מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שורקות נ' צוות 3 בע"מ ואח'

גזר דין

חמשת הנאשמים בתיק זה הורשעו ביום 10.10.10 בעבירות של בניה ושימוש חורג במקרקעין ללא היתר על-פי סעיפים 145(א)+(ב), 204(א)+(ב), 208 ו-219 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), וכן בעבירה של אי-קיום צו הפסקה שיפוטי על-פי סעיף 240 לחוק.

הנאשמים הם חברת צוות 3 בע"מ (הנאשמת 1, להלן: "צוות 3") ושני מנהליה, הנאשמים 3-2 (מר ניר גלבוע ומר יאיר לרנר); וכן שני מנהליה של חברת גם-ים ניהול חוף פלמחים בע"מ (להלן: "גם-ים"), הנאשמים 5-4 (מר צור גלבוע ומר מעין שלו). גם-ים עצמה לא הועמדה לדין וממילא לא הורשעה, למרות שבהכרעת-הדין נקבע כי במישור הנורמטיבי מוטלת אחריות פלילית גם על חברה זו, אשר הייתה מורשעת בדין אילו היוותה צד לכתב-האישום.

בהכרעת-הדין נקבע כי צוות 3 הייתה בעלת זיכיון מטעם המועצה האזורית גן-רווה (להלן: "המועצה האזורית") להפעלת שני מזנונים בגב חוף הים פלמחים - אזור המהווה חלק מן הגן הלאומי חוף פלמחים (להלן: "המקרקעין"). עוד נקבע כי בשנת 2004 העבירה צוות 3 את ניהול המזנונים לגם-ים כקבלן משנה מטעמה. גם-ים, מצידה, הרחיבה את פעילות המזנונים והפכה את אחד מהם למוקד לקיום אירועים פרטיים סגורים תחת כיפת השמיים.

בהמשך נקבע בהכרעת-הדין כי הנאשמים ביצעו עבודות בנייה ושיפוץ במקרקעין ללא היתר בנייה וכן קיימו אירועים פרטיים סגורים במקרקעין ללא היתר לשימוש חורג, וזאת למרות ששני ההיתרים נדרשו לפעולות שהנאשמים ביצעו במקרקעין.

עוד נפסק כי הנאשמים הפרו צו שיפוטי של בית-משפט זה מיום 29.6.04, אשר הורה על הפסקה לאלתר של השימוש החורג במקרקעין.

עוד יש לציין כי בהכרעת-הדין נקבע כי צוות 3 ומנהליה לא היו מעורבים מבחינה מעשית בהפעלת המזנונים ובקיום האירועים הפרטיים הסגורים במקרקעין, ואף לא הפיקו רווח כספי כלשהו מפעילות זו. בנוסף לכך נקבע כי החל משנת 2005 צוות 3 לא הייתה מעורבת יותר בעניין זה גם באופן פורמאלי וכי גם-ים לבדה התקשרה אז באופן ישיר עם המועצה האזורית והוסיפה לקיים את האירועים הפרטיים הסגורים, למעשה עד עצם היום הזה.

הטיעונים לעונש

ביום 31.10.10 נשמעו הטיעונים לעונש בפניי.

בא-כוח המאשימה הצביע על החומרה הטמונה בעבירות שבהן הורשעו הנאשמים ועל גישת הפסיקה, לפיה יש להילחם בנגע הבנייה הבלתי-חוקית ולהחמיר את הענישה בגין עבירות אלו. בנוסף הצביע בא-כוח המאשימה על היקפו הרחב יחסית של השטח שגודר ושימש לקיום האירועים הפרטיים הסגורים במקרקעין ועל האופי המיוחד של המקרקעין.

בנסיבות אלה עתר בא-כוח המאשימה להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר על-תנאי (לנאשמים 5-2), קנסות גבוהים במיוחד והתחייבות שלא לעבור את העבירות נשוא כתב-האישום במשך שלוש שנים. כן עתר בא-כוח המאשימה להוציא צו הפסקת שימוש מיידי וצו הריסה, שיבוצע על-ידי המאשימה תוך חיוב הנאשמים בהוצאות הביצוע.

בא-כוחם המלומד של הנאשמים פרש בהרחבה את טיעוניו לעונש, כדלקמן:

ראשית, מבחינה עובדתית, מיד לאחר הכרעת-הדין שלחה גם-ים הודעה ללקוחותיה בזו הלשון:

בעקבות הכרעת הדין שניתנה... ביום 10.10.10 בבימ"ש השלום ברחובות, מודיעה בזאת חברת ג.י. ניהול חוף פלמחים בע"מ, על אף שאינה צד להליכים, כי תכבד את החלטת ביהמ"ש הנכבד ותפעל לפיה.

משכך, החברה לא תערוך אירועים תחת כיפת השמיים במתחם המזנונים בחוף פלמחים בעונת ההפעלה 2011, עד לבירור העובדות בהליך הערעור.

אבקשכם לסור למשרדינו בתיאום לקבלת החזר הסכומים וההמחאות שהועברו עד למועד זה.

אנו צוות ההנהלה והבעלים מתנצלים על הטרחה.

בהמשך לכך נטען כי בוטלו כ-15 אירועים שהיו מתוכננים להתקיים במקרקעין ותשלומים ששולמו לגם-ים למפרע הושבו ללקוחות (צילומים של צ'קים שהושבו בצירוף קבלות זיכוי נמסרו לבית-המשפט).

כמו כן הוצגו בפני בית-המשפט תמונות המלמדות על פירוק גופי התאורה ואלמנטים נוספים במקום ונטען כי פורקו כל העזרים שאפשרו את קיום האירועים במקרקעין. בנוסף לכך הוצגה הצעת מחיר שקיבלה גם-ים לרכישת עמודי התאורה והגדר, אם כי בפועל רכיבים אלה לא פורקו עדיין.

שנית, בא-כוח הנאשמים הצביע על העובדה כי כתב-האישום היה מינורי יחסית והצביע על מספר אירועים בודדים שהתקיימו במקרקעין, בעוד שהכרעת-הדין הייתה רחבה וכללית הרבה יותר, וזאת על בסיס העובדות שהתגלו במהלך המשפט, לרבות עובדות שהנאשמים עצמם הביאו בפני בית-המשפט.