חע"מ
בית משפט השלום בית שאן
|
21086-07
03/01/2010
|
בפני השופט:
עיריה מרדכי
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה מבוא העמקים
|
הנתבע:
וליד יוסף טאטור
|
גזר-דין |
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המדובר, בעבירה של אי קיום צו בית משפט שניתן בת.פ 1232/02 ביום 21.1.04 , על פיו נצטווה הנאשם להרוס בתוך 15 חודש את המבנה נשוא אותו תיק. המדובר בתוספת קומה של 105 מטר למבנה קיים.
בניית המבנה התגלתה עוד ב-7.02 לפני שנים רבות וביהמ"ש העניק לנאשם שהות לתקן את המעוות.
הנאשם לא קיים את הצו, עד היום המבנה עומד במקומו ולא הוצא כל היתר.
עבירות הבניה הינן חמורות ונפוצות ונהיו למכת מדינה. בתי המשפט מחוייבים להחמיר בגינן.
חומרה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעבירה של אי קיום צו ביהמ"ש.
במקרה דנן הנאשם טען ביום 21.1.04 שהבן שלו התחיל לבנות והוא הסכים ואז עזב והותיר אותו עם הסיפור וכי מדובר בשלד שלא הושלם. כמו כן ציין כי בכוונתו לטפל אך חסר לו כסף.
במסגרת גזר הדין ציינתי את טיעוני הנאשם. ציינתי את הטיעונים הרבים שהתנהלו באותו תיק ואת הדחיות שהיו כולל דחיות לטיעונים לעונש. ציינתי על אף הזמן הרב שעבר עד למתן גזר הדין לא השכיל להוציא היתר. התחשבתי בטענותיו כי הפסיק את הבניה ולא השלימם ובמסגרת התקופה יחסית ארוכה שהוענקה ניתן אף צו הפסקה שיפוטי האוסר על המשך עבודות ושימוש המבנה.
על פניו השהות שניתנה, נוצלה לרעה. כתב האישום בתיק זה הוגש ב-12.04 זמן ארוך לאחר כניסת הצו לתוקף. ביום 15.12.08, לפני מעל שנה הנאשם הודה והורשע כאשר הוא הופיע עם ייצוג וביקש לדחות על מנת להרוס את המבנה ולקבל היתר. לא נעשה דבר במישור התכנוני. מה שנעשה הוא השלמת הליכי בניה בהשוואה לטענות שנטענו ב-21.1.04 כאשר הקומה נמצאת בשימוש בפועל.
הנאשם מבקש להתחשב בנסיבותיו האישיות, כאשר אלה נסוגות מפני האינטרס הציבורי ואף מאבדות את משקלן לאור כל המפורט לעיל וחוסר ההפנמה.
לאור כל האמור, ולאחר ששמעתי ושקלתי את טיעוני הצדדים הנני מטילה על הנאשם עונשים כדלקמן:
1.מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים
מיום 1.6.2010 עבירות על סעיפים בהם הורשע בתיק זה, ויורשע בהם בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.
2.הנני מורה על הפעלת ההתחייבות שנחתמה ע"י הנאשם בת.פ 1232/02, ע"ס 20,000 ₪, או
200 ימי מאסר תחתיו.
3.בהתחשב בגובה ההתחייבות שהופעלה, על אף שהיתה אמורה להרתיע את הנאשם ולא השיגה את מטרתה ולפנים משורת הדין לא אכביד עם קנס נוסף על כן הנני מחייבת את הנאשם בתשלום קנס בשיעור 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תחתיו.
הקנס וההתחייבות ישולמו ב -20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.2.2010 והאחרים לא יאוחר מה-1 לכל חודש שלאחריו.
לא ישולם תשלום במועד יעמוד מלא הקנס לתשלום מיידי.
באם הנאשם הפקיד סכום בגין צו הבאה, יקוזז הסכום מהקנס.
4.אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 30,000 ₪, להימנע, תוך 3 שנים מיום 1.6.2010 ,מלעבור עבירה על סעיפים בהם הורשע בתיק זה.