פסק דין
לפניי תביעה בסדר דין מהיר אשר הוגשה על ידי התובעת, חברה העוסקת באספקת סחורה קמעונאית לסיטונאים, כנגד הנתבע, בעל סופרמרקט, לתשלום חוב בסך 4,350 ₪ בגין סחורה שלטענת התובעת היא סיפקה לנתבע.
תמצית טענות הצדדים:
1.לטענת התובעת, ביום 9.10.03 היא סיפקה לנתבע סחורה של בקבוקי מים מינרלים ושקי קמח שעלותם סך 3,686.63 ₪, ובתוספת מע"מ סך 4,350 ₪. התובעת צירפה לתביעתה העתק של חשבונית שהוציאה לנתבע על הסכום האמור.
2.לטענת התובעת, הנתבע לא שילם את החוב, חרף התראות שנשלחו אליו. התובעת מציינת כי הנתבע טען תחילה שהשיב את הסחורה וכי בידו מסמך המעיד על כך, ברם מסמך זה לא הוצג. עוד טוענת התובעת, כי היא שילמה את תשלום המע"מ בהתאם לחשבונית, אשר הועבר לשלטונות המע"מ.
3.הנתבע טוען מנגד, כי לא קיבל את הסחורה, ואף לא את החשבונית שהעתקה צורף לתביעה. לטענתו, ביום העסקה הנטענת, לא היה לו כסף מזומן או שיקים, ולכן לא הסכימה התובעת לספק לו את הסחורה. הנתבע הדגיש, כי הוא לא חתום על העתק החשבונית, וצירף חשבוניות של עיסקאות אחרות בינו לבין התובעת, הנושאות את חתימתו, באופן המעיד על אישור קבלת הסחורה על-ידו. עוד טען הנתבע, כי התובעת השתהתה שיהוי רב בהגשת התביעה, באופן שגרם לו נזק ראייתי, מאחר והתביעה הוגשה כחמישה ימים לפני תום תקופת ההתיישנות.
4.בדיון בפניי העידו מנהל התובעת, מטעם התובעת, והנתבע מטעמו.
דיון והכרעה:
5.המחלוקת בין הצדדים הינה אפוא עובדתית, ונסובה על השאלה האם סיפקה התובעת לנתבע סחורה בסכום התביעה, אם לאו.
6.לאחר בחינת עדויות הצדדים וטענותיהם, סבורני כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את עילת תביעתה, כמתחייב במאזן ההסתברויות, ולפיכך דין התביעה להידחות.
7.כאמור לעיל, התביעה מושתתת בעיקרה על העתק של חשבונית שלפי הטענה הוציאה התובעת לנתבע בגין אספקת סחורה, כאשר לטענת התובעת התמורה לא שולמה. לפי עדותו של מנהל התובעת, מדובר בהעתק משוחזר של החשבונית, שהוצא ממחשבי התובעת. החשבונית המקורית לא צורפה, ועל ההעתק שצורף אין חתימה של הנתבע או כל גורם אחר. לעניין זה העיד הנתבע, כי בהתנהלות העסקית שבין הצדדים, הוא היה חותם על גבי החשבונית שקיבל, עם קבלת הסחורה (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 29-32). הנתבע אף צירף דוגמאות של חשבוניות שהנפיקה לו התובעת במקרים אחרים, הנושאות את חתימתו. אומנם אחת מהחשבוניות איננה נושאת חתימה, אלא מצויין על גביה בכתב יד "תשלום בשיק לחודש", אולם הסברו של הנתבע כי באותו מקרה הסכימה התובעת לשלם באשראי כנגד מתן שיק, ומכאן הרישום האמור, הינו סביר. מכל מקום, מדובר על תיעוד כתוב של הסכמה לגבי אופן התשלום על סחורה שהתקבלה, דבר שלא קיים בענייננו.
גרסת התובע באשר לנוהג לחתום על חשבוניות עבור סחורה שהתקבלה, עולה בקנה אחד עם עדות מנהל התובעת, אשר העיד, ביחס לשיטת העבודה מול הנתבע, כדלקמן:
"אם הבן אדם משלם על המקום, רושמים על החשבונית שולם מזומן וחותמים. ואם לא משלמים מזומן, אני לא מוריד את הסחורה אם אני לא מכיר את הבן אדם. זה קורה שאני מוריד סחורה. ההעתק של החשבונית יצא מהמחשב אבל חייב להיות צמוד לחשבונית המקור עוד העתק, זה צריך להיות אצלנו או אצל עו"ד פאיז שרקאווי. המסמך החתום חייב להיות אצלנו.
ש. למה הוא לא פה עכשיו?
ת. אין לי פה את המסמך החתום". (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 14-19).
8.מהדברים האמורים עולה, כי אמור היה להיות מסמך מקורי וחתום על-ידי הנתבע. עוד עולה, כי מסמך זה אמור היה להיות, לדברי בעלי התובעת, אצל התובעת או אצל עוה"ד שטיפל בזמנו בעניין עבורה. מסמך זה, שהינו מהותי למחלוקת, לא הוצג מטעם התובעת. גם לא הוצגה תעודת משלוח או כל אסמכתא חתומה אחרת המעידה על אספקת הסחורה לנתבע. זאת ועוד, התובעת לא הביאה לעדות את מי שיכול היה להעיד על פריקת הסחורה אצל הנתבע ומסירתה לידיו, קרי – את נהג המשאית שלדברי מנהל התובעת פרק את הסחורה אצל התובע. משנשאל מנהל התובעת מדוע לא הובא הנ"ל למתן עדות, השיב כי לא היה מודע לצורך להעידו, ומכך משתמע כי לא היתה מניעה לכך. הימנעות התובעת מהצגת הראיות האמורות, יוצרת חוסר ראייתי מהותי ביחס לתביעתה; בנסיבות המפורטות, עצם העובדה שבמחשבי התובעת קיים העתק של חשבונית שהונפקה על-ידה, אין בה כדי להוכיח כי הסחורה אכן סופקה לנתבע, המכחיש את קבלתה. יתרה מכך, בהימנעות מהצגת ראיות ועדויות רלוונטיות כאמור, יש כדי ליצור הנחה, כי אלה, לו היו מוצגים, היו פועלים לחובת התובעת ( עא 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (פורסם במאגרים) (2006)).
9. מסקנת הדברים היא, איפוא, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את עילת תביעתה, ולפיכך התביעה נדחית.
10.התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.