לוי ואח' נ' מנור ואח'

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ברחובות (כב' השופט בדימוס ג. ברק) מיום 26.11.10, הקובע כי יש לדחות את התביעה שהגישו המבקשים כנגד צד ג', מנורה חב' לביטוח, וכי לחלק את האחריות לקרות התאונה נשוא התביעה כך שאחריות המבקש 1 (להלן "המבקש") מגיעה לכדי 70%, ואילו אחריות המשיבה 1 (להלן "המשיבה") מגיעה לכדי 30%.

בדיון שנערך בפני הודיע ב"כ המבקשים כי הוא מצמצם את הבקשה, באופן שהוא חוזר בו מהערעור על מחיקת התביעה כנגד המשיבה 2, חברת הביטוח.

2.ואלה העובדות הרלוונטיות -

ביום 2.6.10 ארעה תאונת דרכים בין המשיבה שרכבה על אופנוע ובין המבקש שנהג ברכב משא (שבבעלות המבקש 2). אין מחלוקת כי הצדדים נסעו במקביל זה לזה, וכן אין מחלוקת כי המבקש ביקש לרדת לשולי הדרך כדי לבדוק את מכשיר הניווט שלו. לצורך כך היה עליו לעבור מהנתיב השמאלי לנתיב הימני ואח"כ לשול הדרך. המבקש פגע במשיבה שרכבה על אופנועה, כאמור, מימין למבקש.

המשיבה הגישה תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לה ע"ס 36,573 ₪ (והעמידה תביעתה בסמכות בימ"ש לתביעות קטנות ע"ס 31,200 ₪).

המבקש, מצידו, סבר כי התאונה הינה באחריות המשיבה, אשר לטענתו, נהגה בשול הדרך תוך כדי עבירה על חוקי התנועה, וע"כ הגיש תביעה שכנגד ע"ס 7,566 ₪.

3.קביעות בימ"ש קמא-

לאחר שהובאו בפניו ראיות, ונשמעו העדים, קבע בימ"ש קמא כי אחריותו של המבקש עולה מעדותו שלו ומעדות העד מטעמו, אך גם למשיבה חלק באחריות זו, אם כי אחריותו של המבקש גבוהה יותר.

בימ"ש קמא קבע כי אינו מקבל את עדות המבקש לפיה הוא וידא שהדרך פנוייה לפני שהחל לסטות מנתיבו, מאחר ואם היה נזהר ועובר מנתיב לנתיב תוך שהוא מוודא כי הדרך פנוייה, חייב היה לראות את המשיבה הרכובה על אופנוע. עוד קבע בית משפט קמא, עובדתית, כי המבקש נהג בחוסר זהירות וללא תשומת לב מספקת.

בנוסף קובע בית משפט קמא כי על מנת לבצע את הסטייה לכוון שול הדרך, היה על המבקש לעבור על פני מכונית אחרת הנהוגה ע"י נהגת אחרת, ואח"כ לחצות את דרכה של המשיבה. בימ"ש קמא התרשם כי המבקש היה עסוק בלאותת לנהגת האחרת וע"כ לא הבחין במשיבה.

בימ"ש קמא קבע כי בגירסתו של המבקש קיימת סתירה בכך שמצד אחד טען כי לא ראה את המשיבה, ומאידך טען כי המשיבה נהגה בשול הדרך שלא כדין. בימ"ש קמא קבע כי היה על המבקש לבדוק בעת שהוא מבצע את הסטייה מנתיבו כי אין הוא חוסם דרכו של איש, אך בכ"ז חסם את דרכה של המשיבה.

בימ"ש קמא קבע כי קיימת סתירה בין עדות המבקש לבין עדות העד מטעמו.

4.טענות המבקש-

לטענת המבקש שגה בימ"ש קמא הן בקביעותיו העובדתית והן בקביעת הנזק.

כך, לטענת המבקש טעה בית משפט קמא כאשר לא התחשב בכך שהמשיבה נהגה בשול הדרך בניגוד לתקנות התעבורה, ומכאן כי היא האחראית היחידה לתאונה ולתוצאותיה.

באשר לנזק טען כי, למשל, בימ"ש קמא חייב אותו בגין נזק למשקפיים של המשיבה, על אף שמהתמונה שהציגה המשיבה עולה כי המשקפיים לא נשברו אלא "התעקמו" בלבד.

5.דיון-

דין הבקשה להידחות.

תחום התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי הדין של בית משפט לתביעות קטנות הינו מצומצם ביותר.