ליטוין נ' יהודה

החלטה

1. בפני בקשה לדחיית מועד להגשת תצהירים מטעם הנתבע. מדובר בתצהירי חוקרים, שהנתבע מבקש להציג בשלב מאוחר יותר.

2.דין הבקשה להדחות מהטעמים הבאים –

א.הנתבע מבקש להציג את הראיות שבידיו במועד על פי רצונו ולא כפי שמקובל בבית הדין. בקשתו אינה עולה בקנה אחד עם רעיון חשיפת האמת, העומד בבסיס ההליך המשפטי כולו (ר' למשל רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516 ורע"א 637/00 בנק דיסקונט בע"מ נ' אברת-סוכנות ביטוח בע"מ, פ"ד נה(3) 661, והאסמכתאות המופיעות שם).ב כך אף נכתב בספרות:

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים ניזונים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים 'בקלפים גלויים'". (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית, תשס"ט) עמוד 198, כפי שפורסם באתר "נבו").

ב.אין מקום במקרה זה להסתמך על הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515). באותו עניין, אשר במרכזו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, לא קבע בית המשפט העליון מסמרות בסוגיה, אלא התווה את העקרונות הבאים: יש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את השני במהלך המשפט בראיה לא צפויה. חריג לכלל הוא כאשר בית המשפט סבור כי הגילוי לא ישרת מטרה זו של חקר האמת. במקרה כזה, יש להשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת שלא להתיר את העיון או הגילוי.ו

ג.בעניינו, מדובר בתביעה לפיצויי פיטורים. המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא מצומצמת ופשוטה ותעיד על כך החלטת כב' הרשמת אלקיים אשר קבעה ישיבת הוכחות בת שעה אחת, לאחר שבפניה התנהלה ישיבת הקד"מ.

ד.מעבר לכך, דרך המלך בבתי הדין לעבודה היא להרשות חקירה על תצהיר, שהרי לא תמיד די בהתרשמות בית הדין מהאמור בו ורשאי בעל דין שכנגד לנסות ולערער את גרסתו של המצהיר ואף להוכיח באמצעותו את גרסתו הוא (דב"ע נא/ 1-4 בוקובזה – ליבו מימון והשקעות בע"מ, פד"ע כג 451 (1991)). המשקל שיש לתת לעדות ילמד מתוך שמיעת העד, חקירתו בחקירה נגדית, התרשמות כללית ממנו, העקביות בתשובותיו וכדומה. הפתעת בעל דין על ידי ממצאים של חוקרים וחקירה שטיבם אינו ידוע (הדברים לא פורטו בבקשה ואף לא הוצג עותק החקירות לעיון בית הדין), אינה מתיישבת עם הנוהג והמקובל בבית הדין, ספק בעיני כיצד יש בכך לתרום לחשיפת האמת וכיצד הבקשה מתיישבת עם חובת ההגינות ותום הלב הדיוני שחלה על הצדדים להליך השיפוטי.

3.לאור האמור לעיל, לא מצאתי טעם לחריגה מסדרי הדין הנוהגים בבתי הדין לעבודה. גרסתם של שני הצדדים כבר פורטה בכתבי הטענות, התובע והנתבע הגישו תצהיריהם לתיק ומשכך, אין מקום להיעתר לבקשה.

4.בהתחשב בכך שבמועד הגשת הבקשה התבקשה הארכת מועד להגשת תצהיר הנתבע וחרף זאת הוא כבר הגיש את תצהירו–הוא, הנתבע רשאי להשלים הגשת התצהירים מטעמו תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.

5.הוצאות בקשה זו ילקחו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.