מ"י 6052-14 מדינת ישראל נ' דיין(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה שלישית לעצור את המשיב למשך 8 ימים, על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק") וזאת בגין חשד לביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר לעשות פשע, זיוף בנסיבות מחמירות וכן סחר בבני אדם לנטילת איברים.

2.בבקשה נטען כי המשיב, יחד עם אחרים, סחר באיברים, תוך שתיווך בסחר באיברים כאמור.

3.בהחלטתי מיום 8.8.14, קבעתי, כי קיים חשד סביר שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו בבקשה, אף כי לא ביחס לכל המקרים עליהם מצביעה המבקשת.

כמו כן, עמדתי על כך שקיימת עילת מעצר במקרה הנדון, הן של מסוכנות והן של שיבוש אפשרי מהליכי חקירה, ועל רקע כל אלה גם יחד, ובפרט בהתחשב בעובדה שמדובר בפרשה עובדתית ענפה ובמסכת מורכבת של אירועים, בהם כפי הנטען מעורבים מספר חשודים, שלא ניתן לנתק הזיקה בין המעשים המיוחסים לכל אחד באופן מלכותי מחלקם של האחרים – יש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד היום.

4.אכן, מקובלת עליי טענת ב"כ המשיב, התואמת הגיון ההלכה הפסוקה בנדון, כי ככל שהחקירה מתקדמת על בית המשפט לבחון היטב האם פעולות החקירה שבוצעו בינתיים, הולידו מסקנה, כי החשש הסביר התעצם, ואף בכך אין די, שכן, על בית המשפט להתרשם כי לא ניתן לבצע את החקירה אלא שעה שהמשיב נתון במעצר.

עיון בחומר המונח בפניי, חלקו לאחר הדיון הקודם, מעלה כי סימני שאלה שניצבו בפניי במועד הדיון הקודם, נפתרו בינתיים, וכי על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, תצרף הראיות מחזק את החשדות העומדות כנגד המשיב.

יתר על כן, מארג הראיות גם יחד מלמד, כי חלקו של המשיב שזור וכרוך בחלקם של מעורבים אחרים, אשר לגבי חלקם, ניתנו על ידי החלטות להארכת מעצרם מתוך הבנה כי חידוש, כפי שכתבתי בהחלטתי הקודמת, איננו מחייב דווקא להציב בפני בית המשפט ראיות המסבכות במישרין את המשיב למעשי העבירה המיוחסים לו, וכי קיומו של חומר חקירה נוסף, המצביע על מעורבותו של המשיב במעשים הנטענים, יכול בנסיבות העניין לשמש יסוד איתן לצורך שקילת האפשרות למעצרו של המשיב.

5.לעת הזו, שוכנעתי, כי לא ניתן לבכר את שחרורו של המשיב בעת הזו, הן משום המסוכנות הנטענת הנשקפת ממעשיו של המשיב, אשר כאמור, המסד העובדתי הגוזר מסקנה בדבר קיומו של החשד הסביר התעצם בינתיים, והן בשל החשש האפשרי משיבוש הליכי חקירה.