1. העותרת, חברה בע"מ, מסתייגת מהחלטת המשיבה, היא המועצה האזורית באר-טוביה, לפיה נפסלה הצעתה במכרז מספר 1/07. עניינו של המכרז הינו הפעלת מטווח קליעה בשטח המשיבה. שלושה גורמים הגישו הצעות למכרז. לנוכח פסילת הצעת העותרת בטענה שלא עמדה בחלק מתנאי הסף, ופסילת מציע נוסף, החליטה המשיבה להורות על ביטול המכרז, משנותר מציע יחיד.
בית משפט זה נעתר לבקשת העותרת והורה על צו מניעה זמני שאוסר על המשיבה לנקוט בהליך של הוצאת מכרז חדש. הצדדים הגיעו להסכם דיוני, לפיו יסכמו את טענותיהם בכתב ובית המשפט ידון בעתירה העיקרית.
2. המשיבה מדגישה את החסר בהצעת העותרת. הלה הציגה עצמה והגישה את המכרז תחת השם "
חברת מ.א. רוי בע"מ". עם זאת, צרפה העותרת תעודת התאגדות של החברה, בהתאם לתנאי המכרז, והשם המופיע בה הינו - "
חברת מ.א. רוי ייעוץ והדרכה בע"מ". עוד צורף למכרז, על פי תנאיו, אישור רואה חשבון מתאריך 16.12.06, בשם "
חברת מ.א. רוי בע"מ". מכאן טוענת המשיבה שזהותה של העותרת אינה ברורה ולמעשה, היא פועלת תחת שני שמות שונים. פגם נוסף קשור לתצהיר בענין עובדים זרים וחוק שכר מינימום, שהוגש על ידי העותרת, על פי תנאי המכרז. המשיבה מציינת שבראש התצהיר נכתב שם המצהיר בכתב יד, ויתר המסמך אינו אלא צילום.
במענה לטענות אלה מבהירה העותרת כי במועד ההתאגדות, בשנת 2004, שם החברה היה "
חברת מ.א. רוי ייעוץ והדרכה בע"מ". ואולם, הוגשה לעיוני תעודת שינוי שם של החברה משנת 2005, מהשם האמור לשם של החברה היום - "
חברת מ.א. רוי בע"מ". לכן, מסבירה העותרת, האישור של רואה החשבון משנת 2006 מתייחס לשם החברה הנוכחי. המשיבה התייחסה גם לתעודת עוסק מורשה, בה מופיע שמה הקודם של החברה. יצוין, כי תאריך ההדפסה של התעודה האמורה הינו משנת 2006, אך תאריך הרישום הינו משנת 2004, ובשל כך, כנראה, השם המקורי של החברה מוזכר שם. באשר לתצהיר מבהיר ב"כ העותרת, כי התצהיר נחתם על ידי המצהיר, בפניו. בכל מקרה, עולה מפרוטוקול ועדת המכרזים שהתייחסותה לתצהיר הינה ש"אינו מושלם". המסמך אף אומת על ידי ב"כ העותרת, יחד עם ההצעה שהוגשה. יתכן מאוד שלו הפגם היחיד היה התצהיר האמור, עמדת המשיבה היתה אחרת.
המשיבה לא קיבלה את הסברי העותרת, שנמסרו לה טרם הגשת העתירה. היא עומדת על כך שעת קיבלה את מסמכי הצעת העותרת, התעוררה בעיה על פניהם. לחברה שני שמות שונים. אף אם מדובר באותו מספר חברה (ח.פ.), לא ניתן להתעלם מקיומם של שני שמות שונים של חברה. ברובד העקרוני, סבורה המשיבה כי יש להקפיד, קלה כחמורה, במילוי תנאי המכרז. גישה זו מעוגנת, לדעתה, בפסיקת בית המשפט העליון. תוצאה אחרת עלולה לפגוע בדיני המכרז, המבוססים על כללי המשפט המנהלי. המשיבה מדגישה שוב ושוב כי החלטתה סבירה ועל כן, אל לו לבית המשפט המנהלי להתערב בה.
3. אין דעתי כדעת המשיבה.
אכן, יש להקפיד על תנאי סף. ודאי אין להביא לתוצאה שתפגע בעיקרון השיוויון, אך לא כל פגם בהצעה עומד בשורה אחת. למשל, הפסיקה דורשת עמידה קפדנית יותר בדרישות כתב הערבות המצורף להצעה מעמידה בתנאים אחרים במכרז, או לפחות בחלק מהם. דוגמא נוספת: יש להקל יותר עם מציע אשר לא הגיש מסמך שיכול היה להגיש במועד הגשת ההצעה ממסמך שהצליח לקבל רק לאחר סגירת תיבת המכרז. במקרה דנא, הפגם בהצעה הוא אף פחות חמור מהדוגמאות שניתנו.
