לקריף נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת ועדת עררים לגמלת ניידות מיום 20/11/11 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי סוג הליקוי ממנו סובל המערער אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות ("ההחלטה").

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה בתוקף פסק דין, מיום 20/9/11, שניתן בהסכמת הצדדים ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הוטל על הוועדה לבדוק את המערער מחדש בתחום הנוירולוגי, לציין את כלל הממצאים, ולאורם לקבוע האם יש מקום לקבוע מוגבלות בניידות.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות. אבהיר טעמיי:

בתחום הנוירולוגי:

4.לטענת המערער, לאור ממצאי הוועדה לפיהם קיים ליקוי בעצב הפרוניאלי, היה מקום להפעיל את סעיף א-5 או א-6 באופן חלקי או מותאם.

המשיב טוען מנגד, כי החלטת הוועדה ברורה ומפורטת. יישום פריט ליקוי באופן חלקי או מותאם הוא עניין שברפואה שאינו מצוי בסמכות בית הדין.

5.עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי אבחנת הוועדה היא "צניחה חלקית של כף רגל שמאל ללא ממצאים מעל הברך". לדעת הוועדה, הממצאים אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים הנלווית להסכם הניידות, וככל שהאבחנה הייתה "צניחה מלאה של כף רגל שמאל ללא שיתוק מעל הברך", ניתן היה לזכות ב- 40% נכות לפי יישום חלקי של סעיף א-5.

אולם, משלא נמצאו כל הממצאים שברשימת הליקויים הנלווית להסכם הניידות, אין לקבוע דרגת נכות מותאמת או חלקית בגמלת ניידות. אף לא ניתן לחייב ועדת עררים לניידות ליישם פריט ליקוי באופן חלקי או מותאם (דב"ע מד/ 01- 590 חיים תשובה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 227; דב"ע נה/ 01- 23 המוסד לביטוח לאומי – חיה פיק, פד"ע כט 546, 557).

6.משערכה הוועדה השוואה בין מצבו הרפואי של המערער על פי אבחנתה וממצאי בדיקתה לבין המשמעות התפקודית של רשימת הליקויים, הרי שבדרך הילוכה זה של הוועדה – בו הופעל שיקול הדעת הרפואי תוך ביסוסו על בדיקה קלינית – לא נפל כל פגם משפטי. לפיכך, דין טענה זו להידחות.

בתחום האורטופדי:

7.לטענת המערער, הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין, ולא נערכה למערער בדיקה אורטופדית, וממילא לא צוינו ממצאים בתחום זה.

לטענת המשיב, הוועדה ביצעה בדיקה יסודית בישיבתה הראשונה ביום 26/12/10. על פי הוראות פסק הדין, הוחזר עניינו של המערער לוועדה לצורך בדיקה נוירולוגית בלבד ולא הוטל על הוועדה לבדוק את המערער מחדש בתחום האורטופדי.

8.למקרא פרוטוקול הדיון בו הוסכם על השבת עניינו של המערער לוועדה, ביום 5/7/11, עולה במפורש שהסכמת המשיב נוגעת לתחום הנוירולוגי בלבד, שכן נאמר: "מכיון שמפרוטוקול הוועדה נעדרים ממצאים של בדיקה נוירולוגית אסכים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לניידות באותו הרכב, על מנת שתבדוק את המערער מחדש...". אמנם דובר על בדיקה מחדש, אך מראשיתו של אותו משפט ניתן להסיק כי ההסכמה עוסקת בבדיקה נוירולוגית, ורק בעניין זו הוסכם להשיב את עניינו של המערער לוועדה. לפיכך, הוועדה פעלה על פי הנחיות פסק הדין אשר הורה על בדיקה מחדש בתחום הנוירולוגי בלבד. הטענה נדחית.

סוף דבר:

9.המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהוועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין. החלטת הוועדה מנומקת באופן מפורט וברור, ולא מצאתי שנפלה בה טעות משפטית.

10.הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

11.לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.