רע"א, ע"א
בית המשפט העליון
|
1204-21,1024-21
20/06/2021
|
בפני השופט:
י' עמית
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. ש.י.מ.(המבקש ברע"א 663/21)
2. ר.ע. (המבקש ברע"א 1024/21)
עו"ד דור בן עזרי ועוה"ד חנן עזרן ולירום סנדה (בשם המבקש ברע"א 663/21)
עו"ד ניר דוידסון ועוה"ד עדי רוואש (בשם המבקש ברע"א 1204/21)
|
המשיב ברע"א 663/21 וברע"א 1204/21:
הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים
עו"ד מיכל דלומי
|
| בקשת רשות ערעור |
בשתי הבקשות שלפנַי מתעוררת שאלת תחולתה של הלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014)) על הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון או החוק) אשר נכנס לתוקף ביום 15.9.2019. משכך אדון בהם במאוחד.
- בטרם נתאר את העובדות הרלוונטיות לעניין, נעמוד על הרקע להלכת אלקצאצי ועל הסוגיה המתעוררת בענייננו.
על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), לפיה התנהלו הליכי חדלות פירעון של יחיד לפני כניסתו של חוק חדלות פירעון לתוקף, לבית משפט של פשיטת רגל הסמכות לבטל את הכרזתו של חייב פושט רגל (או לדחות בקשת פשיטת רגל) בין היתר אם התנהל החייב בחוסר תום לב, בין אם בשלבי יצירת החובות ובין אם במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו (סעיפים 18ג(ג), 18ה(א)(2), 37, 54 ו-55 לפקודה; ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי (31.7.2008); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (9.8.2009); גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 10 (2.10.2019)). סמכות זו לבטל הליך חדלות פירעון בשל חוסר תום לב מצד החייב הוכרה גם במסגרת חוק חדלות פירעון (ראו למשל: סעיפים 183 ו- 176(א)(2) לחוק; ע"א 2434/19 קיירה נ' שלומי, פסקה 26 (27.5.2020); ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019) (להלן: עניין רפאל)).
- השאלה שהתעוררה בנסיבות עניין אלקצאצי הייתה לגבי "תקופת הצינון" שצריכה לחלוף בין מועד ביטול הליך פשיטת הרגל ועד למועד שבו רשאי החייב להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל. וכך נקבע:
"סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כינוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי." (שם, פסקה ג).
השאלה שלפנינו הינה אפוא, האם הלכת אלקצאצי ממשיכה לעמוד בתוקף גם לאחר כניסתו לתוקף של החוק, ומי הגורם המוסמך להחליט באשר לאורך תקופת הצינון המתבקשת לפי אותה הלכה.
ומכאן לפירוט העובדות הרלוונטיות לכל אחד מהמבקשים והשתלשלות ההליך בעניינם.
רע"א 1204/21
- בעניינו של המבקש ברע"א 1204/21 (להלן: עוידה) התנהל הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בחיפה (פש"ר 60242-10-18) אשר נפתח ביוזמתו. ביום 7.11.2018 ניתן צו כינוס לנכסיו. לאחר שהצהיר על חובות בסך של 554,091 ש"ח לשמונה נושים, מונה לו מנהל מיוחד והושת עליו צו תשלומים בסך של 3,500 ש"ח לחודש. עוידה צבר פיגור משמעותי בתשלומים החודשיים, לא הגיש דוחות דו-חודשיים על הוצאותיו והכנסותיו ועל אף שניתנו לו מספר הזדמנויות להסיר את מחדליו, הוא לא עשה כן. לפיכך, ביום 24.12.2019 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול צו הכינוס ומחיקת בקשתו. בפסק הדין נקבע כי לאור הלכת אלקצאצי, עוידה לא יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל אלא בחלוף 18 חודשים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת