לקסון נ' יצחק מועלם

פסק דין

1.התובעת היא מהגרת עבודה מהפיליפינים שהועסקה כמטפלת סיעודית אצל הנתבע במשך כשנתיים ועשרה חודשים, עד להתפטרותה.

המחלוקת העיקרית בתביעה שלפנינו היא האם נסיבות סיום עבודתה מצדיקות פסיקת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. כמו כן חלוקים הצדדים לגבי זכויות סוציאליות שונות - גמול בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשי שכר, דמי נסיעות, פדיון חופשה ודמי חגים.

2.רקע עובדתי

א.התובעת הועסקה כמטפלת סיעודית אצל הנתבע מיום 10.8.07 ועד ליום 10.6.10.

ב.כיוון שהנתבע היה זכאי לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, החל מחודש ינואר 2009 התובע הועסקה גם על ידי חברת "מסר סיעוד ורווחה בע"מ" וזו שילמה לה חלק מהשכר.

ג.בחודש יולי 2007 הצדדים חתמו על חוזה עבודה (נספח ב' לתצהיר התובעת).

ד.הצדדים חתמו על חוזה נוסף ביום 12.3.09 (נספחים א' וב' לתצהירי הנתבע).

ה.הנתבע התגורר ברמת גן.

ו.במהלך חודש פברואר 2010 הנתבע נחבל ואושפז בבית החולים "בית רבקה" למשך כחודש וחצי. במהלך תקופה זו סעדה אותו התובעת מספר שעות מדי יום.

ז.בתום תקופת האישפוז הועבר הנתבע לבית בנו, מר אורי מורן, בישוב גן יאשיה שבעמק חפר.

ח.התובעת טיפלה בנתבע במשך כחודשיים בבית בנו, עד להתפטרותה.

3.לטענת התובעת, היא התפטרה מעבודתה עקב הרעה בתנאי העבודה, נוכח דרישת הנתבע שתלון בבית בנו, חרף העובדה שקודם לכן הועסקה במתכונת של מגורי חוץ (LIVE OUT). על יסוד טיעון זה נתבעו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

רכיב תביעה מרכזי שני הוא התביעה להפרשי שכר. לטענת התובעת, השכר ששולם לה היה נמוך משכר המינימום והנתבע לא היה רשאי לנכות משכרה הוצאות כאילו שהיא התגוררה עמו.

בנוסף, נתבע שכר עבודה בגין עבודה בשעות נוספות, דמי חגים, נסיעות וחופשה.

4. לטענת הנתבע, לא היתה כל הרעה בתנאי עבודתה של התובעת, אשר מלכתחילה התחייבה לטפל בו כשהיא מתגוררת יחד עמו (LIVE IN) והתפטרותה היתה על רקע רצונה להינשא לבן זוגה. בנוסף נטען כי התובעת התפטרה על אתר מבלי שהתריעה או מסרה הודעה מוקדמת כנדרש.

ביחס לשאר רכיבי התביעה נטען כי שכרה של התובעת וכל הזכויות הנלוות שולמו על פי הדין, בהתאם לדרישותיה ולייעוץ שקיבלו בני משפחתו של הנתבע.

5.בדיון שהתקיים לפנינו העידה התובעת, באמצעות מתורגמנית לשפה האנגלית. נציין כי אף בעלה של התובעת נכח במהלך חלק מהדיון. מטעם הנתבע העידו בניו, אורי ואסף מורן, שטענו כי אביהם אינו כשיר להעיד.

ביחס לאי העדתו של הנתבע, אנו מקבלים את הסברו של בנו, מר אסף מורן, לפיו:

"אבא בכלל לא יודע על קיום הדיון הזה, אנחנו הסתרנו ממנו את המידע הזה מחשש שיקרה לו משהו. אבא הוא מאסכולה הישנה, הוא בן 92, ואם הוא ישמע או יבין במצבו שיש דיון בביהמ"ש כנגדו, אז יש חשש שיקרה לו משהו חלילה, ולכן אנחנו מטפלים בכל העניינים. הוא לא מבין מה זה ביהמ"ש ומה זה תביעות. אף פעם לא היה לו ... הוא לא היה בסיטואציות כאלה, למעט הגירושים שהיו לו מאמא.