ליפנר אהרון נ' פניגשטיין רחל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 20.5.10.

במסגרת תיק זה התבררה תביעה אשר הגיש המבקש לחיוב המשיבה בתשלום הלוואה שהעניק לה, כאשר לטענת המשיבה אין היא חייבת בתשלום שכן המסמך עליו מתבסס המבקש מזויף ולא זו בלבד שלא העניק לה הלוואות אלא שדווקא היא סייעה לו בפירעון חובותיו.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ובהחלטה מיום 15.12.08 ניתנה למשיבה רשות להתגונן מפני התביעה. בהמשך, בהחלטה מיום 5.2.09, מינה בית המשפט מומחית מטעם בית המשפט לבחינת שאלת אמיתות חתימת המשיבה על מסמך ההלוואה. המומחית הגישה חוות דעת ובמסקנותיה נקבע, בין היתר, כי במידת סבירות גבוהה נחתם המסמך על ידי המשיבה. בעקבות חוות הדעת, עתרה המשיבה לקביעת התיק להוכחות ובהחלטה מיום 18.8.09 נעתר בית המשפט לבקשה זו.

התיק נקבע להוכחות ליום 20.5.10, אולם המבקש לא התייצב לדיון ולפיכך נדחתה התביעה והמבקש חויב בהוצאות המשיבה.

בעקבות מתן פסק הדין הגיש המבקש בקשה לביטולו. לטענת המבקש, עקב התפטרות בא כוחו הקודם מייצוגו, לא נמסרה לו הודעה בדבר מועד הדיון שלכן לא התייצב. המבקש עותר איפה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה מהודעת ההתפטרות של בא כוחו הקודם של המבקש, עולה כי המבקש ידע אודות הדיון. לגבי סיכויי התביעה, טוענת המשיבה שלא ניתן לקבוע מהמסמכים שהציג המבקש כי עמד בנטל המוטל עליו. לחילופין, טוענת המשיבה, אם יבוטל פסק הדין יש להתנות הביטול בהפקדת כספים בקופת בית המשפט.

אין באפשרותי לקבל את טענת המבקש לפיה לא ידע אודות מועד הדיון. כאמור בהודעת בא כוחו הקודם של המבקש מיום 18.3.10, ידע בא כוחו הקודם של המבקש אודות הדיון. אפילו לא מסר בא כוחו של המבקש למבקש עצמו את מועד הדיון (טענה בה אינני מכריע בנסיבות העניין) הרי ששלוחו של אדם כמותו. ידיעת בא כוח המבקש כמוה כידיעת המבקש ומחלוקות שנתגלעו בין המבקש לפרקליטו, אינם שוללים זאת ודינם להתברר בין המבקש לפרקליטו הוא. נקודת המוצא לבחינת הבקשה הינה כי המבקש ידע אודות מועד הדיון, שלכן אין מקום לביטול פסק הדין "מחובת הצדק".

במצב זה שוקל בית המשפט את הסיבה למחדלו של המבקש להתייצב לדיון ואת סיכויי הצלחתו בתיק אם יבוטל פסק הדין.

לנוכח הנימוקים אשר פורטו בבקשה אינני סבור כי היעדרות המבקש מהדיון נבעה מזלזול בבית המשפט או במשיבה. לא הגיוני לייחס זלזול שכזה דווקא לתובע ודווקא לנוכח המשאבים שהושקעו בבירור התביעה. נראה שאי ההתייצבות נבעה מטעות של המבקש, טעות אשר עלולה לקרות לכל אדם ואשר איננה מצדיקה כשלעצמה את הסנקציה החריפה ביותר של דחיית התביעה.

אמנם, המבקש לא טרח כלל להתייחס בבקשתו לפן השני של הדיון בבקשה לביטול פסק הדין, זה המתייחס לסיכויי ההצלחה בתיק העיקרי, אולם לנוכח טענות הצדדים ובפרט לנוכח חוות הדעת השוללת דווקא את טענות המשיבה ביחס לחתימת מסמך ההלוואה, סבורני כי לא ניתן לקבוע שלמבקש אין סיכוי לזכות בתביעה למרות העדר פירוט לכך בבקשה זו. במצב זה אף אינני סבור שיש להתנות הביטול בהפקדת כספים בקופת בית המשפט.

מאידך, אין הצדקה להשית על המשיבה את מחיר טעותו של המבקש, כאשר המשיבה ובא כוחה טרחו ובאו והמתינו עד בוש למבקש.

בנסיבות אלו, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנני מקבל את הבקשה וקובע כי פסק הדין מיום 20.5.10 מבוטל. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,200 ₪ בלא קשר לתוצאות התיק העיקרי.

ישיבת ההוכחות נקבעת ליום 27.4.11, בשעה 17:00. ישיבת ההוכחות תארך שעתיים. הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.