לוי נ' קופת חולים לאומית

פסק דין

בפני תביעה בגין הוצאת דיבה המופנית כלפי הנתבעת, היא קופ"ח לאומית.

1. לטענת התובע נקטו כלפיו עובדי קופת החולים בהתנהגות אשר יש בה גזענות והוצאת דיבה. בין היתר ובמיוחד מתמקד התובע בהפניה מאת פרופ' מיכאל לוי, במסגרתה העיר פרופ' לוי כדלקמן: " יש לציין שלמרות שקיבל כל מה שדרש בצורה תוקפנית אם בחופש מחלה ממושך לביטוח לאומי ואם זה בהפנייה לבדיקה US, החולה לא היה מרוצה. הוא המשיך לטעון, כמו בכל הפעמים כי אני מקפח אותו, למרות שלא ברור לי במה אני מקפח אותו אם בכל הביקורים קיבל כל מה שדרש ובד"כ בצורה תוקפנית".

לטענת התובע לא נהג בתוקפנות ומשום כך יש באמירה זו משום הוצאת דיבתו.

עוד טוען התובע כי מסמך זה מועבר במסגרת התיק הרפואי שלו לכל מי שמטפל בו ובכך יש משום פרסום לשון הרע. זאת ועוד, לטענת התובע התנהלות הנתבעת ועובדיה כלפיו מקורה בגזענות.

2.לטענת הנתבעת נהגה כלפי התובע בסבלנות, סיפקה לו את כל דרישותיו וזאת על אף שאומנם פעל בתוקפנות כך לשם הדוגמא, באותו מעמד בו כתב פרופ' לוי את האמור לעיל היה זה לאחר שהתובע ישב בחדרו במשך 42 דקות ודרש תוספת לימי המחלה. משכך לטענת הנתבעת, ככל שאומנם ניתן לראות בנקיטה במילה "תוקפנות", משום לשון הרע, הרי שקמה לה הגנת "אמת דיברתי" בהתאם איסור לשון הרע.

3. בדיון לפני העידו התובע עם נציג הנתבעת מר שמרת יוסף. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות כפי שהוצגו בפני הנני מוצאת כי דין התביעה להידחות ולהלן יפורטו טעמי:

א. נתתי אמון בעדותו של מר שמרת יוסף ובהתאם נקט כלפיו התובע בהתנהגות הגובלת באלימות מילולית, קילל אותו ופנה אליו בתוקפנות. לעניין זה אציין, כי אף בדיון לפני הרהיב עוז התובע ופנה אל נציג הנתבעת תוך הרמת קול. אם כך נהג התובע בפני ביהמ"ש אין כל ספק כי בנקל נהג באופן דומה גם בקופה"ח.

ב.לאמור אוסיף כי התובע ציין במסגרת כתב תביעתו כי אותו רופא טיפל בו לשביעות רצונו במשך 15 שנים. זאת ועוד, משהודיע לו הרופא כי אין הוא מעוניין עוד לטפל בו השתמש התובע במטבע הלשון "הוגלה מגן עדן". מדבריו אלו של התובע הנני למדה כי לאורך השנים קיבל שירות טוב ואף היה מעוניין כי רופא זה ימשיך לטפל בו ומשכך הנני סבורה כי ככל הנראה האשם הוא בו ולא ברופא.

ג. זאת ועוד, התובע מציין כי יתכן שיהיה מי שיראה בתלונתו משום רגשי נחיתות ואולם הוא מציין :"גם פרנואיד לפעמים נרדף"- אין זו אלא שיודע התובע להעיד על עצמו מכלי ראשון ויודע הוא אל נכון את המקור לתלונותיו.

5.סוף דבר התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום ט' כסלו תשע"א, 16/11/2010 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

הוקלד על ידי: אליזבת ויגוצקי