פסק דין בהודעה לצד ג'
א. כללי
1. התביעה העיקרית היא תביעת תלויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן "
חוק הפלת"ד").
2. ביום 4.1.96 בשעה 5:45 או בסמוך לכך ארעה תאונת דרכים קטלנית בקטע הכביש שבין רמלה למחלף השבעה (להלן:
"התאונה") בה קיפחו את חייהם נהג הרכב, מר יתים בשיר (להלן:
"הנהג המנוח"), ואחת הנוסעות, הגב' עביד סועאד (להלן:
"המנוחה"). בתאונה נפגעו שתי נוסעות נוספות, הגב' אלעטונה שרה שתביעתה נדונה בת.א. 6714/03 בבימ"ש השלום בכפר סבא, והגב' אלעביד זהאר.
3. הרכב בוטח בביטוח חובה אצל סהר חברה לביטוח בע"מ (להלן:
סהר") ואבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן:
"אבנר"). התביעה העיקרית הינה תביעת התלויים של המנוחה, בה תבעו התלויים את: עזבון הנהג המנוח, סהר, אבנר ואת הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן:
"קרנית").
4. טענתן העיקרית של הנתבעות 2 ו-3 (סהר ואבנר) היתה כי הנהג המנוח הסיע ברכב את המנוחה ונוסעים נוספים "הסעה בשכר" בשכר בניגוד לתנאי הביטוח המחייבים ותוך הפרת הוראות יסודיות של הפוליסה ולכן הן אינן חייבות בפיצוי עפ"י הפוליסה ו/או עפ"י חוק הפלת"ד.
הנתבעת 4, קרנית, שלחה הודעות צדדי ג' לעזבון הנהג המנוח, וכן לבעלים והמחזיקים של הרכב הנ"ל, גב' סנא אבו ראזק ואביה מר מוחמד חג'אג'. מר חג'אג' הינו בעל חברת הסעות והיה מעבידו של הנהג המנוח, וכן היה הבעלים האמיתי והמחזיק בפועל ברכב, אשר מטעמים השמורים עימו נרשם באופן פורמלי בלבד ע"ש בתו, סנא אבו ראזק. ביום 1.11.06 דחה ביהמ"ש את ההודעה נגד צד ג' 2, גב' סנא אבו ראזק, לאחר ששולחת ההודעה ביקשה למשוך את ההודעה נגדה.
5. ביום 16.3.04 אושר הסכם הפשרה שנחתם בין התובעים לנתבעות 2-4 בתביעה העיקרית, למעט החלוקה הפנימית בין התובעים לבין עצמם (לגביה הורה ביהמ"ש לב"כ התובעים להמציא תוכנית חלוקה חדשה של הפיצוי בין התובעים בהתאם להנחיותיו אשר אושרה במועד מאוחר יותר) וקיבל תוקף של פסק דין. יוער כי מהסכם הפשרה לא ניתן לדעת מי מהנתבעות נשאה בנטל הפיצוי או כיצד התחלק הסכום בין הנתבעות.
6. לפיכך הדיון שלהלן נסב אך ורק על הודעות צדדי ג' ששלחה קרנית נ' עזבון הנהג המנוח ונגד מר חג'אג'.
קרנית טוענת כי מכוח ההסכם בין סהר לקרנית חולק תשלום הפיצוי ביניהן ולכן היא תובעת מהצדדים השלישיים רק את הסכום ששילמה עפ"י ההסכם עם התובעים, ולא את מלוא הפיצוי ששולם לתובעים בתביעה העיקרית.
ב. דיון
7.
טענת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא
קרנית טוענת כי קביעתו של בימ"ש השלום בכפר-סבא בפסק דינו מיום 28.6.03 בת.א. (כפ"ס) 6714/03 הדן בתביעתה של הנוסעת שנפגעה בתאונה, לפיה התאונה ארעה במהלך הסעתה של הנפגעת לעבודה ברכב הסעות, מהווה מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא.
כידוע, קביעה במשפט אחר תהווה מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, אם במשפט הראשון ניטשה מחלוקת בשאלה עובדתית מסוימת שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 90).
בפסק הדין הנ"ל דנה כב' השופטת מימון-שעשוע בנזקי הנפגעת
מבלי להכריע בהודעת צד ג', כאשר בתיאור המסכת העובדתית נכתב כי "במהלך הנסיעה לעבודה ברכב ההסעות, ארעה תאונה קטלנית..." (עמ' 2 ש' 2). השופטת לא דנה בשאלה אם מדובר בהסעה בשכר ו/או בנסיבות התאונה בכלל, פרט לכך שציינה את העובדה שהמל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה (וכידוע, אין בכך כדי להוכיח ו/או להצביע על כך שמדובר בהסעה בשכר). מכל מקום, הכרעתה עסקה בשאלת הנזק בלבד ושאלת נסיבות התאונה לא היתה חיונית לתוצאה הסופית בתביעה העיקרית שם ולכן אינה מהווה מעשה בית דין.
יתרה מכך: בסיפא של פסק הדין, קבעה כב' השופטת במפורש כי "פסק הדין בהודעת צד ג' שהגישה קרנית כנגד בעלי הרכב ומחזיקיו יינתן בהתאם להכרעת ביהמ"ש השלום בראשל"צ בפלוגתא הזהה הנדונה בפניו בין אותם צדדים", דהיינו- עפ"י ההכרעה בתובענה הנוכחית. לא זו בלבד שאין לראות בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בכפר סבא שם מעשה בית דין בשאלות הטעונות הכרעה בהודעה לצד שלישי שבפניי, אלא ששם לא הוכרעה כלל בהודעת צד ג' ואף נקבע שההכרעה בעניין הצדדים השלישיים בתובענה הנוכחית תחול גם שם (היינו דווקא היא שתקים מעשה בית דין).
על כן דין טענת קרנית כי קיים כבר מעשה בית דין - להידחות.