לשכת סוכני ביטוח בישראל ע.ר. ואח' נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה בהתאם להחלטת ביהמ"ש מתאריך 24.2.2013.

הבקשה

לטענת התובעים, בדיון שהתקיים בתאריך 27.12.2012 הודו הנתבעים כי מטרת הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור את דעתם כאילו סוכן הביטוח הינו פרזיט, אנכרוניסטי, מיותר, מיושן ויש להעבירו מן העולם, כשלשיטת הנתבעים, "הציבור ישפוט".

עוד נטען, כי מאז הגשת התביעה פרסמו הנתבעים 3 סרטונים נוספים אשר יש בהם כדי להשליך על תום ליבם של הנתבעים.

עוד טענו, כי לנתבע 4, אשר הוסף לכתב התביעה, אחריות מוגברת היות והוא מקבל ההחלטות העיקרי ביחס לפרסומים כנגדם.

לבסוף נטען, כי עילות התביעה בגין גניבת עין, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפרת חובה חקוקה נמחקו מכתב התביעה. באשר ליתר העילות, התובעים טענו כי הם מאמינים שיעלה בידם לשכנע את ביהמ"ש בדבר תחולתן על עובדות המקרה.

תגובה לבקשה

ב"כ הנתבעים השיב כי יש לדחות את בקשת התיקון ולהורות על סילוק התביעה על הסף כעולה מבקשתם מתאריך 17.6.2011.

עוד ציין, כי הבקשה הוגשה בניגוד לדין, היא אינה מפרטת את התיקונים המתבקשים ואינה נתמכת בתצהיר. מעבר לכך, הבקשה חורגת מההיתר המוגבל שניתן לתובעים בהחלטת ביהמ"ש מתאריך 24.2.2013. התובעים לפיכך מבקשים לערוך "מקצה שיפורים" הרבה מעבר לסוגיות הספציפיות שהוגדרו על ידי ביהמ"ש. כך למשל הוספת נתבע אשר כלל לא נתבע בתביעה המקורית והוספת עילת תביעה חדשה שעניינה פרסום לשון הרע נגד תאגיד.

עוד נטען, כי התיקונים המבוקשים אינם תורמים דבר לביסוס עילות התביעה . דווקא העילות בגינן ניתנה הזדמנות לתובעים לתקן התובענה כגון: עילות הרשלנות, תיאור כוזב ותחרות בלתי הוגנת, באלה התובעים הסתפקו בחזרה על אותן טענות בשינויים שוליים, לפיכך דין התביעה לסילוק על הסף היות ואין בהם כדי לבסס את עילות התביעה הנטענות.

עוד נטען, כי כתב התביעה המתוקן כולל עילות שדינן היה להימחק לפי החלטת ביהמ"ש.

לאור האמור לעיל, התבקש ביהמ"ש לדחות את הבקשה או לחילופין להתנות את התיקון בתשלום הוצאות ריאליות אשר יתנו ביטוי למשאבים הרבים שהשקיעו הנתבעים בכתב ההגנה המקורי.

תשובה לתגובה

ב"כ התובעים השיב, כי הבקשה וכתב התביעה המתוקן הוגשו בהתאם להחלטת ביהמ"ש. ככל שביהמ"ש יסבור אחרת מבוקש כי יינתנו הוראות להתאמת התיקון.

ב"כ התובעים הוסיף, כי בתאריך 1.3.2013 הוא הגיש את בקשה 11 שעניינה הארכת מועד להגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה עקב רצונו להוסיף תיקוני רשות לצד תיקוני החובה, משלא הוגשה עמדת המשיבים יש לראותם כמסכימים לבקשה.

אשר לפירוט התיקונים, טען ב"כ התובעים, כי הבקשה אכן אינה מפרטת את התיקונים היות והתיקונים נעשו לפי החלטת ביהמ"ש והוסיף כי אין חובה לפרט את התיקונים שעה שהם נעשים לפי החלטה מנחה ומפורשת.

אשר לטענה כי הבקשה לתיקון חורגת מההיתר שניתן בהחלטה, טען ב"כ התובעים כי הוראת התיקון הפנתה לתיקון רחב שחלקו נתון לשיקול דעת והוסיף כי בבקשה 11 ביקשו אורכה לצורך ביצוע תיקונים נוספים, בקשה זו התקבלה ללא התנגדות מצד התובעים.

אשר לצירוף הנתבע 4, טען ב"כ התובעים, תפקידו וזיקתו של הנתבע 4 מוכחים בתצהירו, שצורף לבקשת הסילוק. צירופו של האחרון לא עלה על הפרק במועד הגשת התביעה המקורית אולם לאחר הגשת בקשת התיקון היה מקום להוסיפו במסגרת התיקונים הנוספים.

עוד נטען כי החלטת ביהמ"ש אינה מוגבלת לעילות מסוימות.