אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> לדון ישראלים שנתפסו במעבר עם תוצרת חקלאית שמקורה בשטחים ושמשאיתם נתפסה ולא שוחררה

לדון ישראלים שנתפסו במעבר עם תוצרת חקלאית שמקורה בשטחים ושמשאיתם נתפסה ולא שוחררה

תאריך פרסום : 13/05/2010 | גרסת הדפסה

ב"ש
בית משפט לענינים מקומיים מעלה אדומים
9-10
10/05/2010
בפני השופט:
יואל צור

- נגד -
התובע:
יוסף סיאם
עו"ד יעקב קמר
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. ע"י משרד החקלאות

עו"ד ג'ריס גנטוס
החלטה

 

1. החלטה זו ניתנת באשר לבקשה  ב.ש. 9/10 שהיא בקשה להחזרת תפוס- משאית מדגם וולבו שנת ייצור 2005 (להלן-המשאית).

  1. ביום 6.3.10 הוביל המבקש כמות גדולה של ירקות במשאיתו כמפורט בדו"ח תפיסה. מדובר היה ב-2 משטחים של חצילים שכללו 137 קרטונים, משטח עגבניות שכלל 61 קרטונים, 5 משטחי מלפפונים שכללו 315 קרטונים ו-10 משטחי קישואים שכללו 656 קרטונים.
  1. כשהגיעה המשאית  למחסום א-זעיים הופיעו פקחים מטעם משרד החקלאות (יחידת הפיצו"ח) ואסרו על הכנסת הסחורה לשטח מדינת ישראל. בהמשך לכך, נתפסה המשאית הנ"ל על תכולתה וכל הסחורה הושמדה.
  1. המבקש חפץ לקבל בחזרה את משאיתו המשמשת אותו להובלה ולכן הגיש את הבקשה נשוא דיון זה. המשיבה הסכימה להחזיר למבקש את המשאית בכפוף לתנאים שלטענת בא כוחו, אין באפשרותו לעמוד בהם.
  1. בקשה דומה לבקשה שלפנינו כבר נדונה בבימ"ש השלום בירושלים בתיק 9003-03-10 ע"י כב' השופט מילנוב בה הופיעו כמבקשים משה גולדנברג והמבקש בתיק זה. בהחלטה שניתנה באותה בקשה קבע כב' השופט מילנוב שניתן לשחרר את המשאית בתנאים שקבע בהחלטתו. על כך הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי בירושלים בתיק ע"ח 14734-03-10 ובאשר לערר זו נפסק שאין לבימ"ש בישראל סמכות לבטל את צו התפיסה שהוצא לגבי המשאית הנדונה אשר נתפסה באיו"ש.
  1. להשלמת התמונה יוזכר שאין זו הפעם הראשונה שהמבקש שלפנינו נתפס כשהוא מעביר תוצרת חקלאית מאיו"ש לישראל ואין זו הפעם הראשונה שמשאיתו נתפסת ושקויים דיון בעניינה. בימים 12.10.2009 ו- 22.10.2009 קויים דיון בפני כב' השופט ברעם,  בבקשה דומה של אותו מבקש בגין תפיסה אחרת של משאיתו עם תוצרת חקלאית. איש לא עורר באותו דיון את שאלת סמכותו של בימ"ש השלום בירושלים לדון בבקשה כגון זו שלפנינו ובסיומו של הדיון פסק כב' השופט ברעם "חלופת תפיסה", כלשונו.
  1.  למעשה בענייננו מתעוררות שתי שאלות:

א.      שאלת סמכותו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים במעלה אדומים לדון בבקשה להחזרת תפוס.

ב.      במידה והתשובה לשאלה הנ"ל היא בחיוב, היש מקום להורות על שחרור המשאית ואם כן באלו תנאים?

שאלת הסמכות

  1. את סמכותו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים במעלה אדומים לדון בבקשה כגון זו שלפנינו ניתן לבסס על אחד משני האדנים הבאים:

א.      מכוח צו בדבר שיפוט בבתי משפט לעניינים מקומיים (הוראת שעה)(יהודה והשומרון)(מס' 1564) תשס"ה-2005 ,  הוסמך ביהמ"ש לעניינים מקומיים במעלה אדומים לדון ישראלי על מעשה או מחדל שאירעו "באזור"- קרי אזור יהודה והשומרון, " אם המעשה או המחדל מהווים עבירה על תחיקת הביטחון המנויה בתוספת לצו זה". אכן, בתוספת לצו מוזכר, בין היתר, " צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)(מס' 1252), התשמ"ח-1988 ולפי כל תקנה או הוראה מכוחו".  מכוח היותו מוסמך לדון בעבירה הפלילית מוקנות לו סמכויות העזר להפעלת הדין הפלילי ובכללן הסמכות להחזרת תפוס וזאת בשל היותה נושא שבסדרי דין ומכוח העובדה שמדובר בסמכות עזר שנועדה לאכוף את הדין הפלילי.  

ב.      ניתן לבסס את הסמכות גם על העובדה שחוקי היסוד של מדינת ישראל חלים על כל ישראלי מכוח " עקרון התחולה האישית". עקרון זה הוכר בבג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל   שקבע כדלהלן:

                      "לדעתנו, חוקי היסוד מעניקים זכויות לכל מתיישב ישראלי בשטח המפונה. תחולה זו היא אישית. היא נגזרת משליטתה של מדינת ישראל על השטח המפונה. היא פרי התפיסה כי על ישראלים המצויים מחוץ למדינה אך באזור הנתון לשליטתה בדרך של תפיסה לוחמתית חלים חוקי היסוד של המדינה באשר לזכויות האדם".

תפיסת חפץ ע"י רשות יכולה לפגוע בזכותו הקניינית ובחופש העיסוק של אדם כמו המבקש ולכן יש לאפשר לו להעלות טענותיו באשר לפגיעה שכזו .  

ג.        העולה מהסקירה דלעיל הוא שבשני הליכים שהתקיימו בבימ"ש השלום בירושלים ע"י שני שופטים שונים, נדונה בקשה להחזרת תפוס שעה שלא היתה לביהמ"ש כל סמכות מקומית לדון בבקשה.

ד.      ביהמ"ש המוסמך לדון בבקשות להחזרת תפוס של תושב ישראלי כשהתפוס נתפס באיזור יו"ש וכאשר הסמכות לשפוט בגין עבירה זו נתונה לביהמ"ש לעניינים מקומיים במעלה אדומים , הוא ביהמ"ש לעניינים מקומיים במעלה אדומים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