשם לא טמן ידו בצלחת במשך שנים רבות, גם בעבירות סמים ורכוש בנוסף לעבירות האלימות.

8.התנהגותו האלימה, חסרת הרסן והבעייתית של הנאשם בלטה גם במהלך ישיבת ההוכחות, הן בצעקותיו תוך כדי הדיון, התפרצויותיו אין ספור במהלך העדויות והפרעותיו החוזרות, למרות בקשות בית המשפט ממנו, לאפשר לקיים את הדיון. חוסר הריסון העצמי, ניכר בו במהלך כל המשפט, תוך שזלזל כל העת בבקשות ובפניות בית המשפט אליו, עד כדי התלהמות וצעקות גם על בית המשפט, ועד כדי כך שהתבקש לצאת מהאולם במהלך הסיכומים. למרות זאת, בתום הדיון הוא השתולל באופן שלא היה ניתן כלל להרגיעו, סירב לצאת מהאולם ועקב חשש לפגיעה במתלונן, הזמין בית המשפט את הביטחון. התנהגות מעין זו אפילו באולם בית המשפט, מעידה כשלעצמה על אלימות הנאשם ועל האימה והפחד שהטיל על המתלונן בטענותיו וצעקותיו כלפי בית המשפט, לא כל שכן, ניתן להסיק מכך על התנהגותו האלימה יותר מחוץ לאולם בית המשפט.

9.המעשים המיוחסים לנאשם מחייבים הטלת עונש מרתיע משמעותי, שיציב בפניו את גבולות האסור, ואת הגמול הכרוך בהתנהגות מעין זו, של הטחת מקל וגרימת חבלות בראשו של שכן, רק מהטעם שהזיז את המנגל המפריע של הנאשם, מפתח דלת דירתו.

10. טענת הנאשם כי הוא מטפל באביו הזקן, אינה נראית רצינית. לא הובאו בפניי כל נתונים על מצבו של האב, למרות שניתן היה להביא לישיבת הטיעונים לעונש, תיעוד רפואי על כך שהאב קטוע רגל ועל מצבו, כדי שבית המשפט יוכל לשקול את מצבו, והאם אביו מטופל בקביעות על ידי גורם מקצועי סיעודי, ובמשך כמה זמן. מכל מקום אינני סבורה כי נסיבה זו, מצדיקה הימנעות מהטלת עונש מאסר ממש על הנאשם, כאשר מדובר בעבירת אלימות כה חמורה ובמעשה בריונות שלא ניתן להשלים עימו, לא כל שכן בין שכנים מאותו בניין. מדובר במעשה שיש בו להפחיד ולהטיל אימה על כל הסביבה ובוודאי להדיר שינה מהמתלונן ומבני משפחתו, מעבר לכך שעצם הפגיעה הייתה חמורה, וגרמה למתלונן נזק ממושך. אין ספק כי רק בנס לא נגרם נזק חמור יותר.

11.האלימות הגואה בחברה הישראלית, מחייבת הטלת עונשים משמעותיים, כואבים ומרתיעים, על מנת למנוע את הימשכותה ולייצור אפקט של הרתעה משמעותית מפני מעשים דומים אחרים, לרבות הנאשם שלפנינו, שמתברר כאדם אלים גם בעברו, שנשקף ממנו סיכון של ממש עקב התנהגותו האלימה החוזרת, ועקב העדר הרסן שהוא מגלה כלפי סביבתו, אפילו באולם בית המשפט. מעשה בריונות כה חמור מחייב הטלת עונש מאסר ממש, ואין מקום וחזקה להסתפק במאסר בעבודות שירות.

12.אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר לתקופה של 18 חודשים.

ב.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, כל עבירת אלימות ו/או איומים.

ג.פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪, אותם ישלם הנאשם לקופת בית המשפט ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.10 ובכל ראשון לחודש שאחריו.