העותרת מילאה אחר תנאי המכרז. הוגשו תעודת התאגדות ואישור רואה חשבון. הקושי שעולה מהמסמכים הינו השוני בשם בעוד מספר החברה הוא זהה בכל המסמכים. תעודת שינוי שם של החברה מיישבת את הסתירה. לתהיית המשיבה היכן חוסר הסבירות בהחלטתה הייתי משיב באופן הבא. הסבירות נמדדת לאורכו של מהלך המכרז. מוכן אני להסכים שעל סמך החומר שהוגש, לרבות התצהיר, אין חוסר סבירות בכך שהמשיבה לא היתה נכונה לקבל את ההצעה כפי שהוגשה. ברם, עמדה ראשונית ראויה אינה מחסנת את הרשות מביקורת על המשך צעדיה. אחריותה של הרשות לנהוג בסבירות אינה מסתיימת בשלב של פתיחת תיבת המכרזים.
בהקשר האמור ניתן לפנות לשני שלבים שונים. הראשון הינו לאחר פתיחת תיבת המכרזים ועיון במסמכי המכרז. גילוי פגם בהצעה זו או אחרת אינו בהכרח סוף פסוק. סעיף 19 לתוספת השניה בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, קובע:
"(א). . .הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם לתוספת זו.
(ב) הבירור ייעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה.
(ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול."
לנוכח העובדה שמספר החברה היה זהה בכל המסמכים שהוגשו על ידי העותרת, וכי נושא התצהיר דורש בירור, נראה נכון במקרה זה שהועדה היתה פונה בשאלת הבהרה - בירור פרטים - לעותרת. לו היתה נוהגת כך, ניתן היה לדון בענין טרם הוחלט על פסילת הצעת העותרת. השלב השני שחייב את המשיבה להפעיל שקול דעת נוסף הינו לאחר שהבהירה לעותרת, על פי בקשתה מדוע הצעתה נפסלה. העותרת שיגרה למשיבה מכתב הסבר. בתגובה המשיבה חזרה על נימוקיה, שעל פי החומר שצרפה העותרת להצעתה היה מקום להורות על פסילת הצעתה ואין בכך טעות. ברם, נוצר מצב חדש. המכרז עומד בנקודת זמן אחרת מהשלב של פתיחת תיבת המכרזים. הרי העותרת הסבירה את העניין, ועולה כי מדובר בפגם שאינו מהותי. ניתן לומר שאף אינו טכני, אלא מדובר בפגם שנובע מחוסר הבנה בשל אי הגשת מסמך שרלוונטי לעותרת - תעודת שינוי שם של חברה. מבחינה פורמלית לא הייתה חובה על העותרת לצרף תעודה זו אם כי דרך המלך דורשת זאת כדי למנוע אי בהירות. בכל מקרה משקיבלה המשיבה את הנתונים, היה עליה לשקול את הענין מחדש. תהליך בירור הפרטים במסמכי המכרז אינו פסול, אלא מהווה חוליה בתהליך המכרז, שמעוגן בחוק. כמובן, אין להעניק יתרון לא הוגן לצד זה או אחר, אך בענייננו תעודת שינוי השם הוצאה כשנתיים לפני מועד המכרז והמסמכים שנתבקשו מכוח המכרז, אכן הוגשו. בנסיבות אלו, אי נכונותה של המשיבה לשקול עמדתה מחדש, ודבקותה לאחוז בנימוקים - שיפים המה במועד קודם, מצביעות על החלטה שחורגת ממתחם הסבירות. כאמור, הפגם בתצהיר הינו טכני.
4. המסקנה המתבקשת מכך - שיש לבטל את החלטת המשיבה לפסול את הצעת העותרת. כאמור לאחר החלטת המשיבה לפסול שניים מהמציעים, מצאה היא לנכון לנכון להורות על ביטול המכרז, על פי הכלל של "הצעה יחידה". זה אינו המצב עוד. העותרת מבקשת כי תוכרז כזוכה במכרז, אך נדמה, נוכח התוצאה אליה הגעתי, כי נכון יהיה להחזיר את הקביעה הסופית למשיבה.
סוף דבר, העתירה מתקבלת.
הנני מורה על ביטול החלטת המשיבה, לפיה נפסלה הצעת העותרת. כמו כן, הנני מורה על ביטול ההחלטה בדבר ביטול המכרז. בהתאם, הענין יוחזר למשיבה להמשך דיון, על פי האמור לעיל.
בנסיבות הענין ובהתחשב בתרומתה של העותרת להשתלשלות ההליכים - שכן היה עליה לצרף את תעודת שינוי השם, כדי למנוע אי בהירות בהצעתה - הנני מצמצם את חיוב המשיבה להוצאות העותרת ובשכר טרחת עורך-דין, בסך של 10,000 ש"ח להיום.
ניתן היום כ"ד באב, תשס"ז (8 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.