החלטה
(התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב)
התובעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה תביעה לסכום קצוב על סך 7,659 ₪. בהתאם למסופר בכתב התביעה, נרשם הנתבע ביום 25.7.08 ללימודים אצלה על פי טופס רישום והתחייב לשלם שכר לימוד עפ"י הוראות שיפורסמו על ידה. הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו ולא שילם את מלוא הסכומים שהוא חייב בהם, חרף מכתבי דרישה והתראה ונותר חייב את הסכום הנתבע.
טענות הנתבע הן, בתמצית, שהתביעה אינה כשירה להתברר כתביעה לסכום קצוב מאחר ולא צורפו כל חוזה או התחייבות מפורשים עליהם חתום הנתבע, והוא מעולם לא חתם על כאלה. את התקנון שצורף לכתב התביעה ראה בפעם הראשונה רק כאשר קיבל את נספחי כתב התביעה. הוא לא חתם מעולם על התחייבות לתשלום שכר לימוד ולא ביצע כל פעולה אקטיבית לצורך הרשמה למעט תשלום מקדמה והצגת מועמדות. זאת עשה כדי להכנס לרשימת המועמדים ולקבל תשובה אם יתקבל ללימודים בהמשך.
גם בעת ההרשמה באמצעות האתר לא ראה כל תקנון אלא רק מילא פרטים וביקש לשלם דמי הרשמה. הוא נרשם באתר האינטרנט של התובעת ושילם את דמי רישום בסך 350 ₪. הוא טוען כי נאמר לו שכדי להפוך לסטודנט מן המניין עליו לבצע פעולה אקטיבית של הודעה על הרשמתו ולשלם שכר לימוד ללא קשר לדמי הרישום, אותם היה ברור לו כי יפסיד אם יבחר שלא להרשם בסוף ללימודים. בחודש ספטמבר 2008 ראה כי כרטיס האשראי שלו חוייב בסך 7,000 ₪ ולפיכך הודיע לחב' האשראי כי אינו מכיר בחוב זה, ולאחר חקירה שביצעה חב' האשראי זוכה חשבונו מחדש. מכאן שהתובעת ידעה כבר במועד זה על אי רצונו להרשם ללימודים אצלה. אם יוכיחו לו כי חתם על התחייבות מלאה כפי שטוענת התובעת הוא מוכן לשלם את החוב.
עיון בכתב התביעה מלמד כי לכאורה התביעה מלכתחילה לא היתה ראוייה להיות מוגשת כתביעה לביצוע סכום קצוב, מאחר ולא צורף לה "חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליהם ראייה בכתב" סעיף 81 א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.
המסמכים היחידים שצורפו לכתב התביעה הם תקנון הפסקת לימודים על ידי סטודנט שאינו חתום כלל על ידי הנתבע, וכן פלט מחשב המעיד על רישום, אך אינו חתום על ידי הנתבע. לכל היותר ניתן לדלות מטופס זה ראיה מכללא להתחייבות, אולם כאשר עסקינן בתביעה לסכום קצוב דורש החוק התחייבות מפורשת ומשמעות הדבר היא התחייבות ערוכה על ידי הנתבע. זאת ועוד: בכותרת הטופס אף מצוין "האם התקבל אוטומטי לא". משמע, יש בכך תימוכין לטענת הנתבע, לכאורה, כי אכן לא התקבל ללימודים ולכן אינו חב בסכום הנתבע.
אולם בנקודה זו דומני כי החקירה הנגדית והמסמכים שהוצגו בה לנתבע משלימים את החסר, ואף לגופו של עניין.
בהתאם לפלט המחשב שצורף לכתב התביעה ולתשובת הנתבע בחקירה הנגדית הוא ביצע רישום באתר התובעת ביום 25.7.08. במועד זה ככל הנראה טרם התקבל ללימודים.
במכתב מיום 24.9.08, ממוען לתובעת, שהוצג לנתבע, וככל הנראה נכתב על ידי סבתו נכתב "...הריני לבקשכם לרשום אותי ללימודי משפטים וממשל ובכך לשנות את רישומי הקודם....". הנתבע השיב כי לא ראה מכתב זה מעולם וכי זו לא החתימה שלו.
לאחר מכן הוצג לו מכתב נוסף מיום 30.10.08, ממוען לתובעת, אותו אישר הנתבע ובו נכתב "...בגין לימודי שנה א'...ומאחר ובן לא יכול להגיע בזמן ללימודי שנת תשס"ט מסיבות משפחתיות...הנני לבקש לבטל את ההרשמה ולהחזיר את המקדמה...".
בהמשך הודה הנתבע כי שני המכתבים נחזו להיות כתובים על ידי אותו אדם (סבתו), ואמנם, לא צריך להיות מומחה כדי להתרשם כי אכן כך הדבר.
מכתבים אלו משלימים את החסר לעניין דרישת ההתחייבות המפורשת הנדרשת בחוק כתנאי להגשת תביעה לסכום קצוב; לטעמי, די במכתב מיום 30.10.08 לבדו כדי להסיק כי הנתבע אכן נרשם ללימודים וביקש לבטל אותם ולקבל את כספו בחזרה. תוכן המכתב האחרון מוכיח כי הנתבע כבר התקבל ללימודים ולכן חל עליו התקנון. גם במכתב מיום 24.9.08 נכתב כי מבוקש לשנות את "הרישום הקודם", ומשמע שהטענה כי הנתבע לא נרשם כלל ללימודים נסתרת מניה וביה. בשני המכתבים אין כל אזכור לטענותיו כלפי התובעת כי לא נרשם כלל וכיוצא באלו טענות. המכתב מיום 30.10.08 אף נשלח לאחר המועד שבו לטענתו ערך בירור עם חברת האשראי ובוטל חיובו בגין שכר לימוד, ועדיין אין במכתב זה כל אזכור של טענותיו כי אם בקשה לבטל את ההרשמה מסיבות אישיות.
הנתבע נשאל בהמשך: "לגבי התקנון, אתה מודה שנרשמת דרך אתר האינטרנט. אני אומר לך שבהתאם לאתר האינטרנט אתה לא יכול להירשם בלי לאשר שקראת את התקנון". והוא השיב "זה שאישרתי לא אומר שקראתי אותו".
תשובתו זו של הנתבע אינה יכולה לשמש טענת הגנה כלל. בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד זהבה לופו, פ"ד נד(2) 559 נקבע כי "כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא". וכי "על המעלים טענת אפסות לסתור חזקה זו ולהוכיח את גרסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה" – במקרה דנן לא העלה הנתבע ולו שמץ ראיה לסתור את החזקה. נראה שהנתבע, מבחירתו שלו, ללא שהיתה כל מניעה שהיא, בחר לאשר את התקנון ואם לא קרא אותו, כפי שהשיב, פועל הדבר לחובתו.
לאור האמור לעיל אני דוחה את ההתנגדות, מורה על שפעול הליכי הוצל"פ בתיק 2600573100 ומחייב את הנתבע בהוצאות בסך 1,500 ₪.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.