לאור נ' שיין

פסק דין

כתב התביעה מתייחס לעסקת מקרקעין שנעשתה בין הנתבעת בנכס ברמה"ש אשר היה שייך למר לאור המנוח שהיה אחיו של התובע, והיה ידוע בציבור של הנתבעת.

לטענת התובע, הוסכם כי הנכס יימכר והתובע יקבל 50% מהתקבול. עו"ד זאב ברא"ז שהיה מנהל העיזבון הוציא מכתב ובו ריכוז חשבונות והוצאות, ושילם את היתרה לתובע. לטענת התובע, ניכוי ההוצאות שנוכה מחשבונו בסך של כ- 25,000 ₪ נעשה שלא כדין.

מעיון באישור שצורף כנספח א' לכתב התביעה, עולה כי הצדדים הסכימו כי התובע יקבל מחצית מהסכומים שתקבל הנתבעת בגין החנות, ולמען הדיוק נוסח ההסכם הינו כדלקמן:

"מוסכם על ידי כי כל רווח ו/או תקבול ו/או כל רווח שיופק מכל הסכם לעניין שכה"ד וחלוקתו ביני לבין הבעלים, יהיה מיכאל לאור זכאי למחצית ..."

פרשנות נכונה לטעמי של הסכמה זו , הוא כי יש לחלק את הרווח נטו לאחר ההוצאות בין שני הצדדים, שכן כל פרשנות אחרת תביא למצב אבסורד בו צד אחד יכול לשלם לצד האחר אם ההוצאות באופן תיאורטי יהיו חלק נכבד מסך כל ההכנסות.

בתשובתו של עו"ד ברא"ז לב"כ התובע, השיב עו"ד ברא"ז במכתבו מיום 9.2.09 בסעיף 1 ז' למכתב, כי לא נוכה מהתובע שכ"ד ולא מס הכנסה כנטען, וכי כל שיחול חיוב במס על התובע לשאת בו באופן עצמאי. מעיון בדו"ח ריכוז חשבונות והוצאות, מצביע התובע על מספר סעיפים בהם נאמר כי אחת ההוצאות היא מס הכנסה ששולם ע"י רואה החשבון רותם נדב. כמו כן, מצביע התובע על סעיף הוצאה מיום 5.7.05 , כשסוג ההוצאה הוגדר כ"אפריל הקסום" בסבך 5,590 ₪. לטענת התובע, מדובר בשכ"ד ששולם ל"אפריל הקסום" שהיה הבעלים של הנכס. לטענת הנתבעת, מדובר בהוצאות של הוצל"פ מאחר והבעלים של הנכס לא עמדו בהסכם הרכישה ולא שילמו את התמורה בזמן במלואה, והיה צורך לפתוח הליכי הוצל"פ. לתמיכת טענתה, צרפה הנתבעת לכתב ההגנה חשבונית מס מיום 12.6.06 לגבי הוצאות הליכי הוצל"פ.

הגם שחשבונית זו הוצאה ב-12.6.06, אינני יודעת מתי האגרה שולמה בפועל, ומתי נפתח תיק ההוצל"פ. מאחר ומדובר בשכ"ד של חנות בדיירות מוגנת אשר כידוע שכה"ד הוא בסכומים זעומים, גרסתה של הנתבעת בדבר הוצאות הליכים משפטיים מתיישבת יותר עם סכום ההוצאה, מה עוד שהחשבונית שצורפה לכתב ההגנה מתאימה בסכומיה להוצאה זו.

יחד עם זאת, לא קיבלתי כל הסבר מדוע על אף העובדה שעו"ד ברא"ז כי לא נוכה מס הכנסה מהתובע, הרי דו"ח ההוצאות מצביע על מספר הוצאות שמכונות כמס הכנסה. מדובר בהוצאה בסך של 612 ₪ מיום 28.9.04 , 612 ₪ נוספים מיום 16.12.04, ו-612 ₪ נוספים מיום 24.1.05, ו-306 ₪ מיום 22.5.05, ו-306 ₪ מיום 27.7.07. לא קיבלתי כל הסבר על מה שולם תקבול מס זה, ומדוע הוא נוכה מחלקו של התובע.לאור מכתבו של עו"ד ברא"ז כי לא נוכה מס, היה מקום על ההגנה להוכיח כי אם תשלום מס זה לא שולם בגין הכנסות קודמות של העסק, אלא בגין עסקת המכירה.

סך כל הסכומים מסתכמים בסך של 2,448 ₪. לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:

הנתבעת תשיב לתובע סך של 2,448 ₪, שהם תקבולי מס הכנסה כמפורט בדו"ח של עו"ד ברא"ז , וזאת לאחר שלא הובא בפניי כל הסבר מדוע נוכתה הוצאה זו על אף האמור במכתבו של עו"ד ברא"ז כי לא נוכה כל מס מהתובע. סכום זה של 2,448 ₪ ישולם בתוך 60 יום מהיום, ולאחר מכן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

לאור הפער בין סכום התביעה לבין התוצאה, אינני מוצאת מקום לפסוק הוצאות ואני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"א, 30/12/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה