לנטון נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ

פסק דין

התובע הינו בעלה של הגב' שולמית לנטון, שהינה, יחד עם אחיותיה, בעלות הנכס ברח' שפירא 22 פינת רח' תרעד 30 ברמת גן.

התובע משמש כמנהל הנכס. לטענתו, ביום 27/12/09 הסתבר לו כי בסמוך לתאריך זה התקינה הנתבעת צלחת קליטה מבלי לבקש כלל את אישור בעלות הנכס.

התובע טוען כי הדבר נעשה אגב שימוש בכח, כאשר נפתחה דלת היציאה לגג וכאשר הצלחת חוברה בעזרת קידוחים למעקה הגג.

התובע נדרש להוציא מכתב מעורך דין וביקש את הסרת הצלחת. בעקבות המכתב ביקרו נציגי הנתבעת פעמיים במקום, בכל אחת מן הפעמים נדרש התובע לשלוח נציג מטעמו. בפעם השניה הוסרה הצלחת, לטענת התובע כאשר במעקה נשאו החורים והקידוחים.

התובע הגיש דרישה לפיצוי בסך 4,250 ₪ ובתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי יש ברשותה אישור חתום על ידי התובע להתקנת צלחת, אישור מיום 23/2/2001. הנתבעת טוענת כי ביום 28/12/09 הגיעה פניית ב"כ התובע בדבר התקנת צלחת נוספת ללא רשות. הנתבעת טוענת כי אכן הגיעה פעמיים לנכס, פעם ביום 10/1/2010 ופעם ביום 11/1/2010, ובאותו מועד אחרון הוסרה הצלחת. הנתבעת מכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע וטוענת כי לא זכו לעיגון ראייתי.

הצדדים הופיעו בפני היום ולאחר ששמעתי אותם קובעת אני כי דין התביעה להתקבל בחלקה. התובע אכן מייצג את בעלי הנכס והגג הוא רכושם הבלעדי. לא ניתן לבצע כל פעולה בגג ללא קבלת רשות מבעלי הנכס. ,

סבורני כי לא היה כל מקום להסתמך על אותו אישור ספציפי שניתן ביום 23/2/2001. מדובר באישור שניתן מלפני תשע שנים אשר אפשר להתקין צלחת, לטענת התובע, טענה שלא נסתרה, מדובר בצלחת על מרפסת של שכנה.

הנתבעת רשאית היתה להביא את החומר הרלוונטי לגבי התקנת צלחת זו ואז ניתן היה להבין האם אכן היתה התקנה על הגג אם לאו.

בכל מקרה, גם אם הותקנה צלחת אחת ברשות, אין הדבר מאפשר להתקין כתשע שנים מאוחר יותר צלחת נוספת.

לא שוכנעתי כי מדובר בפעולת תחזוקה שוטפת ומן הסתם גורם כלשהו יזם את אותה פניה לאחר כשמונה שנים.

היה מקום להביא את כל התיעוד בנוגע לאותה פניה ואת אותו גורם שביקש את אותה פעולה נוספת כדי להבין על סמך מה פעלה הנתבעת בשנת 2009 .

שוכנעתי כי ברשות הנתבעת היו את פרטי התובע וגם אם בתחזוקה שוטפת עסקינן, היה מקום ליידע את התובע ולתאם עימו את אותה פעולה שנדרשה על מנת שלא יתקבל הרושם שהנתבעת עושה ברכוש התובע כבתוך שלה .

לכן, לא שוכנעתי כי כדין פעלה התובעת בחודש דצמבר 2009 עת התקינה צלחת נוספת על הגג של התובע.

לגבי הנזקים, אכן נשלח מכתב עורך דין מיום 28/12/09 שהתקבל אצל הנתבעת ורק אחרי קבלתו פעלה הנתבעת להסרת הצלחת.

לא הובאה לי כל ראיה מהם הסכומים ששולמו בגין עריכת מכתב ההתראה.

בנוסף, שוכנעתי שהתובע או מי מטעמו נדרשו לבזבז שעות ביום 10/1 וביום 11/1 על מנת לבקר בגג ולהציגו בפני נציג הנתבעת. אני מעריכה ראש נזק זה בארבע שעות עבודה.

לגבי נזקי הקידוחים לא הוצגו בפני תמונות, התובע טען כי הנזק לא תוקן וגם לא הוצגה בפני כל ראיה למשמעות הכספית של אותם קידוחים. בראש נזק זה יש להביא בחשבון פגיעה ברכוש ללא קבלת הסכמת בעל הנכס.

לאחר ששקלתי את כל הנושאים הללו, קובעת אני פיצוי של 2,500 ₪ הכולל בחובו 1,000 ₪ עבור אבדן שעות עבודה, 500 ₪ עבור המכתב ו- 1,000 ₪ עבור הפגיעה ברכוש.