לול זרגוזי ואח' נ' משרד הפנים

1. בפני ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 בערר (ב"ש) 3868-16 שניתן על ידי כב' הדיין מיכאל זילברשמיד ביום 7.9.17, בו נדחה באופן חלקי ערר המערער 1, לול זרזגי, נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לקבוע מגבלה גיאוגרפית לפיה המערער 1 לא יוכל לעבוד ולהתגורר בתל אביב ובאילת.

2. המערער 1, לול זרזגי (להלן – "המערער"), אזרח אריתריאה, יליד 1970, הסתנן לישראל בסוף שנת 2010 ומאז הוא שוהה בישראל במסגרת ההגנה הקבוצתית הניתנת לאזרחי אריתריאה. המערער התגורר בתל אביב ועבד בשנים 2014-2015 אצל המערערת 2, אמורה מיו בע"מ (להלן - "המערערת 2"). המערער הגיש בקשה למקלט בישראל ביום 11.10.15, אולם זו נדחתה ביום 14.2.16 בשל האיחור בהגשתה.

3. ביום 29.10.15 ניתנה למערער הוראת שהיה במתקן "חולות" על ידי המשיבה, רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (להלן - "המשיבה"). לאחר שההליכים המשפטיים בהם נקט המערער לביטול הוראת השהייה נדחו, נכנס המערער למתקן "חולות" בתאריך 22.11.15 ושוחרר ממנו בתום 12 חודשי שהיה ביום 17.11.16.

עוד ביום 13.11.16, טרם שחרור המערער מ"חולות", ביקש בא כוחו, כי רשיון הישיבה אשר ינתן למערער עם שחרורו לא יכלול מגבלה גיאוגרפית. עם שחרורו של המערער ממתקן 'חולות', ניתנה לו אשרה עם מגבלה גיאוגרפית לפיה הוא אינו רשאי להתגורר ולעבוד בתל אביב או באילת.

4. ביום 24.11.16 הגישו המערערים ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן - "בית הדין"), בו עתרו נגד המגבלה שהוטלה על המערער, המונעת ממנו לחזור ולעבוד אצל המערערת 2. בד בבד עם הערר הוגשה בקשה לצו ביניים אשר יאסור על המשיבה לנקוט הליכי אכיפה נגד המערערת 2 בגין העסקת המערער, וזאת עד למתן פסק הדין בערר, וניתן צו זמני בהתאם. ביום 27.11.16 נקבע כי עד להחלטה אחרת לא ינקטו הליכי אכיפה נגד המערער.

5. ביום 7.9.17 קבע בית הדין, כי המשיבה רשאית להטיל מגבלה גיאוגרפית על מסתננים אשר סיימו את שהותם במתקן. זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה ואת התנאים בהם תתאפשר שהייתם בה ועל כן, נתונה לשר הפנים הסמכות לקבוע תנאים למתן אשרות לישיבת זרים בישראל. מכוח סמכות זו, הוחלט בשנת 2015 על הטלת מגבלות גיאוגרפיות על מסתננים שסיימו את שהותם ב"חולות". התכלית של מדיניות זו - מניעת השתקעות מסתננים במרכזי הערים - הוכרה בבג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (פורסם בנבו) (11.8.15) (להלן - "בג"ץ דסטה") כתכלית ראויה.

בית הדין הוסיף, כי הסמכות להטיל מגבלה גיאוגרפית כוללת גם את הסמכות לקבוע את דרך יישומה של מדיניות זו. על כן, הורה שר הפנים על הנפקת רשיון עם מגבלה גיאוגרפית לכל מסתנן שהוראת השהייה, שניתנה לו פקעה או בטלה. השוהים ב"חולות" מודעים להוראה זו, כבר במועד ראיון הקליטה שנערך להם. ככל והשוהה מעוניין להשיג על הכוונה להטיל עליו מגבלה גיאוגרפית, הוא יכול לעשות כן והממונה על ביקורת הגבולות יכריע בטענותיו בהתאם לנסיבות העניין ועל פי שיקול דעתו, כאשר ברי, כי על החלטת הממונה להיעשות בסבירות ובהתבסס על תשתית עובדתית ראויה, בדומה לכל החלטה מינהלית. מאחר ועסקינן בהוראות ביצוע של סמכות הקבועה בחוק, לא קיימת חובה לפרסם את מדיניות המשיבה ביחס לאופן הטלת המגבלה הגיאוגרפית.

לצד קביעתו העקרונית בדבר תוקפה של המדיניות להטלת מגבלה גיאוגרפית על שוהים שהשתחררו ממתקן "חולות", קבע בית הדין כי בעניינו האישי של המערער לא נערך בירור מקיף בפני הממונה על ביקורת הגבולות בשאלה האם יש בנסיבותיו הפרטניות כדי להחריגו מהמדיניות הנוהגת. על כן, המערערים רשאים להגיש בקשה למשיבה בעניין זה, וזו תיתן דעתה לטענות שיועלו ותערוך שימוע חדש ככל ותראה בכך צורך. עד לקבלת החלטת המשיבה, לא יינקטו פעולות אכיפה נגד המערער.

6. מכאן הערעור.

במקביל להגשת הערעור, פנה המערער למשיבה בבקשה לבטל את המגבלה הגיאוגרפית שהוטלה עליו, בהתאם להוראות בית הדין. ביום 20.11.17 - לאחר הגשת הערעור - דחתה המשיבה את הבקשה. בהחלטה נקבע, כי הטלת מגבלה גיאוגרפית על מסתננים העומדים בתנאים שנקבעו להפניה למתקן השהיה 'חולות', מהווה כלי להשגת המטרה של מניעת המשך השתקעותם במרכזי הערים בישראל. ההחלטה נשענת על הסמכות הרחבה הנתונה לשר הפנים בעניין זה בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן - "חוק הכניסה לישראל"). עבודתו של המערער בתל אביב בעבודה שישראלים אינם מוכנים לעבוד בה אינה מהווה טעם מספק להחרגה מהמדיניות להטלת מגבלה גיאוגרפית, שכן בקבלת טענה זו יהא כדי לאיין את המדיניות כליל. כמו כן, לא הוכח, כי שהמשיבה 2 צריכה דווקא את המערער לעבודה הנדרשת, שעה שלא נדרשה הכשרה מיוחדת לביצוע התפקיד שמילא, כאשר ממילא לא הועסק במקום במשך שנת שהותו במתקן "חולות". המשיבה הוסיפה, כי אינה מוצאת צורך לקיים שימוע למערער מאחר ונערכו לו שני שימועים בעת כניסתו למתקן "חולות", ומאחר ואין המדובר בהחלטה השוללת את רשיון הישיבה של המערער או גורעת מזכויותיו.

אוסיף, כי בדיון ביום 6.12.17 ניתן צו עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור.