גזר דין
1.הנאשם הורשע לאחר הודאתו ובמסגרת הסדר דיוני בכתב אישום בעבירה של החזקת סכין לפי ס' 186(א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.
על פי כתב האישום, בתאריך 11.1.08 בסמוך לשעה 11:45 במחסום 109, כשנהג ברכב, החזיק הנאשם שלא כדין ליד כסא הנהג ברכב, בסכין מתקפלת, אשר להבה ננעלת, כל זאת מחוץ לתחום ביתו או חצריו, ולא הוכיח כי החזיק בסכין למטרה כשרה.
2.במסגרת ההסדר, התבקשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות, כאשר עמדת התביעה היא למאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, ואילו עמדת ההגנה למאסר מותנה.
3.על פי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מתאריכים 28.3.11 ו-12.5.11, הנאשם לא התייצב לראיון, על אף שזומן מספר פעמים.
על פי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מתאריכים 6.6.11 ו-28.6.11 הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות, והומלץ להציבו ב'שווים כ"ס' בכתובת עתיר ידע 20 בכ"ס.
4.בטיעוניה, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סכין, בעת שנהג ברכב כשהסכין היתה ליד כסא הנהג – הוגש צילום הסכין, וכן גיליון הרשעות קודמות.
מדובר במקום מאד נגיש, כאשר הסיכון העולה מנגישות כזאת, הינו גבוה מאד.
בתי המשפט שבו והדגישו את החומרה בנשיאת סכין, ואף כינו זאת 'תת תרבות הסכין', כאשר כל עימות פוטנציאלי מקבל מסוכנות ברף הגבוה ביותר בעת שיש סכין נגישה לאחד מן הצדדים. לא פעם הסתיימו סכסוכי נהגים אפילו במקרי מוות כאשר היתה סכין מעורבת.
הנאשם שהורשע בעבר בעבירות אלימות קשות, לא למד את לקחו, ולמרות שבתי המשפט לא מיצו עמו את הדין, הוא שב לבצע עבירות, לרבות החזקת סכין.
המחוקק קבע על עבירה של החזקת סכין רף ענישה של 5 שנות מאסר ולא רק שמדובר בפשע, אלא שהעונש המירבי גבוה.
הוגשה פסיקה בה בתי המשפט גזרו עונשי מאסר בפועל בתיקים כגון אלה.
לאור הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 6 חודשים שיומר בעבודות שירות בהמשך לחוות דעת הממונה, וכמו כן מע"ת מרתיע, וקנס כספי בסכום שלא יפחת מ-10,000 ₪, שכן בסופו של יום הענישה הכואבת ביותר היא הענישה הכספית.
מאידך, טען ב"כ הנאשם כי אין ספק שמדובר בעבירה שאין להקל בה ראש, אך למרות זאת יש לדון ולבחון כל מקרה לגופו.
הפסיקה הינה לכאן ולכאן, בתי המשפט אינם חותמת גומי, בוחנים כל מקרה לגופו, והענישה היא אינדיבידואלית.
מדובר בנאשם יליד 1980, נשוי ואב ל-2 ילדים קטינים. רק לאחרונה ולאחר המון שנים שגר בשכירות, הצליח במו ידיו לבנות בית שרק חלק ממנו נגמר ומאוכלס, והוא שקוע בחובות מצווארו ומעלה.
הוא עובד בתור פועל של גנן ומשתכר 4,500 ₪ לחודש, כשהוא צריך לפרנס את עצמו, אשתו ושני ילדיו, וכן לעזור בפרנסת הוריו הקשישים, ולהחזיק חובות כבירים לאחר שעבר להתגורר בבית משלו.
באשר לנסיבות העבירה – מדובר בעבירה משנת 2008, וב-2008 לא היה לנאשם שום שימוש בסכין, על אף שיש לו עבר מכביד.
ב"כ המאשימה ציינה את הפוטנציאל והנגישות שבשימוש בסכין – אך זה לא המקרה. אמנם הסכין נתפסה בדלת הרכב, אך יחד עם זאת לא היה שום שימוש באותה סכין, ומלבד כך שהיא נמצאה - הנאשם לוקח אחריות ומתחרט ועל כך הוא צריך לתת את הדין.
הנאשם הודה, ועל אף התמשכות ההליך הוא חסך זמן שיפוטי. מדובר בנאשם שנקלע לנסיבות משפחתיות וכלכליות מאד קשות. הוא מפרנס יחיד ועבר לגור בבית משלו. למרות שזה לא דבר מקובל במגזר, הוא קיבל סיוע מהורי אשתו ומחזיר להם את החוב, מכאן גם היו לו בעיות עם החברה – בשל קבלת עזרה מהורי האישה.