לנדאו נ' רווח

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות שהוצגו לבית המשפט, אני מחליט לקבל את את התביעה במלואה.

התובעת העידה כי החנתה את רכבה וכי כאשר הגיע אליו למחרת היום ראתה את רכב הנתבעת צמוד עליה, באופן שחלקו האחורי מועך קמעה את הפגוש הקדמי של רכב התובעת. להוכחת טענתה הגישה התובעת תמונות לבית המשפט ובהן ניתן לראות בבירור את כלי הרכב צמודים.

אני נותן אימון בדברי התובעת כי התמונות צולמו בטרם הזיזה את רכבה. חיזוק לכך יש בדבריה שלא הופרכו כי היא צלצלה לפקחי העיריה כדי לגרום לכך שרכב הנתבעת יזוז או ייגרר. מן הסתם, אילו יכולה היתה התובעת לתמרן ולצאת מן החניה לא היתה פונה לעיריה אלא היתה פשוט מצליחה לצאת ולנסוע. התובעת אכן העידה כי לא ראתה את רכב את הנתבעת כשהיא חונה בפועל, אולם בצירוף לתמונות שהוצגו ולדבריה שלא נסתרו כי לא הזיזה את הרכב כלל מאז שהחנתה אותו, הרי שניתן לקבוע בבירור כי הנתבעת החנתה את רכבה בחוסר זהירות ותוך פגיעה ברכב התובעת באופן שאינו מאפשר גם לנהג מיומן ביותר לצאת מן החניה (אלא אם יזיק לרכבים אחרים או לרכבו שלו). אני דוחה את טענת הנתבעת כי התובעת יכולה היתה לצאת עם רכבה וכן את דבריה כי ייתכן שהתובעת ניסתה לזוז שכן מדובר בעדות סברה ותו לא. מהתמונות רואים בבירור כי גם המרווח בין רכב התובעת לבין הרכב שמאחוריו הוא מרווח צר ביותר אשר גם הוא אינו מאפשר יכולת תמרון סבירה כדי להוציא את הרכב מן החניה.

אין מחלוקת והדבר נראה גם בתמונות בבירור כי הנתבעת חנתה במקום אסור לחניה, כאשר רובו של רכבה צמוד לאבני שפה הצבועות באדום לבן. גם אם נניח כי עירית תל אביב אינה נוהגת ליתן דוחות על חניה אסורה בסופי שבוע, הרי שאין הדבר שולל את הפרת החוק לחנות במקום אסור ואין קשר בין מדיניות האכיפה לבין הפרת חוק העזר הנוגע בדבר. אילו לא היתה הנתבעת חונה היכן שחנתה לא היה נגרם נזק לתובעת. הנתבעת אף אישרה בסוף עדותה כי נצמדה לרכב התובעת ויש בכך כדי לחזק את גרסת התובעת דווקא.

אשר להיקף הנזק, הרי שהוא מוכח מחוו"ד השמאי והקבלה שצורפה לתיק בעוד הנתבעת הביאה כל ראיה לסתור. ברי כי אין לקבל את טענתה כי שווי הרכב לא הצדיק את עלות התיקון, שכן אין קשר בין השניים והדברים ברורים. תמונות הנזק מתאימות לנסיבות ולאופי האירוע כפי שתיארה התובעת, ונראה שהתמונות מספרות כמעט את כל הסיפור ותומכות בגרסת התובעת.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשתה, אגרת משפט ושכ"ט בסך 1,200 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ב, 13 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: